מחקר נתונים גדול מזהה סטימולנטים שמגבירים את הסיכון לפסיכוזה בקרב בני נוער עם ADHD

פסיכוזה עם מתילפנידאט או אמפטמין בצעירים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

Psychosis with Methylphenidate or Amphetamine in Patients with ADHD. Lauren V. Moran, Sebastian Schneeweiss, prof at Harvard Medical School, McLean Psychiatric Hospital Massachusetts, New England J of Medicine on March 21, 2019

חוקרים מבית חולים מקלין ובית ספר לרפואה של הרווארד בחנו את שני הטיפולים הנפוצים ביותר ל-ADHD ומצאו כי למרות שהסיכון לפסיכוזה נמוך, הוא גדול יותר עבור מטופלים שנוטלים אמפטמינים (אדראל ווייואנס) מאשר אלו הנוטלים מתילפנידאט (ריטלין או קונצרטה).
כ-5 מיליון צעירים בארה"ב מתחת לגיל 25 מקבלים תרופות אלה לטיפול ב-ADHD, אם כי תרופות מרשם מסוימות לבני נוער ובוגרים צעירים עם ADHD מגבירים את הסיכון לפסיכוזה,טוענים החוקרים.
מסתבר, כי שימוש באמפטמינים בקרב מתבגרים וצעירים גדל פי שלושה ויותר בשנים האחרונות, יותר ויותר מטופלים בתרופות אלו. אין מחקרים רבים המשווים בין פרופיל הבטיחות של אמפטמינים למתילפנידאט,למרות השימוש הגובר בתרופות אלו, ולמרות שרופאים זיהו זמן רב מטופלים ללא היסטוריה פסיכיאטרית קודמת עם פסיכוזה בשימוש בתרופות ממריצות (סטימולנטים). המחקר בדק מידע משני מאגרי תביעות מחברות ביטוח בריאות מסחריים גדולים על מטופלים בגילאי 13 עד 25 עם ADHD שהחלו לקחת אמפטמינים או מתילפנידאט בין ה-1 בינואר 2004 ל-30 בספטמבר 2015.
בדיקת 221,846 צעירים, נמצא כי אחד מכל 486 מטופלים עם אמפטמין פיתח פסיכוזה שדרשה טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בהשוואה ל-1 מתוך 1,046 מטופלים שקיבלו מתילפנידאט.
למרות הסיכון המוגבר, החוקר הראשי מורן מדגיש כי המחקר היה מוגבל לבני נוער שאובחנו לאחרונה עם ADHD ולכן רק לאחרונה החלו בטיפול. צעירים שקיבלו את התרופה כמו Adderall במשך זמן רב ואשר עזרה להם וקבלו אותה היטב לא סביר שיחוו את הבעיה הזו.
המחקר מייצג בפעם הראשונה ניתוח מסוג זה שנעשה עם נתונים של טיפול בחולים שגרתיים העדיף על נתונים מניסוי קליני. שימוש בנתונים מסוג זה מבטיח שתוצאות המחקר משקפות דפוסי טיפול באוכלוסיות גדולות ומגוונות, בניגוד לטיפול בניסויי מחקר מבוקרים. התוצאות, אם כן, נוטות יותר להיות רלוונטיות לקבוצה רחבה של חולים.
ניתחו שני מסמכי ביטוח תביעות גדולים כדי להבין את הסיכון לחולים שמתחילים לקחת אמפטמינים לטיפול ב-ADHD באופן שמתאים לראיות בעולם האמיתי המוצעים על ידי רשויות רגולטוריות.המחקר מדגים את החשיבות של שימוש בנתונים מהעולם האמיתי, מחולים שונים, כדי להבין טוב יותר את בטיחות התרופות שנקבעו בד"כ ולאפשר לרופאים לשקול את היתרונות והסיכונים.
הערותיי: מחקר חשוב מבי"ח פסיכיאטרי בבי"ס לרפואה הרווארד (בין המובילים בארה"ב), שיש לקחת בחשבון את תוצאותיו, על מנת לנהוג בטיפול תרופתי עם סטימולנטים להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) במידת הזהירות הנדרשת ולטפל רק באלה שיש חובה רפואית לטפל בהם בגלל בעיות תפקוד קשות בהתנהלות והתנהגות, ולא לקשיים רגשיים קלים (שניתן לטפל בהם בטיפול קוגניטיבי פסיכולוגי) ולא לצורכי לימודים.
שני מאמרים נוספים בנושא סיכון בטיפול עם סטימולנטים שדנתי בהם באתרי:

Samuele Cortese, Psychosis during Attention Deficit–Hyperactivity Disorder Treatment with Stimulants. New England Journal of Medicine 2019
Brian T. Bateman, Association between Methylphenidate and Amphetamine Use for ADHD in Pregnancy and Risk of Congenital Malformations. Brigham and Women's Hospital, JAMA Psychiatry December 13, 2017

במחקר זה נראתה עלייה בסיכון למומי לב בעקבות החשיפה בשליש הראשון למתילפנידאט אך לא לאמפטמינים. המחקר החדש ממנף נתונים ממספר קבוצות גדולות כדי להגדיר כמה אם בכלל, יש סיכון מוגבר היכול להיגרם על ידי נטילת תרופות ADHD הנפוצות ביותר. החוקרים מצאו כי בתרופה אחת מתילפנידאט, קיים סיכון מוגבר למומי לב בעוד בתרופה אחרת אמפטמין לא קיים הסיכון.