האם יש קשר בין גדילה עוברית לבין מצבי בריאות נפשיים אצל בוגר?

קשר בין התפתחות העובר למצבים רפואיים נפשיים כלליים וספציפיים

Association of Fetal Growth with General and Specific Mental Health Conditions, Erik Pettersson, JAMA Psychiatry Original Investigation, May 1, 2019

במחקר זה נבדק האם הקשר בין גדילה עוברית לבין מצבי בריאות נפשיים אצל בוגר, נשאר לאחר נטרול גורמים משפחתיים משפיעים ותחלואה פסיכיאטרית. ממצאי מחקר זה, המבוסס על רישום של יותר ממיליון משתתפים ושימוש בתכנון זוגות-אחים הראו כי משקל לידה גבוה יותר (מותאם סטטיסטית לגיל הריון) מפחית באופן משמעותי את הסיכון להפרעת קשב היפראקטיביות, אוטיזם, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, ודיכאון. יתר על כן, עלייה במשקל הלידה של 1 ק"ג גורמת לירידה משמעותית בפקטור פסיכופתולוגיה של 0.047 SDs ופקטור נוירו-התפתחותי של 0.159 SDs. משמעות הממצאים שלאחר נטרול גורמים משפחתיים ותחלואה פסיכיאטרית, צמיחת העובר היתה קשורה בצורה חזקה ביותר עם הפרעות נוירו-התפתחותיות ספציפיות. מסקנות  המחקר שירידה בצמיחת העובר הייתה קשורה לעלייה קטנה אך משמעותית בפסיכופתולוגיה כללית ועלייה מתונה ספציפית בהפרעה נוירו-התפתחותית.
משתתפי מחקר שבדי זה, מבוסס על רישומים של 546,894  זוגות של אחים מלאים שנולדו בין 31 דצמבר   1998. ל-1 ינואר 1973. זוגות אחים היו במעקב עד 31 בדצמבר 2013. התוצאות היו 11 אבחנות פסיכיאטריות (דיכאון, חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעה דו-קוטבית, שימוש לרעה באלכוהול, שימוש לרעה בסמים, הפרעת קשב והיפראקטיביות, אוטיזם, סכיזופרניה, והרשעות של פשעים אלימים). נחשף משקל הלידה (בק"ג) מותאם סטטיסטית לגיל ההיריון. הגיל הממוצע של 1,093,788 המשתתפים מהאוכלוסייה הכללית היה 27.2 (6.8) שנים, 51.5% היו זכרים. תשעה מהפרעות הנפשיות היו קשורות באופן מובהק למשקל הלידה: דיכאון , חרדה, לחץ פוסט טראומטי, הפרעות דו קוטביות, שימוש לרעה באלכוהול, שימוש בסמים, פשעים אלימים,  הפרעת קשב והיפראקטיביות אוטיזם.
ירידה בגדילה של העובר קשורה לרמה מוגברת של מצבים בבריאות הנפש. ירידה בצמיחת העובר נקשרה עם אבחנה קלינית של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), אוטיזם, דיכאון, חרדה, שימוש בסמים, סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית. וכן לפי דיווחי הורה, מורה, ודיווח עצמי על תסמינים של בריאות הנפש. אסוציאציות אלו מתווכות באמצעות שינויים בתפקוד המוח.
עם זאת, ענן אופף את הפרשנות הסיבתית לאסוציאצות. ראשית, משתנים גנטיים או סביבתיים לא נמדדים עלולים לבלבל את התוצאות. פתרון אחד לזה הוא לבחון האם האסוציאציות נמשכות בזוגות אחים או זוגות תאומים, משום שהן תואמות חלקית את המשתנים המשפחתיים, למשל, מצב סוציו אקונומי וגנטיקה. בעוד שהאסוציאציות בין התפתחות העובר לבין ADHD, אוטיזם והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית נשארות קשורות בזוגות אחים ותאומים, נראה שהאסוציאציות עם סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית פחותות ולעתים הופכות לבלתי משמעותיות. האסוציאציות בין צמיחה עוברית לבין סימפטומים שדיווחו ע"י הורה, לבין אבחנות לחומרים ממכרים נוטים להיות חסרי חשיבות בזוגות אחים.
שנית, בעיה נוספת היא מידת החפיפה הגבוהה בין הפרעות פסיכיאטריות . ניתן לייחס קשר בין צמיחת העובר לבין מצב פסיכיאטרי נתון לאותו דבר שאינו משותף לתופעות פסיכיאטריות אחרות (כלומר, לחלקו המיוחד), או כלפי זה משותף עם תופעות פסיכיאטריות אחרות (כלומר, תחלואה). מחקרים מצביעים על כך שתחלואה פסיכיאטרית יכולה להיות מוסברת ע"י גורם כללי של פסיכופתולוגיה עם השפעות רחבות על כל צורות המצבים של בריאות הנפש. תמיכה בהשפעת צמיחת העובר על תחלואה פסיכיאטרית, במחקר תאום משותף של 745 זוגות תאומים, נמצא כי התאום שמשקלו בלידה היה מופחת דורג כבעל משקל משמעותי גבוה יותר בסולם הבעיות הכוללני של התנהגות הילד. עם זאת, עדיין לא ידוע האם צמיחת העובר קשורה לגורם כללי של פסיכופתולוגיה המבוססת על אבחנות קליניות חמורות יותר, והאם הקשר עם החלקים הייחודיים להפרעות מתמשך לאחר בידוד הגורם הכללי.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעת צמיחת העובר על מצבים בריאותיים נפשיים כלליים וספציפיים, כפי שניתן להיווכח ע"י אבחונים קליניים, בטווח גילאי הבוגרים במדגם גדול מבוסס אוכלוסייה של זוגות אחים מלאים. להקטנה בצמיחת העובר הייתה השפעה קטנה אך משמעותית על הסיכון לפתח מספר הפרעות פסיכיאטריות בבגרות. לאחר שנלקחו בחשבון הגורמים המשתנים, רק הקשר עם ADHD, אוטיזם, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ודיכאון נותר משמעותי מבחינה סטטיסטית. צמיחת קטנה של עובר היתה קשורה באופן משמעותי עם ציונים גבוהים באופן כללי, במידה רבה יותר לגורמים נוירו-התפתחותיים ספציפיים.
במחקר הנוכחי כמו גם במחקרים קודמים, נמצא כי הפרעות פסיכיאטריות יכולות להיחשב חלקית ע"י גורם כללי. בעוד שתאומים, אחים ומחקרים מולקולריים גנטיים הדגישו את הסיבה הגנטית, המחקר הנוכחי, מצא קשר של גידול עוברית עם ציון סימפטומים כולל בגיל הבגרות, והרחיב אותו לגורם כללי על בסיס מצב בריאותי חמור יותר בבגרות. לכן, צמיחת העובר נראה מתווכת השפעות סביבתיות לגורם הכללי, אם כי חלש. הנחה אחת היא שצמיחת עוברי מופחתת פוגעת בהתפתחות המוח בתקופה קריטית, אשר מגדילה מעט את הסיכון לא רק להפרעות נוירו-התפתחותיות, אלא גם כמעט לכל מצבי בריאות הנפש.
הוצע כי הקשר בין גידול מופחת של עובר לבין הפרעות קשב וריכוז בשל אספקה ​​לא מספקת של חמצן וחומרים מזינים לעובר המתפתח. תוצאות מחקר זה מרמזות כי מסלול זה עשוי להיות משותף על פני הספקטרום הנוירו-התפתחותי. מחקרים רבים מצאו כי ירידה בצמיחת העובר קשורה הן לאוטיזם ול- ADHD. מאחר ומספר מחקרים תאומים של תסמינים נוירו-התפתחותיים הראו כי חלק מהחפיפה שלהם ניתן לייחס למקורות לא-משפחתיים,  ספקולציות צמיחה עוברית היא מקור אחד.
לסיכום, במדגם מבוסס  אוכלוסייה, ירידה בצמיחת העובר היתה קשורה עם סיכון משמעותי מוגבר אך קטן למספר הפרעות פסיכיאטריות. עם זאת, רבים מקשרים אלה הפכו להיות לא-משמעותיים בזוגות אחים מלאים. לאחר בקרה על תחלואה נלווית, צמיחה עוברית מוגבלת הגדילה מאוד את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות.
הערותיי: לפי המחקר, התערבויות טיפוליות שנועדו להגברת צמיחת העובר, עשויות להפחית את ההפרעות הנוירו-התפתחויות הכלליות והספציפיות. עם זאת, אפשרויות הטיפול לצמיחת העובר מוגבלות ונוטות להיות בעלות השפעה קטנה. מכיוון שגודל האפקט המוצג כאן קטן, בהתאם למחקרים קודמים, התערבויות אפשריות עשויות להיות בעלות השפעה קטנה יחסית על הפרעות נפשיות. עם זאת, בהתחשב בשכיחות הרבה של מצבים בריאותיים נפשיים, התמודדות בתזונה של האם ושיפור הטיפול בהריון עדיין עשוי להשפיע על מספר לא מבוטל של מקרים.
לאור ניסיוני הקליני, עדיין הגורם העיקרי להתפתחות הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), אוטיזם, והפרעות נפשיות אחרות, זו הגנטיקה המשפחתית. מאידך, הגורם הסביבתי הכמעט יחידי המשפיע על התפתחות הפרעות נוירו-התפתחותיות, זה משקל לידה נמוך מאד, פגות קשה, טראומה בלידה וכדומה.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s