האם לאונרדו דה וינצ'י היה ADHD?

האם לאונרדו דה וינצ'י היה עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ?

Did Leonardo da Vinci have ADHD? M. Catani King's College London May 23 2019

ליאונרדו דה וינצ'י הפיק כמה מן האמנות האייקונית ביותר בעולם, אך תיאורים היסטוריים מראים שהוא נאבק להשלים את עבודותיו. מחקר חדש מציע כי ההסבר הטוב ביותר לחוסר היכולת של ליאונרדו לסיים פרויקטים הוא שהאמן הגדול היה עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
500 שנה לאחר מותו, החוקר פרופ' מרקו קאטני מקינגס קולג' בלונדון מציע  ההסבר הטוב ביותר לחוסר היכולת של ליאונרדו לסיים פרויקטים היא כי האמן הגדול יכול להיות שסבל מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) במאמר שפורסם בכתב העת Journal Brain פרופ' קאטני מציג את הראיות התומכות בהשערתו, תוך שהוא מתבסס על תיאורים היסטוריים של מנהגי עבודתו והתנהגות של לאונרדו. כמו גם הסבר לסחבת הכרונית שלו, ADHD יכול להיות גורם ליצירתיות יוצאת הדופן של ליאונרדו ולהישגיו בתחומי האמנויות והמדעים.
פרופ' קאטני, מהמכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח בקינגס קולג' אומר: "למרות שלא ניתן לבצע אבחנה שלאחר המוות אצל אדם שחי לפני 500 שנה, אני משוכנע שהפרעת קשב והיפראקטיביות היא ההיפותזה המשכנעת והמדעית ביותר להסבר".
הקושי של לאונרדו לסיים עבודותיו, רשומות היסטוריות מראות שלאונרדו בילה זמן מופרז בתכנון פרויקטים אבל חסרה בו התמדה. ADHD יכול להסביר היבטים על מזגו של לאונרדו וגאוניותו הפכפכה.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בדחיינות מתמשכת, חוסר היכולת להשלים משימות, נפש פתלתלה ואי שקט נפשי וגופני. בעוד ADHD מוכרת ושכיחה יותר בילדות, אולם יש גם גידול במאובחנים בקרב מבוגרים, כולל סטודנטים ואנשים עם קריירה מוצלחת.
הקשיים של ליאונרדו להיתקע במשימות היו ידועים מילדות. דיווחים ביוגרפים ומבני-זמנו מראים שלאונרדו היה כל הזמן בדרכים, ולעתים קרובות קפץ ממשימה למשימה. כמו רבים מאלה הסובלים מ-ADHD, הוא ישן מעט מאוד ועבד ברציפות לילה ויום לסירוגין במחזורים מהירים של תנומות קצרות ושל זמן ערות.לצד דיווחים על התנהגות לא יציבה ופרויקטים שלא הושלמו של אמנים ופטרונים אחרים, כולל האפיפיור Pope Leone X יש ראיות עקיפות שמציעות שמוחו של לאונרדו היה מאורגן באופן שונה בהשוואה לממוצע. הוא היה שמאלי, ויכול להיות גם דיסלקטי, ועם דומיננטיות לשפה בצד הימני של מוחו, דברים השכיחים בקרב אנשים עם ADHD. אולי הצד המובהק ביותר אך המשבש במוחו של ליאונרדו הייתה סקרנותו הרעבתנית, שהניעה את יצירתו וגם הסחה את דעתו.
פרופ' קאטני מציע של- ADHD יכולות להיות השפעות חיוביות, לדוגמה, סטיית הנפש יכולה לתדלק יצירתיות ומקוריות. עם זאת, בעוד זה מועיל בשלבים הראשונים של תהליך היצירה, אותן תכונות יכולות להוות מכשול כאשר ההתעניינות עוברת למשהו אחר.
פרופ' קטאני, המתמחה בטיפול במצבים נוירו-התפתחותיים כמו אוטיזם והפרעות קשב וריכוז, טוען ש"קיימת תפיסה מוטעית הרווחת ש- ADHD אופיינית לילדים חסרי-התנהגות ועם אינטליגנציה נמוכה, הנועדים לחיים בעייתיים. להיפך, רוב המבוגרים שאני רואה במרפאה שלי מדווחים על היותם ילדים נבונים ואינטואיטיביים, אך הם מפתחים תסמינים של חרדה ודיכאון בשלב מאוחר יותר בחיים, משום שלא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם. זה מדהים שלאונרדו ראה את עצמו כמי שנכשל בחיים. אני מקווה כי המקרה של לאונרדו מראה כי ADHD אינו קשור ב- IQ נמוך או חוסר יצירתיות, אלא בקושי לנצל את כישרונותיהם הטבעיים. אני מקווה שהמורשת של לאונרדו יכולה לעזור לנו לשנות חלק מהסטיגמה סביב ADHD."
תגובתי:  דווח כי מפורסמים בהיסטוריה עם מאפייני ADHD כמו מוצארט, איינשטיין, סלבדור דאלי ופיקסו הציירים, רחמנינוב המלחין, ז’ול וורן, אגתה כריסטי הסופרת, נפוליאון המצביא הדגול ועוד. לפני שנות ה-50, הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) הייתה חסרת חשיבות ולא יוחסה לה כל אבחנה קלינית ותרבותית באוכלוסייה הכללית ואצל מפורסמים. כידוע, קשיי קשב והיפראקטיביות כפי שאנו מבינים אותם כיום הם תסמונות מודרניות שתוארו לראשונה כהפרעה ב-1957. לפני שנה זו, התנהגות היפראקטיבית היתה קיימת אצל אנשים, אך היא לא נחשבה להפרעה או לפתולוגיה שמצריכה טיפול.
חשוב להבחין ולהבדיל בין ADHD ללא הפרעות נפשיות, לבין ADHD עם הפרעות נפשיות נלוות שגורמות לכך שביטויה הקליני של ADHD יהיה חמור, בהתאם חלק מהמפורסמים ההיסטוריים היו עם ADHD קל וחלקם עם ADHD קשה מלווה עם הפרעות נפשיות, כאשר כולם היו עם אינטליגנציה כללית ו/או ספציפית גבוהה, כמו אינטליגנציה לוגית–מתמטית אצל אלברט איינשטיין; אינטליגנציה מרחבית אצל פאבלו פיקאסו; אינטליגנציה מוזיקלית אצל רחמנינוב המלחין; ועוד.