האם טיפול בסטימולמטים ל-ADHD מונע סיבוכים והפרעות נלוות?

טיפול עם תרופות ממריצות (סטימולנטים) מונע סיבוכים תפקודיים הקשורים להפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD

Stimulant treatment prevents ADHD-related functional complications Biederman J, et al. J Adolesc Health, July 23, 2019

ממצאי המחקר שפורסמו בימים אלה בכתב העת Journal of Adolescent Health ע"י ג'וזף בידרמן, ד"ר המחלקה לתוכניות הקליניות והמחקריות בפסיכו-פרמקולוגיה לילדים והפרעות קשב וריכוז למבוגרים בבית חולים כללי במסצ'וסטס, ועמיתיו, גילו כי טיפול מוקדם בתרופות ממריצות בקרב ילדים עם הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות ש השפעות הגנה חזקות מאוד מפני התפתחות של סיבוכים תפקודיים קשים הקשורים ל-ADHD כמו הפרעות במצב הרוח והחרדה, התנהגות והפרעה מתריסה מתנגדת, התמכרויות, ליקויי נהיגה וכישלון אקדמי.
בהתחשב בתחלואה הנלוות ובעלויות הקשורות לתוצאות התפקודיות השליליות הקשורות ל- ADHD, אם מוכח כי טיפול בתרופות ממריצות הוא גורם לסיכון נמוך להשלכות תפקודיות חשובות, זה מצביע על כך שטיפול כזה עשוי לקבל משמעויות רלוונטיות גבוהות לבריאות קלינית וציבורית. 
הדיכאון נמצא בעשר הסיבות העיקריות לבריאות לקויה ברחבי העולם. כדי לקבוע את השפעות טיפול ממריץ על השלכות תפקודיות חשובות בהפרעות קשב וריכוז . החוקרים בדקו נתוני תוצאות תפקודיות משני מחקרים אורכיים של ילדים עם ADHD – אחד של בנים ואחד בנות – עקבו באופן פרוספקטיבי במשך 10 שנים ונתונים מבדיקה אקראית מבוקרת של סטימולנטים על ביצועי נהיגה והתנהגות. החוקרים מסכמים, שלסטימולנטים יש השפעה מגנה לסיבוכים תפקודיים הקשורים ל- ADHD.
במחקר אספו נתונים על תרופות שהשתמשו בהן, גיל תחילת הטיפול וגיל סיום הטיפול, ממחקרי מעקב ונתונים מהערכת סטימולנטים בתחילת מחקר ולאחר 6 שב' של טיפול בליסדקס-אמפטמין (Vyvanse Lisdexamfetamine) או פלצבו, במחקר אקראי. הם חישבו את הנתונים הסטטיסטיים של NNT ((number needed to treat בהתאמה למין, גיל, מצב סוציו-אקונומי ושלמות המשפחה.
בסך הכל, היו 91 משתתפים בנים עם ADHD והיסטוריה של טיפול בסטימולנט לאורך החיים ו- 39 ללא טיפול; 115 בנות משתתפות עם ADHD עברו היסטוריה של טיפול בממריץ לאורך זמן ו-30 ללא טיפול. בניסוי האקראי 31 משתתפים קיבלו ליסדקסאמפטמין- וייואנס ו- 30 קיבלו פלסבו. על פי הממצאים לא נמצאו אינטראקציות מובהקות בין מין למצב הטיפול על התוצאות תפקודיות.
תוצאות הראו שאלה עם ADHD שטופלו בממריצים מנעו: הישארות שנה נוספת בכיתה; התפתחות הפרעת התנהגות, הפרעת חרדה, מרדנות מתנגדת (ODD); הפרעת דיכאון חמורה; מעורבות בתאונת דרכים; הפרעה דו קוטבית; עישון סיגריות; הפרעה בשימוש בחומרים ממכרים.
על פי המחקר יש ראיות המאפשרות לומר כי טיפול בתרופות ממריצות ל- ADHD מונע התפתחות של מספר השלכות תפקודיות חמורות מאוד. עם זאת, עדיין יש לחקור את ההשפעה על תוצאות חמורות אחרות – כמו PTSD, פגיעה מוחית טראומטית, סיכון להתאבדות והצלחה בתעסוקה.
הערותיי: מניסיוני הקליני, ברור שטיפול רפואי משולב תרופתי ופסיכולוגי בילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) קשה, משפר אצלם את הסימפטומים, ובד בבד בחלק מהמקרים עשוי להפחית את הסיכונים להתפתחות הפרעות נפשיות נלוות (לשם כך נדרש בד"כ טיפול לאורך זמן). אולם התפתחות של הפרעות נפשיות מאוחר יותר בילדים עם ADHD קשה, קשורות ותלויות בעיקר בגורם המשפיע ביותר והוא הגנטיקה המשפחתית, במידה ויש הפרעות נפשיות אזי הסיכון להתפתחות הפרעות נפשיות בעתיד גבוהה יותר מאשר במשפחות ללא גנטיקה עם הפרעות נפשיות.