האם טיפולים לא תרופתיים ל-ADHD עוזרים?

המחקרים אינם תומכים במרבית טיפולי ADHD שאינם פרמקולוגיים

Data do not support most non-pharmacologic ADHD treatments Goode AP, et al. Duke University Clinical Research Institute Pediatrics May 30, 2018

שיטות טיפול לא-פרמקולוגיות המשמשות להפחתת תסמיני הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב ילדים ונערים עד גיל 17, כולל התאמה ואדפטציה התנהגותית; תרופות משלימות; ותוספי צמחים כמו ginkgo biloba; (תכשיר צמחי עשוי מתמצית העלים של עץ הגינקו), אינן נתמכות על ידי נתונים ממחקרים קליניים, כך עולה מסקירה שפורסמה ב- Pediatrics.
ישנן אפשרויות רבות שמטפלים בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מעבר לתרופות פסיכו- סטימולנטיות הנפוצות. האם גישות לא פרמקולוגיות לבדן או בשילוב עם פסיכוסטימולנטים עשויות לשפר את תסמיני הפרעות קשב וריכוז ולהפחית את הסיכון הקשור לפסיכוסטימולנטים, ע"י הקטנת השימוש בהן. כדי להשוות את היעילות של שיטות טיפול ב- ADHD שאינן כוללות שימוש בתרופות לבני 17 שנה ומטה, החוקרים ערכו סקירה שיטתית שכללה מחקרים שנכתבו באנגלית ופורסמו בין 1 בינואר 2009 ל-7 בנובמבר 2016. מחקרים אלה העריכו כל שיטת טיפול שלא השתמשה בתרופות בהשוואה לפלסבו, שיטה פרמקולוגית או שיטה לא פרמקולוגית אחרת.
לדברי החוקרים, טיפולים לא-פרמקולוגיים ל-ADHD עשויים לכלול נוירופידבק, אימונים קוגניטיביים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הדרכת ילדים או הורים, תוסף תזונה של חומצות שומן אומגה, ותוספות תזונתיות אחרות כמו תוספי צמחים.
החוקרים בדקו את מאפייני החולים הכלולים במחקרים אלה, כמו גם את תכנון המחקרים, גישות התערבויות, תזמון המעקב ותוצאות המחקר. מטה-אנליזה של השפעות אקראיות נערכה כדי ליצור הערכות משותפות להשוואה בין לפחות שלושה מחקרים עם תוצאות דומות.
מבין 54 המחקרים שזוהו שבדקו שימוש בטיפולים לא-פרמקולוגיים, החקרים לא מצאו הנחיות עדכניות לגבי יעילותן של שיטות טיפול אלה בהשוואה לטיפולים פרמקולוגיים. בנוסף, במחקרים שנבדקו ע"י החוקרים נקבע כי יש ראיות באיכות נמוכה שתומכות בממצאיהם.
כאשר הוערכה יעילותן של חומצות שומן אומגה לטיפול בתסמיני ADHD מתוצאות משותפות, החוקרים נכחו כי ההורים לא דווחו על שינויים משמעותיים בתסמינים הכוללים. גם המורים של ילדים אלו לא ראו שינויים נוספים בתסמינים.
נתונים ממחקר אחד שבדק אימונים קוגניטיביים לעומת שיטות טיפול אחרות שאינן פרמקולוגיות, לא הראו הבדלים משמעותיים כאשר ילדים נבדקו באמצעות גרסת ניטור ההתקדמות של "מבחן הישגים ארוך טווח רחב". לא נמצאו מחקרים שהשוו את היעילות של טיפול זה לעומת טיפול פרמקולוגי.
החוקרים ציינו שילדים שנכללו במחקר אחד שהעריך את השפעות טיפול CBT על תסמיני ADHD, חוו פחות חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול לא פרמקולוגי לאחר 3 חודשים. הטבה זו נשמרה במעקב של 12 חודשים. אף מחקרים לא השוו את היעילות CBT עם טיפולים פרמקולוגיים.
למרות שהממצאים היו עקביים ברוב שיטות הטיפול הלא-פרמקולוגיות, החוקרים הבחינו כי הדרכת ילדים או הורים הדגימו תוצאות מעורבות. שלושה מחקרים שנכללו בניתוח השוו שיטה זו עם טיפולים אחרים שאינם פרמקולוגיים. נתונים ממחקר אחד הדגימו שיפור בסולם הדירוג של הפרעות קשב וריכוז לאחר 3 חודשים בהשוואה לפסיכו-הדרכה וייעוץ קליני. שינוי נפרד נצפה במחקר אחר הנוגע לחיי הילד וכישורי הקשב לאחר 13 שבועות ו-7 חודשים. יתרה מזאת, שינוי משמעותי בתסמינים נצפה במחקר שלישי כאשר השתמשו בטבלת שינוי התנהגות הילד (Child Behavior Checklist Change) בסולם בעיות קשב לאחר 6 חודשים.
המחקרים שנכללו כוללים יכולת הכללה מוגבלת מכיוון שהם אינם משקפים חולים שנראו במסגרת הטיפול הראשוני, שם מתרחש רוב הטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ויש להם משך מעקב קצר. כדי לקבוע טוב יותר את יעילות הטיפול ולהתייחס להכללה בטיפול ראשוני, יש צורך במחקרים אקראיים פרגמטיים אשר באופן אידיאלי מנהלים מעקב במשך שנים.
הערותיי : לצערי, גם לאור ניסיוני הקליני העשיר בחמש עשרה השנים האחרונות בתחום הפרעות קשב ונלוותיה, נוכחתי לדעת על פי דיווח של מאות רבות של הורים לילדי ADHD שניסו לתת לילדיהם טיפולים חלופיים למיניהם (כמו נוירופידבק,  תוספי תזונה שונים כמו של חומצות שומן אומגה, ותוספות תזונתיות אחרות כמו תוספי צמחים) לא עזרו להפחתת הסימפטומים של ADHD ולא הביאו לשיפור במצבם של הילדים. במקרים מועטים ייתכן שנצפתה הטבה מסויימת (פסיכולוגית?) לזמן קצר, שלא החזיקה מעמד לטווח ארוך יותר.
לצערי הרב, גם התערבויות טיפוליות של – אימונים קוגניטיביים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הדרכת ילדים והורים – לא הביאו לתוצאות מספקות במקרים קשים/חמורים של ADHD ׁ(על פי  דרוג הקלסיפיקציה שלי ל-ADHD) אם ניתנו לבד ללא שילוב של טיפול תרופתי המתאים לילד.