האם יש 'ספינים' במחקרים בפסיכיאטריה המשפיעים על קבלת החלטות קליניות?

יותר מ- 50% מהתקצירים של ניסויים בכתבי עת מובילים בפסיכיאטריה מכילים 'ספין'

           More than 50% of trial abstracts in top psychiatry journals contain ‘spin' Jellison S,    Oklahoma Uni Center for Health Sciences, BMJ Evidence-Based Med August 2019

יותר ממחצית מהניסויים המבוקרים האקראיים שפורסמו בשישה כתבי-עת פסיכיאטריים ופסיכולוגיים מובילים במשך חמש שנים, הכילו 'ספין', בעיקר בקטעי התוצאות והסיכום של התקציר, לפי סקר שפורסם ב- BMJ Evidence Medicine. בתקציר המחקרים, המחברים עשויים לכלול רק תוצאות שהם רוצים להבליט או מסקנות שהם רוצים להדגיש. עם זאת, יתכן כי תוצאות ומסקנות אלה אינן מסכמות במדויק את ממצאי המחקר. כאשר קורה מצג שווא כזה של תוצאות מחקר, ניתן לומר שזה 'ספין'.
החוקרים בסקירת החתכים שלהם, בדקו את התדירות והביטוי של 'ספין' בתקצירים של מחקרים מבוקרים אקראיים (RCT) עם נקודות קצה עיקריות לא משמעותיות שפורסמו בכתבי עת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה משנת 2012 עד 2017 וכן בדקו את הקשר בין ספין למימון ע"י תעשייה רפואית. כתבי העת המובילים כללו את: British Journal of Psychiatry; Psychological Medicine; כתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילדים ומתבגרים-JAMA Psychiatry ;AACAP;  כתב העת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה של ילדים; ו- American Journal of Psychiatry. בסך הכל, נכללו 116 מאמרים עם תוצאות לא משמעותיות סטטיסטית לנקודות הקצה העיקריות.
החוקרים זיהו כי ספין היה ב- 65 (56%) מחקרים מניסויים מבוקרים אקראיים   בעיקר בקטעי התוצאות המופשטות (n = 24; 21%) ובקטעי המסקנה המופשטת (n = 57; 49%). במקביל הם מצאו עדויות לספין  הן בתוצאות והן במסקנות ב -17 מחקרים (15%).
הביטוי השכיח ביותר של ספין בתוצאות מופשטות היה דגש על נקודת קצה משנית סטטיסטית תוך השמטת נקודת קצה עיקרית יותר לא משמעותית סטטיסטית (25%), ואילו הביטוי השכיח ביותר במסקנות מופשטות היה טענת תועלת בגלל נקודת קצה ראשונית משמעותית סטטיסטית ותוך התעלמות מנקודות קצה עיקריות לא משמעותיות סטטיסטית (32%). בנוסף, זיהו החוקרים ספין לעתים קרובות יותר במחקרים שהשתמשו בפלסבו או בטיפול הרגיל לשם השוואה. החוקרים לא מצאו קשר בין מימון ע"י התעשייה לבין סיכון מוגבר לספין.
לדעת החוקרים, יש צורך במחקר נוסף כדי לבחון את השפעות הספין על קבלת ההחלטות הקליניות ועל מימון מחקרים עתידיים. הם מציעים מחקרים עתידיים כדי להעריך את תדירות הספין בכתבי עת ספציפיים אחרים, תכנון שונה של מחקרים והשפעתם על האנשים שקובעים, מחברים, עורכי כתבי-עת ובודקי מחקרים, להמשיך להיות ערניים לספינים כדי להפחית הסיכון לדיווח מוטה על תוצאות הניסוי.
הערותיי: מחקר חשוב ומפתיע, אם כי במחשבה שניה זה לא אמור להפתיע, מכיוון שתחום הפסיכיאטריה רחוק מלהיות מדע מדויק. עובדה מדאיגה שיש 'ספינים' במחקרים פסיכיטריים, אשר עלולים להכשיל קלינאים בהמלצותיהם למתן טיפול תרופתי. כדי לנטרל מצבים כאלה, עדיף שבמקרים פסיכיאטרים קשים שהאבחון והטיפול התרופתי 'אגרסיבי' (מספר תרופות יחדיו) יישקלו ע"י מספר רופאים מומחים ולא רופא בודד. כפי שפרסמתי לאחרונה באתרי. רצ"ב קישור->
דיוק אבחנות ע"י אינטליגנציה קולקטיבית