עלייה במספר התאבדויות בבני נוער גילאי 10 עד 19 שנים והשפעת התקשורת על כך
לאור מקרי התאבדויות אחרונים בארץ של ילדים נערים וחיילים, ולאור השיח והדיון הציבורי על הגורמים השונים שהביאו להתאבדויות אלה, נבדוק מה אפשר ללמוד מהנעשה בארצות הברית על מגמות ההתאבדויות אצל בני נוער, היקפן וגורמיהן.
עלייה בהתאבדויות בארצות הברית אצל בני נוער בגיל 10 עד 19 שנים
מסתבר כי התאבדות בקרב ילדים ומתבגרים בגילאי 10 עד 19 בארצות הברית היא הגורם המוביל השני למוות בבני נוער. לפי נתוני תמותה לאומיים חדשים, שיעורי ההתאבדות גדלו ב- 33% בין 1999 ל 2014. שיעורי ההתאבדות בארצות הברית הם היסטורית גבוהים יותר אצל בנים מאשר אצל בנות על פני כל קבוצות הגיל. עם זאת, נתוני תמותה חדשים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן מצביעים על כך שפער זה בין בנים לבנת מצטמצם.
הבנת הפער בשני המינים בשיעור התאבדות אצל בני נוער חיוני לפיתוח אסטרטגיות מניעה ממוקדות
דו"ח על בני נוער בגילאי 15 עד 19 הראה לאחרונה כי שיעורי התאבדות בבנות גדל יותר והוכפל משנת 2007 עד 2015, לעומת עלייה של 31% אצל בנים זכרים; דו"ח נוסף מצא שאצל בנות בגילאי 10 עד 14 שנים חוו את אחוז הגידול הגדול ביותר בשיעורי ההתאבדות בהשוואה לקבוצות גיל אחרות, והוא הושלש מ-0.5 לכול 100,000 ב-1999, ל- 1.5 לכול 100,000 בשנת 2014. למרות מידע זה, דוחות אלה אינם עוסקים באיזו מידה הגידול הלא-פרופורציונלי בשיעורי ההתאבדות בקרב בנות גורם לצמצום הפער בשיעורי ההתאבדות בקרב בני נוער משני המינים.
מחקר חדש של Donna A. Ruch מאוניברסיטת אוהיו פורסם JAMA Psychiatry May 17, 2019
בחן את המגמות התקופתיות בשיעורי ההתאבדות בקרב בני נוער בארה"ב בגיל 10-19 שנים, החל מ-1 ינואר 1975 עד 31 בדצמבר 2016. שיעורי התאבדות חושבו לפי אומדני האוכלוסייה, הנתונים נותחו לתקופות שהוגדרו ע"י שינויים משמעותיים סטטיסטית במגמות ההתאבדות. נבחנו נתונים ספציפיים לפי גיל, מין, גזע/מוצא אתני, שיטת התאבדות, ואזורי התאבדות בארצות הברית, תוך שימוש בנתוני התמותה הלאומיים העדכניים ביותר הקיימים עד שנת 2016 .
המחקר חשף עלייה משמעותית בשיעורי התאבדות בקרב בנות צעירות בהשוואה לבנים
בשנים 1975 עד 2016, זוהו 85,051 מקרי מוות מהתאבדויות בני נוער בארה"ב (68,085 בנים [80.1%] ו-16,966 בנות [19.9%] ביחס זכר לנקבה של 3.82. שיעור התאבדות אצל בנות הראה גידול משמעותי ביותר בהשוואה לבנים: 12.7% בקרב בנות לעומת 7.1% בבנים בגיל 10-14 שנים; 7.9% בקרב בנות לעומת 3.5% בבנים בגיל 15-19 שנים.
צמצום הפער בשיעור התאבדות בין בנות לבנים, מדגיש את החשיבות למניעה מוקדמת
במחקר נכללו 85,051 מקרי מוות של מתאבדים צעירים, נראתה ירידה משמעותית בפער שיעורי התאבדות בין בנים לבנות בגיל 19-10 בארה"ב. עם הפחתה ניכרת בפער בין המינים בגיל 10 עד 14 שנים. שיעורי ההתאבדות של בנות באמצעות תלייה או חנק מתקרבים לאלה של בנים. קיימים הבדלים משמעותיים בין גזע / מוצא אתני.
דחיפות לזהות אסטרטגיות למניעת התאבדויות, לטיפול בצרכים התפתחותיים הייחודיים של נערות
התאבדות בתלייה או חנק בקרב בנות צעירות מתקרבות כעת לאלה של בנים. מחקרים עתידיים נדרשים לבחון את הסיכונים הספציפיים להתאבדויות לפי מין, ואת גורמי ההגנה הקשורים להתאבדות של בני נוער וכיצד גורמים אלה יוכלו לאפשר התערבויות טיפוליות. מסקנות ורלוונטיות של הקטנה משמעותית בפער היסטורי הגדול בשיעורי התאבדות בקרב בני נוער בין בנים לבנות מדגיש את חשיבות ההתערבויות הלוקחות בחשבון הבדלים ייחודיים בין המינים.
משמעות גידול התאבדות בקרב בני נוער עם סמן לגידול משמעותי יותר בבנות צעירות, נראה שהן עקביות להשפעת אמצעי התקשורת
הקשר בין הגברת התאבדויות בבני נוער בארה"ב לתכנית נטפליקס "13 סיבות מדוע ? "
ב -31 מרץ 2017 הוציאה נטפליקס את התוכנית ' 13 סיבות מדוע?' ( Reasons Why" 13") זו סדרת טלוויזיה אמריקאית המבוססת על הרומן "שלוש-עשרה סיבות מדוע" מאת ג'יי אשר. הספר עובד לסדרת טלוויזיה ע"י בריאן יורקי עבור נטפליקס. העונה הראשונה כללה שלושה עשר פרקים. כל הפרקים, כולל פרק מיוחד: "13 סיבות לדבר על זה", שוחררו לנטפליקס ב-31 במרץ 2017. הסדרה סובבת סביב תלמיד תיכון, קליי ג'נסן וחברתו חנה בייקר, נערה שהתאבדה לאחר שסבלה משורה של נסיבות מדכאות שנגרמו ע"י אנשים מבית ספר שלה. קופסת קלטות שהוקלטו ע"י חנה לפני ההתאבדות מפרטות את שלוש עשרה הסיבות לסיום חייה. המופע מתאר את האירועים שהובילו להתאבדותה של חנה בקר, בת 17, שהותירה את סיפורה האישי ואת הסיבות להתאבדותה על קלטות שמע. הקלטות מופנות לאנשים ספציפיים, מסבירות את תפקידיהן במותה של חנה, וכל אחת מהקלטות מספקת את קשר האפיזודה לאירוע. המופע היה אחד התכניות הנצפות ביותר ב-2017, שהניבו יותר מ -11 מיליון טוויטרים תוך 3 שבועות בלבד .
זה עורר ביקורת מיידית מצד ארגוני בריאות הנפש וארגוני מניעת התאבדויות. בייחוד הועלו חששות, כי התיאור הגרפי של חנה שחתכה את פרקי ידיה באמבטיה, ומשמעותו כי בקשת עזרה למחשבות אובדניות היא חסרת תועלת, עלולה לגרור פעולות חיקוי והתאבדויות נוספות.
כל מחקר תצפיתי הבוחן את ההשפעות האפשריות של תיאום התאבדות, כמו ב 13 סיבות מדוע, נושאת סיכון משמעותי של בלבול. אף על פי כן, המאמצים לתאר את הקשר בין החשיפות (כגון המופע) לבין התוצאות הבריאותיות באזורים שונים חשובים, משום שממצאים עקביים על פני מחקרים עשויים לעזור להבהיר אם האסוציאציות העשויות להיות סיבתיות.
עד כה, נערכו מחקרים מעטים על הקשר בין המופע לבין מספר ההתאבדות בקרב קהל היעד הצעיר. במחקר חדש שהוביל Thomas Niederkrotenthaler מאוניברסיטה לרפואה וינה ופורסם JAMA Psychiatry May 29, 2019 במחקר נותחו השינויים במספר התאבדויות לאחר שחרור 'סדרת 13 סיבות מדוע' לפי סדרת נתונים חודשיים של מתאבדים מ- 1999 עד 2017.
נרשמה עלייה מיידית בהתאבדויות מעבר למגמה הכללית, בקרב קהל היעד של בני נוער בגיל 10 עד 19 בשלושת החודשים לאחר פרסום התוכנית בנטפליקס ' 13 סיבות מדוע?' מודלים ספציפיים לגיל ומין הצביעו לכך שהקשר עם תמותה מהתאבדות הוגבל לבני נוער בני 10 עד 19, ועלייה פרופורציונלית חזקה יותר אצל בנות.
תוצאות הצפייה בסדרה על סמך נתוני מדיה חברתית, האינטרס הציבורי היה הגבוה ביותר באפריל 2017 והיה זניח לאחר יוני 2017. עבור בנים ובנות בגיל 10 עד 19, עליות בערכים נצפו מאפריל עד יוני 2017. המודלים שבדקו תמותה מהתאבדות בגיל 10-19 הקשורה ל-3 חודשים (מאפריל עד יוני 2017) הראו 66 התאבדויות בקרב בנים ו- 37 אצל בנות. לא נמצאה תמותת יתר מהתאבדויות בקבוצות גיל אחרות. העלייה הגדולה בהתאבדות ע"י תלייה הייתה גבוהה 26.9%.
משמעות גידול התאבדות בקרב בני נוער עם סמן לגידול פוטנציאלי גדול יותר בבנות צעירות, נראה שהן עקביות להשפעת אמצעי התקשורת ומחזקות את הצורך בשיתוף פעולה לביטוי בטוח ומתחשב יותר על התאבדות בכלי התקשורת, לשיפור התיאורים הבדיוניים של התאבדות.
המאמצים לתאר את הקשר בין החשיפות (כגון המופע) לבין התוצאות הבריאותיות באזורים שונים חשובים, משום שממצאים עקביים על פני מחקרים עשויים לעזור להבהיר אם האסוציאציות העשויות להיות סיבתיות. מחקר זה הוא הראשון לבחון את הקשר בין התאבדויות בארצות הברית לבין שחרור סדרת '13 סיבות מדוע'. באופן ספציפי, יותר התאבדויות של כ-15%(!) שהתרחשו בחודש הראשון לאחר שחרורו של המופע בקבוצת היעד העיקרית אצל בני 10 עד 19 שנים. אסוציאציות משמעותיות התקיימו בכל שלושת החודשים שבהם נדון המופע בתקשורת החברתית.
יש לפרש את האסוציאציות והקשר שזוהה כאן בזהירות מסוימת, אך נראה שזה מראה עלייה בהתאבדויות העולות בקנה אחד עם ההשפעה 'הדבקה' פוטנציאלית של התקשורת. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור למניעת התאבדות לבין אנשי תעשיית הבידור כדי למנוע התאבדויות נוספות מיותרות.