חיי משפחה יציבים משפרים סיכוי פגים באתגרים רפואיים לניבוי בריאות פסיכיאטרית

פקטורים אימהיים ומשפחתיים מבדילים פרופילים של ליקויים פסיכיאטריים אצל ילדים בגיל 5 שנולדו פגים
Maternal and family factors differentiate profiles of psychiatric impairments in very preterm children age 5. Lean RE, J. of Child Psychology and Psychiatry, Aug 26, 2019

ילדים שנולדו לפחות 10 שבועות לפני המועד הרגיל של לידה ככל שהם גדלים ומתפתחים, הם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), הפרעות בספקטרום אוטיזם והפרעות חרדה. כמו כן, הם בסיכון גבוה יותר מילדים שנולדו במלוא זמנם לבעיות נוירו-התפתחותיות אחרות, כולל בעיות קוגניטיביות, קשיי שפה ועיכובים מוטוריים.
במחקר חדש שממצאיו התפרסמו בכתב העת של פסיכולוגיה ופסיכיאטריה לילדים ב- 26.08.2019, חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ניסו לקבוע מה מעמיד בסיכונים ילדים כאלה לבעיות הנ"ל, נמצא ככל שפגים גדלים,בריאותם הנפשית קשורה פחות לאתגרים הרפואיים שהם מתמודדים לאחר הלידה, מאשר לסביבה שהתינוקות נכנסים אליה ברגע שהם עוזבים את היחידה לטיפול נמרץ ילודים (NICU) . לפי המחקר  סביר להניח שילדים שקרוב לוודאי התגברו על הסיבוכים של לידתם המוקדמת שהראו תוצאות פסיכיאטריות ונוירו-התפתחותיות תקינות היו אלה לאמהות בריאות יותר, מחנכות ומטפחות וחיי בית יציבים יותר.
הסביבה הביתית היא זו שבאמת הבדילה בין ילדים אלה. ילדים פגים שהצליחו הכי טוב היו לאימהות שדיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ולחץ הורות. ילדים אלו קיבלו גירוי קוגניטיבי יותר בבית, עם הורים שהקריאו להם ספרים ועשו פעילויות אחרות של סוגי למידה עם ילדיהם, והייתה יציבות רבה יותר במשפחותיהם. זה מרמז כי גורמים הניתנים לשינוי בחיי הבית ומשפחת הילד עשויים להוביל לתוצאות חיוביות עבור פגים.
במחקר נכללו 125 ילדים בני 5. מתוכם 85 נולדו לפחות 10 שבועות לפני המועד שלהם. 40 הילדים האחרים במחקר נולדו במועד המלא, היריון של 40 שבועות. הילדים השלימו מבחנים סטנדרטיים כדי להעריך את כישוריהם הקוגניטיביים, השפתיים והמוטורים. הורים ומורים התבקשו גם למלא רשימות בדיקה מלאות כדי לקבוע אם לילד יש בעיות המעידות על הפרעות קשב וריכוז  (ADHD) או הפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD), כמו גם בעיות חברתיות או רגשיות או בעיות התנהגות.
התברר שהילדים שנולדו פגים בגיל 30 שבועות של הריון או מוקדם יותר נטו להתאים לאחת מארבע קבוצות אלה:
קבוצה ראשונה, המייצגת 27% מילדים פגים מאד, התגלה כגמישה במיוחד. היו להם כישורים קוגניטיביים, שפתיים ומוטוריים בטווח הרגיל, הטווח שהיינו מצפים לילדים בגילם. כמו כן, הם נטו להיות ללא בעיות פסיכיאטריות. קבוצה שניה, כ- 45% מהילדים הפגים מאד, היו בטווח הרגיל, אולם בסף הנמוך של הרגיל. הם היו בריאים, אבל הם לא הסתדרו כל כך טוב כמו הילדים בקבוצה ראשונה. לשתי הקבוצות האחרות היו בעיות פסיכיאטריות ברורות כמו הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), הפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) או חרדה. לקבוצה של כ 13% מהילדים הפגים מאד היו בעיות פסיכיאטריות בינוניות עד קשות. 15% הילדים האחרים, שזוהו באמצעות סקרים של מורים, הראו שילוב של בעיות חוסר תשומת לב והתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. הילדים בשתי הקבוצות האחרונות לא היו שונים באופן מובהק מילדים אחרים במחקר מבחינת כישורים קוגניטיביים, שפה ומוטוריות, אך היו בשיעור גבוה יותר להפרעות קשב והיפראקטיביות, הפרעות בספקטרום אוטיזם ובעיות אחרות.
הילדים עם בעיות פסיכיאטריות הגיעו גם מבתים עם אמהות שחוו יותר תסמיני הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), רמות גבוהות יותר של לחץ פסיכו-סוציאלי, לחץ הורות גבוה, באופן כללי תת-תפקוד משפחתי. בעיות אמהות ותכונות הסביבה המשפחתית הם ככל הנראה הגורמים לילדים בקבוצות אלה לליקויים משמעותיים. בסקירות קליניות מוודאים אם אמהות עם דיכאון ובעיות בריאות נפשיות אחרות בעוד שהתינוקות שלהן עדיין מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ פגים.
ממצאי המחקר עשויים להצביע על חדשות טובות מכיוון שבריאות פסיכיאטרית של האם והסביבה המשפחתית הם גורמים הניתנים לשינוי שניתן להתמקד בהם באמצעות התערבויות שיש בהן פוטנציאל לשפר את התוצאות לטווח הארוך עבור ילדים שנולדו כפגים בטרם עת.
תוצאות המחקר מראות כי לא בהכרח המאפיינים הקליניים של תינוקות בפגייה ב- NICU הם שהעמידו אותם בסיכון לבעיות בהמשך, מה שקרה אחרי שתינוק הלך הביתה מטיפול נמרץ. מטפלים רבים חשבו שתינוקות שנולדו מוקדם מאוד יהיו הפגיעים ביותר, אבל מנתוני המחקר לא רואים את זה. זה אומר שבנוסף להתמקדות בבריאות התינוקות ב- NICU, צריך להתמקד גם בתפקוד האימהי והמשפחתי אם מבקשים לקדם התפתחות מיטבית. החוקרים ממשיכים לעקוב אחר הילדים מהמחקר.
הערותיי: המחקר נוגע ולא נוגע. אכן, יציבות הורית ומשפחתית בהיבט פסיכו-סוציאלי, ובתפקוד תקין של הורים  ברוגע וללא לחץ, מסייעים להתפתחות רגשית נפשית תקינה אצל הילד. מאידך, הורות לא יציבה ומלחיצה אינם גורמים להתפתחות ליקויים נוירו-התפתחותיים ופסיכיאטרים אצל הילדים, אלא עלולים להחמיר את ההפרעה, או שעשויים לשפר את הסימפטומים של ההפרעה ע"י הורות נכונה ומשפחתיות יציבה. אולם הגורמים להפרעות נוירו-פסיכיאטריות הן הגנטיקה המשפחתית, וגורמים סביבתיים כמו הורות ומשפחתיות תפקידם חשוב ומכריע,מכיוון שהם עלולים להחמיר או לשפר את הסימפטומים של ההפרעה אצל הילד.