רופאי ילדים צריכים לתמוך במתבגרים ליטול תפקיד משמעותי יותר בניהול ADHD שלהם

הקשר בין סימפטומים מופנמים וההשפעה לקבלת החלטות בקרב צעירים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות ( ADHD)

THE RELATIONSHIP BETWEEN INTERNALIZING SYMPTOMS AND DECISION-MAKING INVOLVEMENT IN ADOLESCENTS WITH ADHD, Ann E. Folker, William B. Brinkman , Stephen P. Becker, Joshua M. Langberg , Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2019-10-01

למרות התמדה של תסמיני הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), השימוש בתרופות יורד ככל שילדים נכנסים לגיל התבגרות, מה שעלול להשפיע לרעה על תוצאות תפקודם. מעורבות מוגברת של מתבגרים בקבלת החלטות לא רק מגבירה את האוטונומיה ואת היעילות העצמית, אלא גם קשורה לדבקות מוגברת בהקשר למצבים כרוניים אחרים. יתרה מזאת, מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז והוריהם נוטים יותר להפגין חרדה ודיכאון, מה שעלול להשפיע לרעה על התקשורת המשפחתית. מכיוון שאנשים עם סימפטומים מופנמים עשויים להיות פחות מוכנים לנהל שיחות או לחפש מידע חדש, החוקרים שיערו כי סימפטומים מופנמים של הורים ומתבגרים יהיו קשורים באופן הפוך למעורבות בקבלת החלטות בקרב מתבגרים בכול הקשור לניהול הפרעות קשב וריכוז שלהם.
השתתפו במחקר סך הכל 150 מתבגרים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בהתבסס על הקריטריונים של DSM-5. אשר מילאו את "סולם החרדה והדיכאון של הילד המתוקן" Revised Child Anxiety and Depression Scale (RCADS), וההורים השלימו את "סולם הדיכאון, החרדה והמתח" Depression, Anxiety, and Stress Scale (DASS-21). הורים ומתבגרים השלימו גם את סולם מעורבות בקבלת החלטות (DMIS), הכולל 5 תתי דרוג: א) הבעת הורים (ההורה מציע הצעה, מביע דעה, נותן מידע); ב) חיפוש הורים (ההורה מבקש חוות דעת מהילד); ג) ילד מתבטא (ילד מוסר מידע אינפורמטיבי להורה); ד) ילד המבקש (ילד מבקש עצה); ה) אפשרויות משותפות (הורים וילדים מנהלים משא ומתן וסיעור מוחות ביחד). התאמות של פירסון שימשו לקביעת הקשר בתסמינים המופנמים שלבני הנוער והורים לבין תתי המשנה של סולם מעורבות בקבלת החלטות  DMIS.
תוצאות המחקר הראו כי נמצא קשר שלילי מובהק בין תסמיני הפנמת הורים לבין דיווח המתבגרים של הבעת הורים (קבוצה א) לפי DMIS (r = −0.23, p <0.01), ודיווח המתבגרים  על אפשרויות משותפות (קבוצה ה') לפי DMIS  (r = −0.16, p <0.05). התסמינים המופנמים שדווחו על ידי המתבגרים לא היו קשורים לתת-קבוצות של DMIS.
מסקנות המחקר הן שהפנמת סימפטומי ADHD של ההורים עצמם עשויים להשפיע על מידת מעורבותם של מתבגרים בקבלת ההחלטות שלהם להפרעות קשב וריכוז (ADHD) . רופאי ילדים צריכים לעודד דיונים אלה ולתמוך במתבגרים לקבלת תפקיד משמעותי יותר בניהול הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) שלהם עם בגרותם.
הערותיי: 
במדינות הנאורות והמקדימות ברפואה, תפקידם, מעורבותם וניהולם של רופאי ילדים בקהילה בתחום הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעות הנלוות לה הולך וגדל ומתעצם, ואילו אצלנו "רחמנא ליצלן" רופאי ילדים מתרחקים מהנושא כמו מאש. כתוצאה מכך השרות הרפואי הניתן לילדים נערים ומתבגרים לוקה בחסר גדול בגבול רשלנות מדיקו-לגלית ו…מסכנים ההורים המבולבלים. האחריות בראש וראשונה נופלת על משרד הבריאות שממשיך ללא כול היגיון להחריג את הטיפול בילדי ADHD רק ל"מוסמכים" (העוברים כביכול "הכשרה" שהיא שטחית ודלה, ואילו רופאי ילדים "שיש להם את זה" יכולים בלימוד עצמי כולל סדנאות וימי עיון להכשיר עצמם טוב יותר ולהצליח יותר תוך רכישת ניסיון קליני מצטבר) ובהתאם מנחה את קופות חולים, שאף אחת מהן לא אזרה עוז לפעול עצמאית באופן  רפואי נבון כנהוג במדינות מקדימות יותר ברפואה, ולו רק למען הילדים והורים אובדי עצות.
היות וזה המצב כיום, האתגר עובר לפתחן של בתי-ספר לרפואה ללמד ביסודיות תחום הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעות הנלוות לה כמו אוטיזם (ASD) חרדה ודיכאון בילדים, בתוכנית הלימודים שלהם.  יש צורך גם לשלבן בתכניות ההתמחות ברפואת משפחה וילדים שזה באחריותה של המועצה המדעית של הר"י – אם ירצו בכך יוכלו לעשות זאת בנקל.
גם איגודי רופאי המשפחה והילדים יכלו לתרום תרומתן ולקחת את המושכות לידיהן וליזום סדנאות, ימי עיון וכינוסים רפואיים בתחום הפרעות קשב והנלוות לה ולקבוע הנחיות רפואיות, אולם לדאבון כולם זה לא המצב. לדוגמא, בכינוס איגוד רופאי ילדים האחרון (04.12.2019) הרצו על הפרעת קשב ואוטיזם שייעודן ומטרתן "להדריך" רופאי ילדים, אולם הן היו דלות מאד בתוכן ומהות, בהקניית ידע ובהכוונתן, ואף החמירו את המצב ובלבלו את הרופאים, בהדגישם שרופא ילדים תפקידו רק לכוון את מי, ולמי לשלוח לייעוץ?!… ושום דבר לא מעבר לזה. אותו דבר קרה לאחרונה גם בכינוסים אחרים של רופאי ילדים, והפנתי לזה את תשומת הלב. הדבר מצריך תיקון דחוף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s