התנהגות חוזרת ונשנית חמורה, קשורה לחרדה מוגברת בילדים עם ASD

חומרת התנהגות חוזרת ונשנית מהווה אינדיקטור מוקדם לסיכון לסימפטומים של חרדה מוגברת בהפרעה בספקטרום אוטיזם (ASD)

Repetitive Behavior Severity as an Early Indicator of Risk for Elevated Anxiety Symptoms in ASD, D. A. Baribeau P. Szatmari  Head Division Child Adolescent Psychiatry,  Behavioral Neurosciences, McMaster University. JAACAP Jan 2020

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא הפרעה התפתחות עצבית הפוגעת באחוז אחד עד 2% מהילדים. אוטיזם מאובחן בדרך כלל במהלך שנות הגן, ועבור הרוב הגדול של הפגועים באוטיזם, זה מצב הנמשך לאורך כל החיים. תסמיני הליבה של ASD הם ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית (למשל, להתיידד, להית מעורב בשיחות הלוך ושוב), ודפוסי התנהגות מוגבלים החוזרים על עצמם. דוגמאות להתנהגות מוגבלת וחזרתית כוללות תנועות שחוזרות על עצמן (למשל, נפנוף ידיים) והתעקשות על זהות חד-גוניות (למשל, נוקשות בשגרה יום-יומית וטקסית).
חרדה היא תופעה שכיחה כהפרעה נלוות ל- ASD. במטא-אנליזה, שכיחות הפרעת חרדה, אשר מתבטאות כתסמיני חרדה מוגברים בהתמדה המובילים למצוקה או לקות משמעותית, נאמדה ב- 40% בילדים ומתבגרים הלוקים בהפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).
חלק לא מבוטל מהילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) יפתחו הפרעת חרדה במהלך הילדות. חומרת התנהגות מוגבלת וחוזרת על עצמה ב- ASD תואמת באופן חיובי עם חומרת החרדה מנתוני מחקר תצפיתי באוכלוסייה ((cross-sectional surveys). קשר האורך בין התנהגות מוגבלת וחוזרת ונשנית לבין תסמיני חרדה עתידית אינו ברור.
במחקר זה ילדים עם אוטיזם (n= 421), חומרת התנהגות מוגבלת וחוזרת על עצמה בהרשמה למחקר (גיל 2-5) סווגה כ"מתונה", "בינונית" או "חמורה" בשימוש בראיון אבחון מעודכן לאוטיזם (Autism Diagnostic Interview−Revised). תסמיני חרדה מוגברים הוגדרו ע"י רשימת התנהגות ילדים (דו"ח הורה). רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים עם זקיפה מרובה לנתונים חסרים שימשה לבחינת הקשר בין חומרת התנהגות מוגבלת, חוזרת ונשנית לבין תסמיני חרדה מוגברים תוך התאמה לגיל, מין, תפקוד מותאם, חרדת בסיסית, הכנסת הורים, וסטרס הורות.
תוצאות המחקר הראו ש- 58% מהילדים עם התנהגות מוגבלת וחוזרת קשה בעת הרשמתם למחקר, הראו תסמיני חרדה קשים עד גיל 11; 41% מהילדים עם התנהגות מוגבלת וחוזרת בינונית; 20% מהילדים עם התנהגות מוגבלת וחוזרת קלה. התנהגות מוגבלת וחוזרת ונשנית בינונית וחמורה קשורים שניהם לסיכון מוגבר לחרדה גבוהה.
משמע, חומרת התנהגות מוגבלת וחוזרת בזמן אבחנת ASD מצביעה על סיכון לתסמיני חרדה עתידית. ממצא זה מגביר את ההבנה איזה ילדים עם ASD יפתחו הפרעות חרדה ועשויים להנחות למחקר על טיפול הנוגע להתערבויות מוקדמות ועל המנגנונים האטיולוגיים.
מחקר זה הראה כי חומרת התנהגות מוגבלת וחוזרת ונשנית בזמן קביעת אבחנת ASD היא סימן פרוגנוסטי עצמאי לתסמיני חרדה עתידיים שדווחו על ידי הורים. אותם ילדים עם התנהגות מוגבלת וחוזרת ונשנית שהוערכו בתחילה שהם מעל אחוזון 75 של המדגם במחקר (שנחשב "חמור") היו בערך פי שלוש יותר סיכויים לפתח תסמיני חרדה מוגברים בילדות, בהשוואה לאלה שהתנהגותם החוזרת על עצמה הייתה באחוזון 25 התחתון (הנחשב "קל"), גם לאחר בקרה על גורמים משפיעים כמו תסמיני חרדה בסיסיים אצל הילדים ומתח הורות בעת זמן אבחנת ASD. קשר זה נמשך לאורך מספר אנליזות רגישות, אם כי לא ביחס לתוצאות החרדה שדווחו ע"י מורים. התנהגות חד-גוניות  ומוגבלת הם מנבאים החזקים ביותר לחרדה עתידית. אנליזות נוספות לא זיהו עדויות לקשר דו-כיווני בין תסמיני חרדה מוקדמים שלא ניבאו את חומרת ההתנהגות החוזרת על עצמה בעתיד. השאלה, האם התנהגות מוגבלת וחוזרת היא גורם סיכון מוקדם, מתווך או אנדופנוטיפ סמוי של חרדה ב- ASD , נותרה לא ברורה.
נתוני מחקר זה עולים בקנה אחד עם אלה שפורסמו בספרות לאחרונה, בה נוכחים כי שכיחות הפרעות החרדה ב- ASD בילדים היא 40%. המחקר הנוכחי ב- ASD, הוכיח שוב על הקשרים המשמעותיים בין חרדה להתנהגות חוזרת.
תגובתי: מחקר חשוב מאד. מדגיש שוב שכמחצית מהילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) סובלים מחרדות, וגם ככל שהסימפטומים של התנהגות חוזרת ונשנית חמורים כך החרדה גבוהה יותר. אותי זה לא מפתיע. אני נוכח שוב ושוב בקליניקה שהפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD), הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעות חרדה (Anxiety disorders) חולקים סימפטומים רבים משותפים. יתר על כן, מרבית הסימפטומים של שלושת הפרעות אלה מצויים בכל הפרעה אחת מהשלוש. לפיכך, חובה על הרופאים והמטפלים לקחת זאת בחשבון בעת האבחון וההמלצה על תכנית טיפול בהתאם לכך. זאת גם סיבה נוספת מדוע בדיקות ממוחשבות לאבחון ADHD שעדיין רבים ברופאים נסמכים עליהן לאבחון ADHD הן חסרות כול תועלת ומכשילות רופאים וגורמות לטיפול שגוי בילדים.