האם מתילפנידאט משפר קשיים בלמידה?

קשיי למידה עקב רשת קישוריות לקויה, ולא באזורי מוח ספציפיים
Learning difficulties due  poor connectivity, not specific brain regions, E. Astle, Uni Cambridge, Transdiagnostic Brain Mapping in Developmental Disorders Current Biology, 27 Feb 2020

קשיי למידה שונים אינם תואמים אזורים ספציפיים במוח, כפי שחשבו בעבר, טוענים החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג'. במקום זאת, קישוריות לקויה בין מרכזי הפעילות  במוח קשורה הרבה יותר חזק לקשיים לימודיים של ילדים.
בין 14-30% מהילדים והמתבגרים ברחבי העולם סובלים מקשיי למידה חמורים מספיק הדורשים תמיכה נוספת. קשיים אלה קשורים לרוב לבעיות קוגניטיביות ו/או התנהגותיות. בחלק מהמקרים, ילדים המתמודדים עם הלימודים בבית ספר מקבלים אבחנה פורמלית ספציפית של קשיי למידה או לקות למידה, כמו דיסלקציה, דיסקלקוליה או הפרעת שפתית התפתחותית, או הפרעות התפתחותיות כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), דיספרסיה (קשיי תנועה, קושי לבצע תנועות מתואמות) או הפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD).
מדענים התקשו לזהות אזורים ספציפיים במוח שעלולים לעורר קשיים אלה, ומחקרים הראו השפעה של אזורי מוח רבים. ADHD למשל, נקשרה ל- anterior cingulate cortex, caudate nucleus, pallidum, striatum, cerebellum, prefrontal cortex, the premotor cortex and most parts of the parietal lobe                                                      

הסבר פוטנציאלי הוא שכל אבחנה שונה כל כך בין כל יחיד לאדם אחר, כך שכל אחד מהם כולל שילובים שונים של אזורי מוח. עם זאת, צוות מדענים ביחידה לקוגניציה ומדעי המוח של MRC, באוניברסיטת קיימברידג', מציע שלמעשה, אין אזורי מוח ספציפיים הגורמים לקשיים אלה.
כדי לבחון את ההשערה שלהם, החוקרים השתמשו במכונות לימוד כדי למפות את ההבדלים במוח בקרב קבוצה של 479 ילדים, מתוכם 337 הופנו עם בעיות קוגניטיביות הקשורות ללמידה ו-142 מדגם קבוצת השוואה. האלגוריתם פירש נתונים שנלקחו מתוך סוללה גדולה של מדדים קוגניטיביים, למידה, והתנהגותיים, כמו גם מסריקות מוח שנלקחו באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI).
החוקרים מצאו כי ההבדלים במוח לא ממפות על תוויות כלשהן שהילדים קיבלו – במילים אחרות, לא היו אזורים מוחיים שניבאו שיש להם ASD או ADHD, למשל. באופן מפתיע יותר, הם מצאו כי אזורי המוח השונים אפילו לא חזו קשיים קוגניטיביים ספציפיים – ולמשל, לא היה דפיציט מוחי ספציפי לבעיות שפה או קשיי זיכרון.
במקום זאת, הצוות מצא כי מוחם של הילדים היה מסודר סביב מרכזי פעילות, כמו מערכת תנועה יעילה או רשת חברתית. ילדים עם קשרי מוח מחוברים היטב היו להם קשיים קוגניטיביים מאוד ספציפיים, כמו כישורי הקשבה לקויים, או שלא היו להם קשיים קוגניטיביים בכלל. לעומת זאת, ילדים עם רכזות קשורים בצורה לא טובה – כמו תחנת רכבת עם מעט קשרים – סבלו מבעיות קוגניטיביות נפוצות וקשות.
מדענים טענו במשך עשרות שנים שיש אזורים מוחיים ספציפיים שמנבאים שיש להם הפרעת למידה מסוימים או לקויות למידה, אך מחקר זה הוכיח שזה לא המקרה. לאמיתו של דבר, חשוב הרבה יותר לקחת בחשבון כיצד קשורים אזורי המוח האלה – ובמיוחד אם הם מחוברים דרך מרכזי פעילות. חומרת קשיי הלמידה הייתה קשורה מאוד לקישוריות של הרכזות הללו, לכן המחשבה היא כי הרכזות הללו משחקות תפקיד מפתח בשיתוף מידע בין אזורי המוח.
למרות שזו הפעם הראשונה שהמרכזים וקישוריהם הוכחו כממלאים תפקיד מפתח בקשיי למידה והפרעות התפתחותיות, חשיבותם בהפרעות מוחיות מתבהרת בשנים האחרונות. חוקרי אוניברסיטת קיימברידג' הראו בעבר כי הם ממלאים גם תפקיד חשוב בהפרעות נפשיות אשר מתחילות להופיע במהלך גיל ההתבגרות, כמו סכיזופרניה.
ממצאי המחקר עשויים להסביר מדוע טיפולים תרופתיים לא הוכחו כיעילים להפרעות התפתחותיות. מתילפנידאט (ריטלין)למשל, המשמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD), נראה כמפחית היפראקטיביות, אך אינו מתקן קשיים קוגניטיביים או משפר את ההתקדמות הלימודית. תרופות נוטות למקד לסוגים ספציפיים של תאי עצב, אך יש להן השפעה מועטה על ארגון 'מבוסס רכזות' מרכזי פעילות שהופיע לפני שנים רבות.
השלכה המחקר החשובה היא כי התערבויות טיפוליות צריכות להיות פחות נסמכות ותלויות על תוויות האבחון. קבלת אבחנה חשובה למשפחות. האבחנה יכולה לתת הכרה מקצועית בקשיים של הילד ולפתוח הדלת לתמיכה מומחה. אבל מבחינת התערבויות ספציפיות, למשל מהמורים של הילד, הן יכולות להיות הסחת דעת והפרעה. עדיף להסתכל על תחומי הקשיים הקוגניטיביים שלהם וכיצד ניתן לתמוך באלה, למשל באמצעות התערבויות ספציפיות לשיפור מיומנויות הקשבה או כישורי שפה, או על התערבויות שיהיו טובות לכל הכיתה, כמו כיצד לצמצם את הדרישה לזיכרון עבודה במהלך הלמידה.

האם יש קשר בין אינטליגנציה של אב לאוטיזם בצאצא?

הקשר בין מנת משכל אבהית להפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) והפרעות הנלוות לה בצאצא: מחקר קבוצות מבוסס אוכלוסייה

The Association of Paternal IQ With Autism Spectrum Disorders and Its Commodities: A Population-Based Cohort Study, Renee M. Gardner, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 01. 03. 2020

תיאורי מקרים מקוריים של אוטיזם ציינו כי הורים לילדים עם הפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) נטו להיות משכילים ואינטליגנטים מאוד, אפיונים שפורסמו פומבית. מחקרים גנטיים אחרונים מצביעים על כך שהסיכון להפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) קשור לאינטליגנציה גבוהה. במחקר הנוכחי בחנו את הקשר בין אינטליגנציה אבהית ל-ASD, תוך לקיחה בחשבון למוגבלות שכלית (ID) ולהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). תכנון המחקר מבוסס קבוצות רישום הכולל 360,151 יחידים עם אבות שהתגייסו לצבא השבדי, תושבי שטוקהולם בשוודיה, שנולדו בשנים 1984-2008, והמעקב נמשך עד 31 בדצמבר 2011, לאבחון ASD, ADHD ו/או ID (מוגבלות שכלית). הסיכון להפרעות נוירו-התפתחות יחסית למנת המשכל ( IQ ) האבהית (המדורג בסולם של 9 נקודות) הוערך באמצעות ציון של 5 (אינטליגנציה ממוצעת) כרפרנט במודלים המייחסים לקשרים בלתי לינאריים פוטנציאליים של אחים.
תוצאות המחקר הראו קשר בין מנת משכל אבהית גבוהה לבין סיכון בצאצאים לאוטיזם(ASD) ללא קשר למוגבלות שכלית (ID) ולהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)  במודלים המותאמים למאפיינים אישיים ומשפחתיים , קשר שנראה מונע ברובו על ידי תוצאת IQ של האבות בחלק ההבנה הטכני של הבדיקה ( מנת משכל טכני בציון 9). לעומת זאת, מנת משכל אבהית נמוכה הייתה קשורה ל- ASD + ID  ו- ASD + ADHD ; מנת משכל אבהית נמוכה הייתה קשורה באופן חזק למוגבלות שכלית (ID) וקיימת גם עבור הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) ללא נלוות של ASD או ID.
משמע, קשר בין מנת משכל (IQ) אבהית לסיכון של הופעת הפרעות בספקטרום האוטיזם  ASD אצל הצאצאים היה לא מונוטוניק ומשתנה על ידי נוכחות של הפרעות נלוות יחדיו, ככל הנראה משקף את המגוון הפנוטיפיק בקרב היחידים שנפגעו.
מחקר קבוצות זה המבוסס אוכלוסייה מנתונים של יותר מ- 300,000 אינדיבידואלים שאבותיהם היו נתונים לבדיקות קוגניטיביות סטנדרטיות כחלק מהגיוס לצבא השבדי. נשקלו תוצאות של ASD, ADHD, ו-ID בקרב אנשים אלה.
באמצעות אבות עם ציון מנת משכל ממוצעת כרפרנט, נראה קשר מתון בין ציוני מנת משכל גבוהה אבהית לבין סיכון ל- ASD בצאצאים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) או מוגבלות שכלית (ID). כאשר נבדקו הביצועים האבהיים במבחני המשנה האינדיבידואליים שלפני הגיוס, הקשר של ASD עם מנת משכל אבהית גבוהה היה ברור רק בקשר לבדיקת ההיגיון הטכני. לעומת זאת, ציוני IQ נמוכים של אבות היו קשורים מאוד לסיכון של מוגבלות שכלית (ID) (ללא ASD או ADHD) והיו קשורים באופן מתון לסיכון להפרעות קשב והיפראקטיביות (ללא ASD או ID). כאשר הייתה מוגבלות שכלית או הפרעות קשב נלוות עם ASD, דפוסי האסוציאציות עם מנת משכל אבהית נמוכה נחלשו בהשוואה לתוצאות אלה ללא ASD. דפוסי השיוך השתנו עם מינו של האדם וכתוצאה מחומרת מוגבלות שכלית (ID).
תגובתי: איני מתרשם במיוחד מתוצאות המחקר עם הפרוט במצבים שונים של הורים להתפתחות ID, ADHD ,ASD . לאור ניסיוני הקליני כפי שאני טוען מזה שנים רבות שהקליניקה מוכיחה חד-משמעית שהפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD), הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ומוגבלות שכלית (ID) וגם לקויות למידה (LD) הן כולן גנטיות משפחתיות. כמו כן, כשיש לצאצאים הפרעות קשב ו/או אוטיזם אזי לאחד או שני ההורים או במשפחה הקרובה יכולות להיות הפרעות נפשיות אחרות כמו חרדה דיכאון ועוד. וגם, כל האבחנות השונות להפרעות נפשיות הן גנטיות משפחתיות.

בעיות שינה בילדים כפונקצית גיל (2-17 שנים) וסוג אבחנה עם ADHD, ADD, ASD

ניתוח בעיות שינה בילדים בגיל 2 עד 17 שנים  עם הפרעות קשב והיפראקטיביות משולבת (ADHD-C), יותר קשב (ADHD-I), ו- אוטיזם (ASD)

CROSS-SECTIONAL AGE ANALYSIS OF SLEEP PROBLEMS IN 2- TO 17-YEAR-OLD CHILDREN WITH ADHD-COMBINED, ADHD-INATTENTIVE, OR ASD , Susan Mayes , JAACAP, 2019-10-01

בעיות שינה שכיחות בהפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) ובהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD, אך אף מחקר לא השווה את התדירות וסוג בעיות השינה כפונקציה של גיל בילדים בגילאי 2-17 עם ADHD-COMBINED ,ADHD-INATTENTIVE, וב- ASD. מחקר זה קבע את התדירות של 10 בעיות שינה (קושי להירדם, חסר מנוחה במהלך השינה, מתעורר במהלך הלילה, סיוטים, שיחות / הליכות בשינה, מרטיבים במיטה, מתעורר מוקדם, ישן פחות מהרגיל, ישן יותר מהרגיל וישנוניות ביום) בגילאים שונים; נבדק מתי צפויים להופיע בעיות שינה ספציפיות, מתי יגיעו לשיא, מתי יפחתו או ישארו יציבות; והשוו דפוסים הקשורים לגיל בין קבוצות האבחון.
במחקר נכללו 2456 ילדים מאובחנים בקפדנות עם ADHD, ASD או ADD-I. אמהות דירגו את ילדיהן מ "בכלל לא" ל- "בעיה לעיתים קרובות מאוד" בעשרה פריטי שינה בסולם התנהגות ילדים. נקבעו הבדלים בבעיות שינה בין קבוצות הגיל (2–5, 6–8, 9–12, 13–17 שנים) והאבחנות והקשר בין גיל לבעיות שינה. תרשים אחוזי תדירות לפי חומרה עבור 10 בעיות השינה בכל קבוצת גיל ואבחנה.
תוצאות המחקר הראו כי בילדים עם ASD היו יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-C, שלהם היה יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-I. בעיות שינה ליליות היו יותר חמורות ב- ASD וב ADHD-C – והן קלות יותר ב ADHD-I. הבעיות השכיחות ביותר היו קשיים בהירדמות, חוסר מנוחה במהלך השינה והתעוררות במהלך הלילה. כל 7 בעיות השינה בלילה היו בקורלציה שלילית עם הגיל ב- ASD וב ADHD-C, והרוב היו ב ADHD-I. שינה יותר מהרגיל וישנוניות בשעות היום נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל בכל הקבוצות (המתבגרים היו הרדומים ביותר) והיו מתואמים חזק זה עם זה (ילדים שישנו יותר בלילה היו ישנים יותר במהלך היום).
מסקנות המחקר הן שלמרות שבעיות שינה ליליות נטו לרדת עם הגיל, הקורלציות היו קטנות. קושי להירדם (לפחות לפעמים) היווה בעיה עבור יותר ממחצית המתבגרים הסובלים מ ASD, ADHD-C ו ADHD-I, וההתעוררות במהלך הלילה הוותה בעיה לכמעט מחצית מהסובלים מ- ASD ו- ADHD-C.
לסיכום, סביר להניח כי בעיות שינה לא יפתרו עם הגיל עבור רוב בני הנוער,לכן יש צורך בהתערבויות מותאמות בהתאמה להתמודדות עם קשיי שינה ולהגבלת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות שלהם.

האם צמחי מרפא משפרים תסמיני ADHD?

מתן של יוקוקנסן (Yokukansan (YKS לסובלים מהפרעת קשב (ADHD) בקרב 20 ילדים: ניתוח רטרוספקטיבי

ADMINISTRATION OF YOKUKANSAN FOR ADHD IN 20 CHILDREN: A RETROSPECTIVE ANALYSIS Akihito Iino, JAACAP, 2019-10-01

Yokukansan-YKS היא אחת מנוסחאות הרפואה המסורתית של צמחי מרפא יפניים (Kampo), שנרשמים לרגזנות, עצבנות, שינויים במצב רוח, וחרדה, זה צמח המרפא (קמפו) השלישי הנמכר ביותר לילדים ומבוגרים ביפן. YKS מיועד לנוירוזה, נדודי שינה, תינוק בוכה בלילה, הזיות של מבוגרים ותסמינים היקפיים של דמנציה.
תרופות מתילפנידאט הידרוכלוריד, אטומוקסטין, Guanfacine הן האפשרויות היחידות כיום של טיפול במערכת ביטוח הבריאות היפנית להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.
במחקר זה צמחי מרפא של YKS ל- ADHD בקרב 20 ילדים נחקר בדיעבד. מטרת מחקר זה לקבוע את השפעת ה- YKS לילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.

דו"ח סדרת המקרים הרטרוספקטיבי הזה נערך בקרב 20 ילדים עם הפרעות קשב ADHD שקיבלו YKS . הילדים היו עם אבחנות של הפרעות קשב וריכוז או היו חשודים להפרעות קשב וריכוז החל מינואר 2017 עד מרץ 2018 במרפאת החוץ לפסיכיאטריה לילדים. הילדים היו בגיל 6 עד 14 שנים. נבדקו: גיל, מין, מבחן IQ (סקר האינטליגנציה של וקסלר לילדים-המהדורה הרביעית [WISC-4], מבחן Tanaka-Benet-5), החומרה שהוגדרה לפי DSM-5 ע"י משפחתם ובבית הספר בבדיקה הראשונית. וכעבור שנתיים (בדרגות חומרה: [0 ], קל [1], בינוני [2], חמור [3], נשירה ממרפאת חוץ, והפרעות רפואיות נלוות.
הגיל הממוצע היה 9.75 שנים. היחס בין זכר לנקבה היה 19: 1. מנת המשכל הממוצעת הייתה 88.2 (בטווח 54–125). לא היו תופעות לוואי לאחר מתן הטיפול. 11 ילדים עברו בדיקת דם, שהראתה כי 2 (10%) סבלו מאלרגיה למזון; 4 (20%) עברו עוויתות חום, EEG חריג, או אפילפסיה; ול-2 (10%) היתה מוגבלות פיזית קשה. האבחנות של הפרעות נלוות היו אצל 3 (15%) הפרעות התפתחותיות ו-ASD; אצל 4, (20%) ODD ואצל 5 (25%) מוגבלות שכלית. 14 ילדים (70%) המשיכו ב- YKS יותר משנה, ו- 5 (25%) נשרו ממרפאת החוץ הפסיכיאטרית לילדים.
מתן בלעדי של YKS ל 13 מקרים (65%) ואילו 7 (35%) היו עם טיפול משולב. המינון הממוצע ליום היה 3.0 גר' (חבילה אחת היא 2.5 גר').  חומרת ADHD שלהם לפי דרוג משפחתם ודרוג בית-ספר בבדיקה הראשונית הייתה 1.85 (טווח ממוצע 0-3). שנתיים לאחר מכן, החומרה הממוצעת הייתה 0.85 (0טווח ממוצע 0–2, n = 13).
[מחיר מתילפנידאט (27 מ"ג) היה 3.40 $, אטומוקסטין (25 מ"ג) היה 3.80 $, גואנפצין (3 מ"ג) היה 5 $, ו- YKS עמד על 0.27 $].
מסקנות: השפעת האנטי סטרס של YKS עשויה לשפר את חומרת תסמיני הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.
הערותיי:
אני מביא כאן שלושה מחקרים חדשים שהוצגו בכינוס השנתי האחרון  (אוקטובר 2019) של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (AACAP) בנושאי טיפולים משלימים ומשולבים אינטגרטיביים לטיפול באוטיזם (ASD) והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) כמו: מחקר ראשון, שמנים חיוניים עשויים להיות שימושיים בהפחתת חרדה ואולי בהעלאת איכות החיים אצל ילדים הלוקים בספקטרום האוטיזם (ASD) והפרעות קשב; מחקר שני, שילוב אומגה 3/6 לטיפול בהפרעת קשב  (ADHD) קלה עד מתונה בילדים; מחקר שלישי  צמחי מרפא משפרים תסמיני ADHD בילדים.
מסופקני, אם אכן הטיפולים המשלימים כמו צמחי מרפא, שמנים חיוניים ואומגה 3 ו- 6 משפרים את הסימפטומים הבולטים בילדים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעה בספקטרום אוטיזם (ASD), כמו אי קשב, חוסר ריכוז, קשיי דיבור ותקשורת, חזרתיות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, מרדנות מתריסה, בעיות התנהגות ועוד, אם כי ייתכן ומשפרים את ההרגשה הכללית ליותר רוגע ופחות הפרעות שינה, וגם זה משהו. טוב שחוקרים הרבה על תחליפים טבעיים שיוכלו להקל על ילדי ADHD פרט לפיתוח תרופות 'חדשות' עוד ועוד כפי שזה נעשה כיום.

האם טיפול באומגה 3 ואומגה 6 משפר סימפטומים של ADHD?

מחקר על יעילות שילוב אומגה 3/6 לטיפול בהפרעת קשב קלה עד מתונה (ADHD) בילדים 

EFFICACY STUDY OF AN OMEGA-3/6 COMBINATION FOR MILD- TO MODERATE-INATTENTIVE ADHD: A RANDOMIZED, DOUBLE-BLIND, PLACEBO-CONTROLLED TRIAL IN ITALIAN CHILDREN Sara Carucci et al J. of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2019-10-01

טיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מבוסס על גישה מולטי-מודאלית המשלבת טיפול התנהגותי ותרופתי. לאחרונה, התגבר העניין בתוספי תזונה של חומצות שומן בלתי רוויות (PUFAs), כמו אומגה 3 ואומגה 6, שהראו יעילות לשיפור תסמינים של אי קשב. תוסף תזונה משולב אומגה 3/6 ניתן לקבוצת מדגם ילדים עם אבחנת ADHD-I (Inattentive)  ADHD כדי להעריך את יעילותו והשפעתו הקליניות על רמות חומצת השומן החיוניות בפלסמה (EFA).
ניסוי יעילות אקראי, רב-מרכזי, מבוקר פלצבו; הניסוי בדק שילוב אומגה 3/6 בקרב ילדים בגילאי 6 עד 12 שנה שאובחנו עם ADHD-I בדרגת חומרה קלה/מתונה. המחקר כלל הערכה בשלב ראשון של תוסף אומגה 3/6 לעומת פלצבו (6 חודשים) וטיפול נוסף בתווית פתוח בשלב 6 חודשים עם אומגה 3/6 בכל החולים. ההשפעות הקליניות ופרופילי הפלזמה של ה- EFA (יחס אומגה-3, אומגה-6 ואומגה-3/6) הוערכו ב-5 נקודות זמן: בקו בסיס, לאחר חודש, 3 חודשים, 6 חודשים ו 12 חודשים.בסך הכל נרשמו למחקר 160 ילדים (118 בנים ו- 42 בנות) מארבעה אזורים באיטליה. שינוי משמעותי בציון הכולל וציון לאי-תשומת לב נמדד משלב הבסיס עד  לסוף המחקר בכל קבוצה ללא הבדלים מובהקים בין אומגה 3/6 לקבוצות פלצבו. בתחילת הדרך, רמות ה- EFA (יחסי שלוש האומגות) לא הראו קשר מובהק סטטיסטית עם החומרה הקלינית. לאחר 12 חודשים, נמדדה הפחתה קלה (לא מובהקת סטטיסטית) ביחס לאומגה 6/3 בקבוצה שלקחה טיפול פעיל רק בשלב 2. תוסף תזונה נסבל היטב, ואף אחד מהנבדקים לא דיווח על תופעות לוואי חמורות.
המסקנות מקבוצת הדגימות במחקר, הראו כי יחס האומגה 6/3 בפלזמה לא היה קשור להחמרה קלינית של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)  או לשיפור קליני.
כדי להעריך את היעילות האמיתית של תוסף אומגה להפחתת תסמיני הליבה של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), יהיה חיוני לקבוע את מאפייני היעד של נבדקים "מגיבים" פוטנציאליים מבחינת רמת הבסיס של חומצת השומן ומשתנים פרטניים אפשריים (תסמינים קליניים, תזונה , גיל אופטימלי ומשך זמן של טיפול PUFA, ואתניות).
הערותיי: ראה לעיל.

שמנים חיוניים משפרים אוטיזם והפרעות קשב; נוירו-פידבק לא משפר הפרעות קשב (ADHD)

 

טיפולים משלימים ומשולבים אינטגרטיביים לטיפול באוטיזם (ASD) יחד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)
L. Eugene Arnold, James T. McCracken child and adult psychiatrist, Research Institute University of California, Los Angeles. JAACAP, 2019-10-01

מטרות מחקר זה לסקור את הטיפולים המשלימים / אלטרנטיביים עבור הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) ולאוטיזם (ASD) ולהעריך את הבסיס המדעי שלהם.
במחקר נבדקו  26 ילדים לשמנים חיוניים לטיפול ב- ASD; סקירת ספרות של חומצה פולינית עבור ASD. נתונים חדשים על הטיפול עם נוירופידבק (NF) עבור הפרעות קשב (ADHD); השפעות המיקרוביוטה של מיקרו-חומרים מזינים רחבי-ספקטרום עבור הפרעות קשב (ADHD).
תוצאות המחקר הראו כי החרדה ב- ASD השתפרה משמעותית יותר (p = 0.004) עם שמנים חיוניים מאשר עם שמן ההשוואה; נתוני הבטיחות לא הראו הבדלים משמעותיים. בילדים עם הפרעת אוטיזם (ASD), חומצה פולינית (2 מ"ג / ק"ג ליום) הגדילה את יכולת הוורבאלית (הדיבור) באופן משמעותי יותר מפלסבו (d = 0.70). ילדים עם ASD שקיבלו במינון נמוך של 5 חומרים מזינים חיוניים במשך 4 חודשים, השתפרו יותר בתקשורת מילולית, בתשומת לב ובהתנהגויות סטריאוטיפיות בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת.

Vitamin D: Sunlight, fish oil, milk
Vitamin A: Retinol (liver, dairy, fish), carotenoids
Vitamin E: Sunflower seeds, wheat germ, almonds
Vitamin K: Leafy greens, soybeans, pumpkin

במשך 4 חודשים, השתפרו יותר בתקשורת מילולית, בתשומת לב ובהתנהגויות סטריאוטיפיות בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת. התוצאה הראשונית של הנוירופידבק (NF) על תסמיני הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לא הייתה שונה באופן משמעותי בין קבוצת הנוירופידבק והביקורת בסוף הטיפול, אך מעקב בן 13 חודשים של 75% מקבוצת המדגם מציעים שונות, קבוצת הנוירופידבק הציגה שיפור נוסף (d = 0.4). ב- RCT המיקרו-חומרים מזינים, המיקרוביוטה העלתה את השונות, ואקטינו-בקטריה קשורה עם הערכה קלינית להפרעת קשב וריכוז. במעקב לשנה אחת, 84% מהאנשים שהמשיכו ליטול חומרים תזונתיים חיוניים השתפרו "הרבה" או "הרבה מאוד" מנקודת ההתחלה בהשוואה ל 50% מאלה שעברו לטיפול תרופתי ו 21% מאלה שהפסיקו את הטיפול. לא היו תופעות לוואי הקשורות לאלה שנשארו עם תכשירים מיקרו-תזונתיים.
מסקנות המחקר: שמנים חיוניים עשויים להיות שימושיים בהפחתת חרדה ואולי בהעלאת איכות החיים אצל ילדים הלוקים בספקטרום האוטיזם (ASD), עם מעט תופעות לוואי. ילדים עם ASD שטופלו בחומצה פולינית חל שיפור מותאם בכישורים המילוליים והקוגניטיביים התנהגותיים. למרות שהתוצאות מקבוצת נוירופידבק (NF) עבור הפרעות קשב (ADHD) היו דומות בסיום הטיפול בקבוצת NF ובקבוצת הביקורת, יתכן שיש יתרון מאוחר יותר מ- NF , אך לא בקבוצת הביקורת. ילדים עם הפרעות קשב שהפיקו תועלת ממיקרו-חומרים חיוניים לאחר 12 שבועות, שמרו על שיפור במשך שנה ללא תופעות לוואי. תזונה מיקרו-חומרים חיוניים השפיעה על המיקרוביוטה.
הערותיי: ראה לעיל.

שכיחות גבוהה בשברי עצמות בילדים עם ADHD

ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות: שכיחות שברי עצמות

CHILDREN AND ADOLESCENTS WITH ADHD: A META-ANALYSIS OF THE PREVALENCE OF BONE FRACTURES David M. Walton JAACAP, 2019-10-01,

בקרב ילדים ומתבגרים, הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה משמעותית נוירו-התפתחותית עם שכיחות של 5%. שברים בעצמות מהווים 25% מהתאונות והפגיעות בקרב כל הילדים ומתבגרים. בהתחשב במאפייני של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות בילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות, חשוב מאוד לנתח את השכיחות של שברים בעצמות בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה הושלמו באמצעות חיפוש אלקטרוני בחמישה מאגרי מידע כמו PubMed. מונחי החיפוש בהם נעשה שימוש היו: "הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) או הפרעת קשב (ADD)" ו"שבר בעצם". מחקרים שבדקו ילדים ומתבגרים עד גיל 18 שנים שקיבלו אבחנת ADHD ונמצאו במעקב (פרוספקטיבי או רטרוספקטיבי) במשך 5 שנים או יותר. חיפוש מסד הנתונים הוביל ל-445 רשומות שהוערכו לפי קריטריוני הכללה על סמך תקצירים. זה הוביל לבחינת 31 מאמרים בטקסט מלא, מתוכם 5 עמדו בתנאי ההכללה למטא אנליזה.
סיכום המחקר העלה כי שכיחות שברים בעצמות בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) הייתה 4.83%. לפי מערך הנתונים נמצא כי התפלגות שברים בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות ובאזורים אנטומיים אחרים הייתה 69.62%, 22.85% ו 7.53% בהתאמה. קבוצת משנה אחרת של מחקרים קבעה כי לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) יש עלייה פי 2.55 בשכיחות השברים בהשוואה למקביליהם.
תוצאות מחקר זה חשפו עלייה פי כמה בשכיחות מספר השברים בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). ידע זה הוא קריטי לפסיכיאטרים, רופאים, הורים וקובעי מדיניות במאמציהם ליצור סביבות בטוחות בהן ילדים ומתבגרים יכולים לשגשג ולשפר בריאותם.
הערותיי: מחקר נוסף המצביע על הידוע בשכיחות גבוהה בפגיעות הגוף בילדים ומתבגרים עם ADHD כמו פציעות, שברים, תאונות דרכים, הנובעים ממאפייני ADHD כמו אי תשומת לב, היפראקטיביות, אימפולסיביות, לקיחת סיכונים ועוד.

השפעת זמן מסך על הישגים לימודיים

לא כל זמן מסך משפיע לרעה על ההישגים הלימודיים של הילדים

Not all screen time negatively affects kids’ academic achievement, Whitlock J, Masur PK. JAMA Pediatric. Sept 26, 2019

זמן מסך כולל אינו משפיע לרעה על הישגיהם האקדמיים של ילדים ובני נוער, זאת על פי ממצאי סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו לאחרונה ב-JAMA Pediatrics. עם זאת, דיווחו החוקרים כי צפייה בטלוויזיה ומשחק במשחקי וידאו קשורים להשפעה שלילית על ביצועי הציונים האקדמיים בשפה בילדים, ומתמטיקה בבני נוער.
מחקר עתידי יתמקד באופן שבו כל פעילות מבוססת מסך משפיעה על הישגים אקדמיים, והצורך להגביל את זמן המסך של ילדים ובני נוער ולפקח עליהם כדי לשפר את הביצועים האקדמיים.

לפי מחקרים קודמים, אורך זמן המסך אינו משפיע על משך כאב הראש בקרב בני נוער. זמן מסך רב מדי קשור להיבטים התנהגותיים אצל ילדים בגיל גן. רק 5% מבני הנוער עומדים בהמלצות לשינה, פעילות גופנית, וזמן מסך. עדויות הולכות וגדלות מצביעות על כך שצפייה במסך תקשורת יכול למלא תפקיד מפתח בקוגניציה (תהליכים מוחיים המעורבים בידע, אינטלקט ופעילות) וביצועים אקדמיים (הישגים אקדמיים ויכולות) אצל ילדים ומתבגרים. מחקרים אמפיריים אחרונים דיווחו כי שימוש מרובה בטלוויזיה עשוי להפחית את הקישוריות התפקודית בין אזורים קוגניטיביים. עם זאת, מחקרים שקשורים לקשר בין שימוש בטלוויזיה לבין ביצועים אקדמיים הראו תוצאות שנויות במחלוקת, ודיווחו לא רק על קשר שלילי, אלא גם על קשר חיובי, וללא קשרים.
במחקר זה, נסקרו באופן עצמאי מחקרים הקשורים לזמן או לתדירות זמן המסך ולביצועיהם האקדמיים של ילדים ומתבגרים. יותר מ-5,500  מחקרים פורסמו בין השנים 1958 עד 2018 בנושא זה. במחקר זה נכללו 58 מחקרים שהשתתפו בהם למעלה מ- 480,000 משתתפים בגיל 4 עד 18 שנים.
לשימוש במסכי תקשורת פרטניים היו השפעות הפוכות על הביצועים האקדמיים. משך צפייה ארוך השפיע באופן הפוך על הביצועים האקדמיים, על ציוני שפות  וציוני מתמטיקה. החוקרים ציינו כי לצפייה בטלוויזיה היה קשר הפוך לציוני שפה בלבד בקרב ילדים (ולא בבני נוער),  ואילו צפייה בטלוויזיה  ומשחק במשחקי וידאו הורידו את הציונים האקדמיים המורכבים בקרב בני נוער בלבד (ולא ילדים).
הערותיי: עוד מחקר מיני רבים שלא מוסיף ערך מוסף לידוע עד כה.