קשר גנטי בין ADHD בילדות לדיכאון בבגרות

קשר גנטי בין בעיות רגשיות, חברתיות ופסיכיאטריות בילדות לדיכאון במבוגרים

Genetics linked to childhood emotional, social and psychiatric problems  University of Queensland, Prof Middeldorp University of Queensland, Australia, April 16, 2020
Genetic Associations Between Childhood Psychopathology and Adult Depression and Associated Traits in 42 998 Individuals .Wonuola A. Akingbuwa et al, JAMA Psychiatry

בעיות רגשיות, חברתיות ופסיכיאטריות בקרב ילדים ומתבגרים נקשרו לרמות גבוהות של פגיעות גנטית לדיכאון אצל מבוגרים. מדענים מאוניברסיטת קווינס לנד באוסטרליה גילו את הממצא תוך ניתוח הנתונים הגנטיים של יותר מ- 42,000 ילדים ומתבגרים משבע קבוצות ברחבי פינלנד, הולנד, נורבגיה, שוודיה ובריטניה. החוקרים מצאו קשר גם לפגיעות גנטית גבוהה יותר לנדודי שינה, נוירוטיות ומדד מסת גוף. לעומת זאת, משתתפי המחקר עם ציונים גנטיים גבוהים יותר בהישגים אקדמיים וברווחתם הרגשית, נמצאו עם פחות בעיות ילדות.
החוקרים חישבו את רמת הפגיעות הגנטית של אדם על ידי הוספת מספר גנים בסיכון, הייתה להם בגלל הפרעה או תכונה ספציפית, ואז ביצעו התאמות על סמך רמת החשיבות של כל גן. נמצא שהקשר היה לרוב דומה לאורך הגילאים. תוצאות המחקר הראו כי ישנם גורמים גנטיים משותפים המשפיעים על מגוון תכונות ובעיות פסיכיאטריות וקשורות לאורך אורך חייו של אדם.
כ-50%  מהילדים והמתבגרים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות, כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ממשיכים לחוות בעיות נפשיות כמבוגרים, והם נמצאים בסיכון להתנתק מקהילת בית ספר שלהם כמו בעיות חברתיות ורגשיות אחרות. הממצאים חשובים מכיוון שהם רומזים על המשכיות בין בעיות נפשיות בילדות למבוגרים, אשר מוסברת בחלקה ע"י סיכון גנטי. לפיכך, אנשים בסיכון להיפגע צריכים להיות במוקד תשומת הלב והטיפול הממוקד.
אף על פי שהפגיעות הגנטית אינה מספיק מדויקת בשלב זה כדי לחזות אינדיבידואליות לגבי התפתחות הסימפטומים של האדם לאורך זמן, היא עשויה להיות כזו בעתיד, בשילוב עם גורמי סיכון אחרים. דבר העשוי לתמוך ברפואה מדויקת על ידי מתן טיפולים ממוקדים לילדים בסיכון הגבוה ביותר לבעיות רגשיות וחברתיות מתמשכות.
הערותיי: כפי שטענתי שוב ושוב כבר לפני למעלה מעשור שנים, על סמך קליניקה עשיר של אלפי מטופלים, הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעות נפשיות הן כולן גנטיות משפחתיות. כשאני נוכח בהורה עם בעיות נפשיות וילדו מאובחן על ידי עם הפרעת קשב (ADHD) אזי אני חוזה שהילד עלול לפתח עם בגרותו הפרעה נפשית כמו חרדה דיכאון ועוד, ולכן יש לטפל בילד טיפול רפואי משולב כדי לנסות למנוע (אולי) התפתחות כזו, אם כי הגנטיקה בד"כ גוברת למרות טיפול מיטבי בילד. 

רעלת היריון מגבירה סיכון התפתחותי בצאצאים

רעלת הריון מגבירה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בקרב הצאצאים

Preeclampsia during pregnancy increases risk for neurodevelopmental disorders among offspring, Allen J. Wilcox, Sun BZ, et al. JAMA Psychiatry, April 2, 2020

נראה כי רעלת הריון בהריונות בזמן משפיעה לאורך זמן על התפתחות עצבית של הילד, על פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה שפורסם החודש ב- JAMA Psychiatry.
Allen J. Wilcox, head of the reproductive epidemiology group at the National Institute of Environmental Health Sciences, אמר כי רעלת הריון במונחים היא בדרך כלל מצב קל, ואנחנו בדרך כלל לא רואים בכך שום תוצאה לבריאות התינוק. תוצאות המחקר מראות שמשהו בפתולוגיה של רעלת הריון עשוי לגרום למגוון רחב ומפתיע של בעיות נוירולוגיות בקרב ילדים, על ידי מנגנונים שבשלב זה בלתי מובנים. אם היינו יכולים להבין טוב יותר את המנגנונים הביולוגיים הללו, היינו יכולים לפתח אמצעי מניעה שישפרו את תוצאות הילד.
רעלת הריון – הפוגעת בכ-4% מההריונות, על פי מחקרים קודמים – היא הפרעה בהתהוות שלייה לא תקינה, כלי דם לא מוסדרים ודלקת אימהית המאופיינת על ידי יתר לחץ דם וחוסר תפקוד איברים. מחקרים אחרים הראו קשרים בין רעלת היריון לשיתוק מוחין, להפרעות קשב וריכוז (ADHD) והפרעת בספקטרום אוטיזם בקרב צאצאים. יתר על כן, רעלת הריון היא גורם מרכזי ללידה מוקדמת מכיוון שהטיפול הפסקני שלה הוא הלידה.
החוקרים כיוונו לקבוע את הקשר בין רעלת הריון לבין תוצאות רבות של התפתחות עצבית שלילית בקרב צאצאים לאחר שלא נכללו לידות מוקדמות. הם ניתחו נתונים של 980,560 ילדים (51.2% בנות) שנולדו בשנים 1991-2009 באמצעות מרשם הלידות הרפואי של נורבגיה. הם קישרו נתונים אלה למידע דמוגרפי אחר, חברתי ובריאותי מסטטיסטיקה נורבגית. מעקב ממוצע היה 5.6 שנים.
קשרים בין רעלת הריון בהריונות בזמנם, לשיתוק מוחין, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), אוטיזם (ASD), אפילפסיה, מוגבלות שכלית ואובדן ראייה או שמיעה, שנקבעו באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב משתנית, שימשו כתוצאות ומדדים עיקריים של המחקר. התוצאות הראו כי 28,068 ילדים (2.9%) נחשפו לרעלת הריון. ילדים אלו היו בסיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז, לאוטיזם, אפילפסיה, ונכות שכלית. החוקרים צפו גם בקשר לכאורה בין חשיפה לרעלת הריון ושיתוק מוחין.
למרות שהתוצאות עצמן היו נדירות בקרב לידות רגילות והעלייה המוחלטת בסיכון עם רעלת הריון מצד האם הייתה קטנה, הערכות הסיכון הללו היו חזקות להתאמה לגורמים חברתיים ודמוגרפיים. יתר על כן, אסוציאציות אלה מציעות דרכים בהן מצבים לפני לידה עשויים להעלות את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחויות.

מחקרים על עקביות נטילת תרופות ADHD, והאם צריך להתמיד ומדוע? המלצותיי לתקופת הקורונה מי חייב ומי לא להמשיך בטיפול תרופתי

 

ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז לרוב אינם נוטלים תרופות באופן קבוע
Kids diagnosed with ADHD often don't take medication regularly, Daryl Efron Archives of Disease in Childhood,  Feb 3, 2020

מחקר חדש מצא כי ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD ) לא נוטלים את התרופה שנקבעה להם 40% מהזמן. המחקר, שהובל על ידי המכון לחקר ילדים Murdoch (MCRI) ופורסם ב- Archives of Disease in Childhood, מראה כי הכיסוי התרופתי הממוצע, סך כל זמן התרופות בין המרשם הראשון למועד האחרון שנפרע, היה 60% בלבד.
השימוש בתרופות היה גבוה יחסית בחודשים הראשונים, ואז פחת בהדרגה, ורק גבר שוב לאחר חמש או שש שנות טיפול. בנוסף, ילדים ממשפחות מצוקה חברתית שקיבלו טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז נטו פחות לקחת את התרופה בעקביות. ידוע שמשפחות סוציו-אקונומיות חלשות  יכולות להתקשות יותר להשתתף במפגשים רפואיים, כאשר גורמים לזה כוללים עלויות המפגש הרפואי, קשיים בתעבורה והיעדרות מהעבודה.
המחקר הראה כי הכיסוי התרופתי הממוצע היה 81% ב-90 הימים הראשונים וצנח ל 54% לאחר 90 יום. מאידך, מעט מאוד ידוע עד כה על ההקפדה לנטילת תרופות לטווח הרחוק יותר על ידי ילדים עם הפרעות קשב. בערך 90% מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מגיבים היטב לפחות לאחת מתרופות ה- ADHD הממריצות. הפרעת קשב וריכוז זה מצב כרוני ולכן קיימת טענה חזקה שיש לתת טיפול באופן עקבי למשך מספר שנים ברוב המקרים. אולם מעשית ההקפדה על נטילת תרופות נגד הפרעות קשב אינה עולה בקנה אחד.
המחקר שנערך בקרב 3,537 ילדים בדק את כל מרשמי ה- ADHD שנלקחו בשלושת התרופות העיקריות, methylphenidate, dexamphetamine, atomoxetine,   על ידי המשתתפים במחקר האורך של ילדים אוסטרלים. המחקר מצא כי 166 ילדים (3.6%) אף פעם לא הוציאו את המרשם לתרופות להפרעות קשב וריכוז. לבנים נרשמו פי ארבע יותר מרשם לטיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז, מאשר לבנות.
לממצאי המחקר השלכות קליניות חשובות. בערך אחד מכל 20 ילדים באוסטרליה לוקה בהפרעות קשב וריכוז, לפי ADHD אוסטרליה. יש לעשות מאמץ להמשיך לעסוק בילדים המפסיקים ליטול תרופות ובמשפחותיהם כדי להבטיח שיש להם יכולות לגשת להתערבויות מתאימות, אשר עשויות לכלול תרופות לצד התערבויות אחרות כמו בריאות הנפש ותמיכה חינוכית.

הפסקת טיפול תרופתי להפרעת קשב (ADHD) עלולה להפחית את איכות החיים לילדים ומתבגרים
Discontinuation of ADHD medications may decrease quality of life for children, adolescents, Tsujii N, neuropsychiatry, Kindai Uni Japan. J Clin Psychiatry April 2, 2020

ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז ( ADHD) שהפסיקו טיפול תרופתי חוו ירידה קטנה אך משמעותית סטטיסטית באיכות החיים, לפי תוצאות סקירה שיטתית ומטה אנליזה שפורסמה ב- Journal of Clinical Psychiatry. עם זאת, מבוגרים עם ADHD שהפסיקו טיפול לא חוו ירידה זו.
מחקרים הראו כי תרופות נגד הפרעות קשב וריכוז מפחיתות את הסיכון לתאונות מכוניות; כמו כן ילדים, מתבגרים עם הפרעות נפשיות עלולים לחוות הישגים לימודיים נמוכים יותר.
שינויים באיכות החיים עשויים להוות אינדיקטור תוצאות חשוב בהחלטות הנוגעות להמשך או הפסקת התרופות עבור אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), מעבר לשינויים בתסמינים של ADHD. התערבויות פרמקולוגיות מועילות לחולים עם ADHD קשה, לפי ההנחיות הקליניות הנוכחיות. תרופות מומלצות לאוכלוסיית מטופלים זו כוללות תרופות לא-סטימולנטים ופסיכו-סטימולנטים, כאשר הספרות העכשווית מציגה בטיחות מוגבלת ויעילות לטווח הקצר של תרופות אלה לשיפור תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. מחקרים הראו כי איכות חיים משמשת כמבנה המתייחס לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז, אך נבדל מכיוון ששיפור בתסמינים ADHD במתאם בינוני, אך לא בצורה מושלמת, עם שיפור באיכות החיים.
במחקר הנוכחי השוו את ההשפעה של המשך והפסקת התרופות על איכות החיים של חולים עם הפרעות קשב וריכוז. הם חיפשו בשלושה מאגרי מידע תוך שימוש במונחים גנריים של הפרעות קשב וריכוז, פרמקותרפיה, המשכיות הטיפול, הפסקת הטיפול ובדיקות אקראיות מבוקרות ללא מגבלות שפה או תאריך. במחקר נסקרו 3,672 מחקרים, מתוכם תשעה עמדו בקריטריונים של הכללה שהוגדרו מראש בחולים עם הפרעות קשב וריכוז. מבין תשעת המחקרים הללו החוקרים כללו חמישה במתה אנליזה, מכיוון שהם מדדו את איכות החיים והיו ניסויים אקראיים, כפולי-סמויות, מבוקרי פלסבו של הפסקת התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. המחקרים כללו דיווחים על 1,463 חולים, מהם 894 ילדים ומתבגרים ו-569 מבוגרים.
התוצאות הראו כי הפסקת התרופות החמירה משמעותית את ציון איכות החיים בקרב חולים עם הפרעות קשב וריכוז בהשוואה להמשכיות הטיפול בתרופות. הפסקת הטיפול החמירה את הציון בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, אך לא בקרב מבוגרים עם ADHD.
החוקרים ציינו כי הערכות קבועות ביחס לאיכות החיים הכוללת לאחר הפסקת הטיפול התרופתי עשויות לסייע בקבלת החלטות לגבי המשך הנסיגה או חידוש התרופות לחולים עם הפרעות קשב וריכוז. החוקרים מאמינים שתוצאות המחקר יעזרו לקלינאים לשקול את הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של הפסקת תרופות ומיטוב טיפולים מותאמים אישית לחולים עם הפרעות קשב וריכוז.
תגובתי למחקרים, והמלצותיי לכעת בהפסקת לימודים מקורונה,מי צריך ומי לא להמשיך טיפול?
איני מסכים עם מסקנותיהם של שני מחקרים אלה. יש צורך להבחין בין אבחנות הפרעות קשב השונות, בגדול, קבוצת אבחנת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) האמיתית  שבמהותה מאופיינת באי שליטה ברגשות, עם בעיות התנהגותיות קשות, נערים שנוטים לעשן ולקחת חומרים ממכרים, מתנהגים באלימות, לוקחים סיכונים ועלולים להיפצע, עלולים להיגרר לעבריינות ועוד. הקבוצה הגדולה יותר המאובחנת עם הפרעת קשב (ADD) קלה. יתר פירוט של סיווג הפרעות קשב על פי חומרתן ומתי צריך לטפל בתרופות ומתי לא, אפשר לראות ב"קלסיפיקציה שלי להפרעות קשב" שפרסמתי באתרי כבר לפני מעל 8 שנים (29 ינואר 2012). ראה טבלה רצ"ב.
לפי מספר סקרים מעריכים כי בארץ מאובחנים עד גיל 18 שנים כ- 20% עם אבחנת קשב וריכוז (מתוכן 15% הפרעה קלה ואילו רק 5% הפרעת קשב קשה האמיתית). משמע כ-75% מהילדים מאובחנים עם הפרעת קשב קלה (ADD) שפגיעתה העיקרית היא בתפקוד הלימודי, ונכללים בהם רבים עם "לקויות למידה" (קשיי למידה מולדים גנטיים) המאובחנים בשגגה עם הפרעת קשב, מכיוון שקשיי למידה גורמים בעקיפין לתסמינים של הפרעת קשב. לדוגמא, אם ילד אינו מבין מה שהמורה מסבירה בכיתה בגלל שהוא סובל מלקות למידה בהבנת הנקרא אזי הוא משתעמם,  אינו קשוב, חולם בהקיץ, מפריע, מבקש לצאת החוצה וכך מפסיד עוד יותר בלימודים, וחוזר חלילה. מרבית המכריע של המורות אינו מבחין בזה ומפנה את הילד לאבחון הפרעת קשב כאשר בעייתו העיקרית היא לקות למידה (או יש גם מקרים עם מנת משכל נמוכה מהממוצע) ומגיעים אלי כאלה רבים עם פער לימודי של שנה- שנתיים בכיתות ג'-ה'.
לאור נתונים אלה המוכחים על ידי יום יום בעבודה הקלינית עם אלפי מטופלים, אני יודע להבחין בין אלה הזקוקים לטיפול תרופתי קבוע יחסית כולל בחופשות מלימודים ובפגרת לימודים כמו כיום בהשבתת לימודים בגלל קורונה, כמו המקרים הקשים של הפרעות קשב והיפראקטיביות שתארתי לעיל, לבין אלה המקרים הקלים שעיקרם קשיי למידה שאינם זקוקים לטיפול תרופתי בקביעות אלא רק בתקופת הלימודים, וגם בעת החופשות בימים שילמדו או יקבלו הוראה פרטית ובימי חופש מסויימים לשם קריאת ספרים. קריאת ספרים חשובה לא פחות מלימודים וטיפול עם סטימולנטים מדרבן ומקל על הקריאה.

classification.PNG

            ANTEBI'S ADHD CLASSIFICATION                      

האם ADHD היא הפרעה רגשית או הפרעת קשב?

סיווג (קלסיפיקציה) של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מספק גישה אבחנתית 'יותר רלוונטית קלינית' בקרב מבוגרים
Attentional, emotional ADHD classifications provide ‘more clinically relevant’ diagnosis approach among adults Reimherr FW, Prof of psychiatry at University of Utah School of Medicine, J Clin Psychiatry. April 7, 2020

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים מוצגת כסיווג קשב וסיווג רגשי, על פי תוצאות ניתוח מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים טענו כי מערכת אבחון זו מספקת גישה יותר רלוונטית מבחינה קלינית לאבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב מבוגרים מאשר אבחון ADHD במערכת DSM הנהוגה כיום.
הסימפטומים הרגשיים אצל [חולים עם ADHD] גורמים לעתים קרובות לבלבול עם הפרעות דיכאון, חרדה, דו-קוטבית. כתוצאה מכך, מקרים רבים של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים אינם מערכים ומאובחנים במדויק. היעדר קריטריונים לאבחון המשקף את הרגש (אמוציות) תרם לבעיה זו. בהתחשב בדיווחים הרבים על מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) שחוו דיכאון, חרדה או הפרעה דו קוטבית קומורבידי (נלווה), מערכת אבחון חדשה זו להפרעות קשב תעזור להוביל לטיפול מתאים יותר בחולים עם ובלי הפרעות קומורבידיות (נלוות).
מחקרים הראו כי: הפרעות פסיכיאטריות חולקות סיכון גנטי נפוץ; אבחנות של הפרעות קשב (ADHD), חרדה (anxiety  (עשויות לחזות ולהקדים להופעת הפרעה דו קוטבית  bipolar  disorder); בני נוער בסיכון משפחתי לסכיזופרניה לרוב לוקים בקשיים נוירו-קוגניטיביים.
מחקר קודם של המחברים, תמך במשמעות הסימפטומים הרגשיים בקרב מבוגרים עם ADHD; עם זאת, תסמינים אלה אינם באים לידי ביטוי בקריטריונים של DSM-5 או ICD-10. במחקר שנערך בשנת 2015 השתמשו Reimherr ועמיתיו בסולם הפרעות קשב וריכוז Wender-Reimherr כדי להעריך גם תסמינים רגשיים, כמו אלה של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. על פי הסיווג (הסקאלה), החוקרים הבדילו בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים בין ADHD המאופיין עם קשיי קשב, לבין  ADHD אמוציונלי המאופיין באי-שליטה על הרגשות.
במחקר הנוכחי, החוקרים זיקקו את התצפיות הקודמות הללו באמצעות מדגם גדול ומגוון יותר של 1,490 משתתפים שהוערכו באמצעות ה- WRAADDS, מדד ADHD אלטרנטיבי והמדד הקליני הגלובלי לסולם חומרת המחלה (CGI-S), בשמונה מחקרים קליניים כפולי סמיות עם ADHD אצל בוגרים. הם ערכו ניתוחים של הנתונים והשוו בין קבוצות ADHD של קשב לבין הרגשי, כולל התגובה לטיפול תרופתי. הם הגדירו ADHD  המסווג לאי קשב  כבעלי רמות גבוהות של בעיות אי קשב, וחוסר ארגון, כמו גם רמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים – מאפיינים הדומים לקטגוריית ה- DSM המקבילה אך מבוססת על קריטריונים אבחוניים המתאימים יותר למבוגרים. מאידך, החוקרים הגדירו את מאפייני ADHD אמוציונלי המאופיין באי-שליטה על הרגשות עם רמות גבוהות של הפרעה רגשית בשילוב עם תסמינים של חוסר  קשב, כאשר הסימפטומים הרגשיים הללו מוגדרים כבעיית שליטה על מצב רוח, אי יציבות רגשית ותגובת יתר אמוציונלית.
תוצאות המחקר הראו כי פקטור האבחון המקורי לא התאים היטב לנתונים החדשים; עם זאת, פתרון הדו-פקטור האלטרנטיבי של החוקרים התאים לשני המדגמים המקורי והחדש. החוקרים דיווחו על הימצאות ADHD המאופיין בחוסר קשב בקרב 774 משתתפים, ועל ADHD המאופיין בדיס-רגולציה רגשית בקרב 620 משתתפים. בכל שמונת המחקרים, שיעור ADHD האמוציונלי נע בין 25% ל 73%. יתר על כן, החוקרים דיווחו על קשרים בין ADHD רגשי לחומרת הפרעה גבוהה יותר שנמדדה על ידי (CGI-S (P <.001 וביטויים נוספים של ADHD בילדים, כפי שנמדדו על ידי סולם דירוג (Wender Utah   (P <.001.
נתוני המחקר מדגימים כי בקרב חולים עם ADHD, הסימפטומים הכוללים הפרעה רגשית מראים תגובה משמעותית לשתי קבוצות התרופות הן מתילפנידאט והן אטומוקסטין (atomoxetine) ללא צורך להזדקק להתערבויות פרמקולוגיות נוספות. השיפור בתסמיני הפרעות רגשיות אלה בתרופות המוכחות כיעילות לטיפול בהפרעות קשב, תומך בהכללת תסמינים אלה בקריטריונים האבחוניים של ADHD.
החוקרים ציינו כי לא ניתן להעריך יתר על המידה את הכללת תסמיני דיס-רגולציה רגשית באבחון של ADHD. הוכח שניתן להכליל אותם בהערכה הקלינית באופן לא מורכב ולא מכביד. העובדה שתוצאות המחקר הקודמות, שוכפלו במלואן במדגם הגדול ויותר הטרוגני זה, נותנת  ביטחון שניתן ליישם אותם מעשית על כל הספקטרום של מבוגרים עם ADHD.
הערותיי: נראה לי שהסוגיה שבה עוסקים המאמרים אין לה חשיבות קלינית מעשית ואף לא תאורטית וודאי לא טיפולית. זה אמנם מחקר חדש מימים אלה, אולם כבר לפני מעל שמונה שנים דנתי בסוגיה זו ארוכות (ראה שני קישורים רצ"ב). לאור ניסיוני הקליני העשיר, איני מתרשם מסיפטומים כאלה או אחרים כנפרדים כביכול מהפרעת קשב, היות והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נכון להיום היא הפרעה מורכבת הטרוגנית ורב גונית, שיכולות להילוות לה הפרעות נפשיות, הפרעות שינה, אכילה, טיקים ועוד. ומניסיוני הקליני, גם כשנלוות להפרעת קשב הפרעות נפשיות לא קשות, טיפול תרופתי עם סטימולנטים ולא-סטימולנטים עוזר במרבית המקרים. המקרים הקשים צריכים להיות מטופלים ע"י הפסיכיאטרים.

ADHD או אי שליטה עצמית על רגשות (DESR)

ראסל ברקלי: ADHD זה שם מוטעה צריך להיות DESR

 

 

גורם העוני בילדי ADHD נחשב כקורמובידיטי ומקבלים יותר תרופות

תרופות להפרעות קשב (ADHD) נרשמו בשיעורים גבוהים יותר לילדים מאזורים עניים

ADHD medication prescribed at higher rates to children from poor areas, Samuel P.T. Nunn, St. James University Hospital in England BJPsych, February 25, 2020

ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD)  באזורים עניים עשויים להיות עם סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לקבל תרופות להפרעת קשב שלהם מאשר ילדים עם הפרעות קשב וריכוז החיים באזורים אמידים, כך עולה ממחקר שנערך בבריטניה ופורסם בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה. ממצא זה חשוב מכיוון שיש לו השלכות על העוסקים בקליניקה וקובעי מדיניות באנגליה.
מחקרים גדולים שנערכו בבריטניה הדגימו דרוג חברתי בשכיחות הפרעות קשב וריכוז, כאשר אנשים שנמצאים במצב סוציו אקונומי נמוך יותר נוטים יותר להיות מאובחנים עם ADHD. יתרה מזאת, מחקר בארה"ב מצא כי ילדים גילאי בית ספר, לבן, זכר, מטופל אומנה ותושב אזור כפרי, הם בסיכוי גדול יותר לטיפול בתרופות פסיכותרפיות. לפיכך, הם ציינו שמעמד סוציו-אקונומי מהווה גורם שעשוי להיות בלתי מוכר, ואשר ניתן לשינוי בקבלת תרופות ADHD בילדים ובוגרים צעירים בבריטניה.
כדי לקבוע את תפקיד המעמד הסוציו-אקונומי ברישום התרופות לאוכלוסיית מטופלים זו, החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנה במחקר חתך בקרב 1,354 ילדים וצעירים עם אבחנת ADHD. המשתתפים נבחרו משלושה מרכזים בשפילד אנגליה, בשנת 2016. החוקרים הבחינו במין, אתניות דת, גיל, קומורבידיות כמשתנים עצמאיים.
החוקרים דיווחו על שעור שיפוע חברתי בקבלת תרופות ל- (ADHD (P <01. עלייה של עשירון אחד במדד עשירון המחסור הרב-שנתי קשור לסיכויים נמוכים יותר של 10% לקבלת תרופות נגד הפרעות קשב וריכוז (מותאם OR = 0.9; CI 95%, 0.84-0.97).
מחקר נוסף נדרש למידע על התפתחות התערבויות אפשריות כדי להתמודד עם השפעות מחסור כלכלי- חברתי,אם כי התקדמות עשויה להיות קשה אלא אם יטופלו גורמי הבריאות החברתיים הרחבים.
החוקרים ציינו את אי הסבירות להסבר יחיד לשיעור סטייה זה, כשהתוצאה העלתה שילדים מאזורים עניים פחות מסוגלים ליהנות מטיפולים שאינם כוללים תרופות, כמו לימוד ניהול התנהגות הורית. יתרה מזאת,הורים באזורים עניים מתקשים להשתתף בלימודים כאלה בגלל חוסר אפשרות כלכלית.
הפער במעמד החברתי ביחס לקבלת תרופות ADHD לילדים וצעירים מהווה גורם סיכון חדשני שעל הקלינאים לשאוף לשנות. מכיוון שישנו שיפוע חברתי בקבלת תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, יש לראות באלה מרקע מקופח (סוציו-כלכלי נמוך) פגיעים יותר במיוחד ללא קשר לסיבתיות, כאשר קלינאים חושבים על פער חברתי באותו אופן כמו קיום מחלה (קומורבידיות) נוספת.
הערותיי: מחקר חשוב שחוזר על מחקרים דומים אחרים. יש לקחת בחשבון שהמחקר שנעשה בבריטניה מתייחס (בניגוד אלינו) לילדים עם אבחנת הפרעת קשב האמיתית הקשה בשכיחות של 3% עד 5% , ואינה כוללת את ההפרעה הקלה עם קשיי לימוד, שם בבריטניה הטיפול בהם אינו תרופתי אלא לימודי (לימודים בבי"ס עד שעה 16:00 – 17:00).
לפיכך, אצלנו המצב בארץ אינו זהה, מכיוון שיש נטיה דווקא שהורי ילדים ובני נוער משכבות חברתיות-כלכליות חלשות שמחוסר ידע ומודעות אינן מעוניינות בטיפול תרופתי, ואילו הורי ילדים ממעמד החברתי-כלכלי-אקדמי הגבוה מעוניינים שילדיהם יטופלו בתרופות כדי להצליח טוב יותר בלימודים ולהשיג ציוני בגרות גבוהים כדי להתקבל לאוניברסיטאות, ובאוכלוסייה החרדית מהמעד הגבוה כדי שילדיהם יוכלו להתקבל לישיבות יוקרתיות.
בהקשר זה, לדעתי הגיעה העת שעלינו בישראל בשנים הבאות להתרכז בטיפול בהדבקת הפער החברתי- האקדמי, אחרת העם ימשיך להיות מפולג בין שני מעמדות שונים מאד חברתית- כלכלית- אקדמית, והעתיד מי ישורנו, רע מאד.

כיצד לתמוך בילדי ADHD בעת מגיפת קורונה

תמיכת הורים לילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) במהלך משבר הקורונה
Support for Kids with ADHD During the Coronavirus Crisis, 2020, Caroline Miller, David Anderson, PhD, a clinical psychologist at the Child Mind Institute

ניהול תשומת לב של הורים וילדיהם יעזור לילדים לשגשג: משפחות בכל מקום נאבקות לטפל בילדים ובלימוד ביתי, מנותקות מהשגרה והפעילות הרגילה שלהן במהלך משבר הקורונה. ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) עשויים להזדקק לארגון ותמיכה נוספים בכדי לנהל אתגרי הקשב וההתנהגות ולהמשיך במסלול עם למידה במצב מאתגר זה.
הצעות להורים שיכולים לסייע לילדים הסובלים מ- ADHD בסערת מגיפת הקורונה
קשר עם בית הספר: חשוב לדעת מה התמיכה שילדך קיבל בכיתה ואיך אתה יכול לשמור על ההמשכיות בבית. שאלו את המורים ו / או את צוות בית הספר איזה תפקיד עליכם למלא כדי לשמור שילדכם יהיה מאורגן, וממוקד משימה. כל ההורים, ובמיוחד הורים לילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות, צריכים להרגיש בנוח לשאול שאלות כמו: מה עבד אצל הילד שלי בעבר כשהיו צריכים להתמקד? כמה עזרה אני צריך לתת בשיעורי בית? מי אחראי על מעקב אחר השלמת המשימה, אני או הילד? תקשורת קבועה ועקבית עם צוות בית הספר תעשה בדרך ארוכה להקלת המעבר הזה הן לתלמידים והן להורים.
ארגון היום: כל הילדים ירוויחו מארגון בעת מגיפת הקורונה הזו, אך הסובלים מהפרעות קשב וריכוז זקוקים לו ביתר שאת. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לרוב מתקשים להתמודד עם אי וודאות, עיכוב ארוך בסיפוקים, ואי ידיעה מתי הפעילויות שהם יעשו עם יותר תגמול הולכות להתרחש . לכן, במיוחד עם הילדים הצעירים יותר, חשוב שיהיה להם לוח זמנים שיוצב במקום בולט בבית שמראה מה הם הולכים לעשות בכל זמן נתון במהלך היום.
חשבו בהיבט 'התפרצויות למידה': במקום לחשוב על יום לימודים המוקדש ללמידה הנעה בין השעות 9 בבוקר עד 15:00, יהיה טוב לחשוב במונחים של קטעי למידה קצרים, מכיוון שמחקרים מראים שילדים יכולים באמת להתמקד ולעבוד ביעילות במשך 45 דקות לכל היותר. קלינאים מכנים לפעמים "קטע" זה בו מעורבים ילדים במשך תקופה שהיא מציאותית לטווח הקשב שלהם ואז נותנים להם הפסקה. ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) נהנים במיוחד כאשר ההורים מסוגלים לקבוע מראש ציפיות ברורות לכמה זמן יימשך כל קטע לימודי ומה הם צריכים לעשות באותה תקופה, ואז לבצע מעקב כדי לבדוק אם הם עשו את העבודה כמצופה.
פעילויות חלופיות: חשוב על המוטיבציה המניעה את ילדיך, ופעילויות חלופיות שפחות מושכות אותם – אשר עשויות לכלול עבודות בית ספר – עם אלה שהם נהנים יותר. זה יעזור להורים לפזר את לוח הזמנים ואת הפעילויות המבוססות על דברים פחות מועדפים ואחריו דברים מועדפים מאוד. לכן, אם הם צפויים לעבוד 45 דקות או שעה של עבודת בית שהמורה נתנה, אפשר אחריו  לתת חטיף אהוב, טיול או משחקי וידאו.  כל ילד שיש לו טווח קשב קצר, אתה רק רוצה לחשוב, איך אני מוסיף "פלפל" בחומרים ומגדיל עבורם הפרס על ביצוע הדברים.
השתמש בקשב חיובי – והפוך אותו לגדול!  אנו יודעים שתשומת לב חיובית היא המניע החזק ביותר שיש לנו להשפיע על התנהגותם של ילדים, ועם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מועיל להפוך את תשומת הלב הזו לחזקה ככל האפשר. ילדים עם קשיי בקרה ודחפים זקוקים למשוב גדול, נועז, מידי ואינטנסיבי. כשאנחנו חושבים על תשומת לב, אנחנו לא צריכים רק לחשוב במונחים של האם המשוב שלנו הוא שלילי או חיובי. עלינו לחשוב כמה זמן אנו נותנים את תשומת הלב החיובית, עד כמה אנו קרובים כאשר אנו נותנים אותה, כמה אנו ספציפיים וטון הקול. כשאני משבח אותם, זה משנה אם אני אומר" עבודה טובה או עבודה נהדרת, שהתחלת במשימה שלך כל כך מהר!
השתמש בתשומת לב כמניע וכפרס: כשכולם במשפחה מרותקים לבית, ילדים מחפשים הרבה את תשומת ליבם של הוריהם, וזה יהיה אתגר, במיוחד עבור הורים שצריכים לעבוד מרחוק. כך שהגדרת הילדים להרוויח תשומת לב הורית יכולה להיות דרך יעילה לגרום להם להתמקד בעבודת בית ספר או בפעילויות שהם יכולים לעשות באופן עצמאי. כדוגמה, אתה יכול להודיע ​​להם, למשל, "אני הולך לעשות עבודה במחשב בזמן שאתה תשחק במשחקי מחשב שלך. וכשאתה משחק במשחק שלך, אם אתה משחק בבטחה ואתה לא מפריע, נוכל אח"כ לשחק  ביחד."
מומלץ להפוך את הציפייה לחזותית: כמו להשתמש בשני הסמנים של רמזור ואומר "כשאמא בצבע אדום היא לא זמינה. היא עושה עבודה. אבל כשאמא בצבע ירוק, זו הסיכוי שלה לשחק איתך." אם אולי אבא בצבע ירוק בזמן שאמא בצבע אדום. זה יכול לתת להורים הזדמנות להפנות את תשומת ליבם, אם תרצו. הורים חושבים לעתים קרובות על תגמול על זמן באייפד, בעוד מה שהילד באמת רוצה ביותר הוא תשומת הלב שלהם.
היה נוכח כשאתה נוכח: הורים רבים מלהטטים אחריות על טיפול בילדים תוך עבודה מרחוק, וכאשר ישנם שני מטפלים, לעתים קרובות הם מנסים לעבוד במשמרות.
אסטרטגיה זו עובדת רק אם הילדים משוכנעים שכאשר זמן העבודה מסתיים ואתה מתרחק מהמחשב שהם באמת ישיגו את תשומת ליבך. אז היצמד לגבול זה והימנע מבדיקת הטלפון או הדוא"ל שלך ברגעים שבהם הבטחת להם את תשומת ליבך הבלתי מחולקת. המטרה היא שכשאתה חוזר לעבודה, בתקווה שמיכל הדלק שלהם מלא עד כדי כך שהם יכולים להעסיק את עצמם במשך אותם פרקי זמן שאתה צריך להתקשר או שאתה צריך לעבוד.
הערותיי: אלה המלצות בסיסיות וידועות להתנהלות כללית של הורים מול ילדיהם, בפרט אלה עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) אשר נכונות לכול הזמנים, וביתר שאת בעת הזו של מגיפת קורונה. בצוק העיתים גם הורים עצמם לחוצים ולעיתים חרדים, ואז הם פחות שמים לב לדברים הקטנים האלה שילדיהם מצפים מהם, וראוי לרעננם מידי פעם.
להלן קישורים להמלצות כלליות פשוטות ומועילות לילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) וחרדות, וגם להורים, בעידן מגיפת קורונה. ממליץ לנסות לפעול ולהתנהל לפיהם, יכול לעזור:
כיצד להסביר לילד עם ADHD חרדתי על קורונה?
כיצד הורה ילמד בבית ילד עם  ADHD בתקופת קורונה
10 טיפים להורה עם חרדות בעת מגיפת קורונה