ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז לרוב אינם נוטלים תרופות באופן קבוע
Kids diagnosed with ADHD often don't take medication regularly, Daryl Efron Archives of Disease in Childhood, Feb 3, 2020
מחקר חדש מצא כי ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD ) לא נוטלים את התרופה שנקבעה להם 40% מהזמן. המחקר, שהובל על ידי המכון לחקר ילדים Murdoch (MCRI) ופורסם ב- Archives of Disease in Childhood, מראה כי הכיסוי התרופתי הממוצע, סך כל זמן התרופות בין המרשם הראשון למועד האחרון שנפרע, היה 60% בלבד.
השימוש בתרופות היה גבוה יחסית בחודשים הראשונים, ואז פחת בהדרגה, ורק גבר שוב לאחר חמש או שש שנות טיפול. בנוסף, ילדים ממשפחות מצוקה חברתית שקיבלו טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז נטו פחות לקחת את התרופה בעקביות. ידוע שמשפחות סוציו-אקונומיות חלשות יכולות להתקשות יותר להשתתף במפגשים רפואיים, כאשר גורמים לזה כוללים עלויות המפגש הרפואי, קשיים בתעבורה והיעדרות מהעבודה.
המחקר הראה כי הכיסוי התרופתי הממוצע היה 81% ב-90 הימים הראשונים וצנח ל 54% לאחר 90 יום. מאידך, מעט מאוד ידוע עד כה על ההקפדה לנטילת תרופות לטווח הרחוק יותר על ידי ילדים עם הפרעות קשב. בערך 90% מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מגיבים היטב לפחות לאחת מתרופות ה- ADHD הממריצות. הפרעת קשב וריכוז זה מצב כרוני ולכן קיימת טענה חזקה שיש לתת טיפול באופן עקבי למשך מספר שנים ברוב המקרים. אולם מעשית ההקפדה על נטילת תרופות נגד הפרעות קשב אינה עולה בקנה אחד.
המחקר שנערך בקרב 3,537 ילדים בדק את כל מרשמי ה- ADHD שנלקחו בשלושת התרופות העיקריות, methylphenidate, dexamphetamine, atomoxetine, על ידי המשתתפים במחקר האורך של ילדים אוסטרלים. המחקר מצא כי 166 ילדים (3.6%) אף פעם לא הוציאו את המרשם לתרופות להפרעות קשב וריכוז. לבנים נרשמו פי ארבע יותר מרשם לטיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז, מאשר לבנות.
לממצאי המחקר השלכות קליניות חשובות. בערך אחד מכל 20 ילדים באוסטרליה לוקה בהפרעות קשב וריכוז, לפי ADHD אוסטרליה. יש לעשות מאמץ להמשיך לעסוק בילדים המפסיקים ליטול תרופות ובמשפחותיהם כדי להבטיח שיש להם יכולות לגשת להתערבויות מתאימות, אשר עשויות לכלול תרופות לצד התערבויות אחרות כמו בריאות הנפש ותמיכה חינוכית.
הפסקת טיפול תרופתי להפרעת קשב (ADHD) עלולה להפחית את איכות החיים לילדים ומתבגרים
Discontinuation of ADHD medications may decrease quality of life for children, adolescents, Tsujii N, neuropsychiatry, Kindai Uni Japan. J Clin Psychiatry April 2, 2020
ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז ( ADHD) שהפסיקו טיפול תרופתי חוו ירידה קטנה אך משמעותית סטטיסטית באיכות החיים, לפי תוצאות סקירה שיטתית ומטה אנליזה שפורסמה ב- Journal of Clinical Psychiatry. עם זאת, מבוגרים עם ADHD שהפסיקו טיפול לא חוו ירידה זו.
מחקרים הראו כי תרופות נגד הפרעות קשב וריכוז מפחיתות את הסיכון לתאונות מכוניות; כמו כן ילדים, מתבגרים עם הפרעות נפשיות עלולים לחוות הישגים לימודיים נמוכים יותר.
שינויים באיכות החיים עשויים להוות אינדיקטור תוצאות חשוב בהחלטות הנוגעות להמשך או הפסקת התרופות עבור אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), מעבר לשינויים בתסמינים של ADHD. התערבויות פרמקולוגיות מועילות לחולים עם ADHD קשה, לפי ההנחיות הקליניות הנוכחיות. תרופות מומלצות לאוכלוסיית מטופלים זו כוללות תרופות לא-סטימולנטים ופסיכו-סטימולנטים, כאשר הספרות העכשווית מציגה בטיחות מוגבלת ויעילות לטווח הקצר של תרופות אלה לשיפור תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. מחקרים הראו כי איכות חיים משמשת כמבנה המתייחס לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז, אך נבדל מכיוון ששיפור בתסמינים ADHD במתאם בינוני, אך לא בצורה מושלמת, עם שיפור באיכות החיים.
במחקר הנוכחי השוו את ההשפעה של המשך והפסקת התרופות על איכות החיים של חולים עם הפרעות קשב וריכוז. הם חיפשו בשלושה מאגרי מידע תוך שימוש במונחים גנריים של הפרעות קשב וריכוז, פרמקותרפיה, המשכיות הטיפול, הפסקת הטיפול ובדיקות אקראיות מבוקרות ללא מגבלות שפה או תאריך. במחקר נסקרו 3,672 מחקרים, מתוכם תשעה עמדו בקריטריונים של הכללה שהוגדרו מראש בחולים עם הפרעות קשב וריכוז. מבין תשעת המחקרים הללו החוקרים כללו חמישה במתה אנליזה, מכיוון שהם מדדו את איכות החיים והיו ניסויים אקראיים, כפולי-סמויות, מבוקרי פלסבו של הפסקת התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. המחקרים כללו דיווחים על 1,463 חולים, מהם 894 ילדים ומתבגרים ו-569 מבוגרים.
התוצאות הראו כי הפסקת התרופות החמירה משמעותית את ציון איכות החיים בקרב חולים עם הפרעות קשב וריכוז בהשוואה להמשכיות הטיפול בתרופות. הפסקת הטיפול החמירה את הציון בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, אך לא בקרב מבוגרים עם ADHD.
החוקרים ציינו כי הערכות קבועות ביחס לאיכות החיים הכוללת לאחר הפסקת הטיפול התרופתי עשויות לסייע בקבלת החלטות לגבי המשך הנסיגה או חידוש התרופות לחולים עם הפרעות קשב וריכוז. החוקרים מאמינים שתוצאות המחקר יעזרו לקלינאים לשקול את הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של הפסקת תרופות ומיטוב טיפולים מותאמים אישית לחולים עם הפרעות קשב וריכוז.
תגובתי למחקרים, והמלצותיי לכעת בהפסקת לימודים מקורונה,מי צריך ומי לא להמשיך טיפול?
איני מסכים עם מסקנותיהם של שני מחקרים אלה. יש צורך להבחין בין אבחנות הפרעות קשב השונות, בגדול, קבוצת אבחנת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) האמיתית שבמהותה מאופיינת באי שליטה ברגשות, עם בעיות התנהגותיות קשות, נערים שנוטים לעשן ולקחת חומרים ממכרים, מתנהגים באלימות, לוקחים סיכונים ועלולים להיפצע, עלולים להיגרר לעבריינות ועוד. הקבוצה הגדולה יותר המאובחנת עם הפרעת קשב (ADD) קלה. יתר פירוט של סיווג הפרעות קשב על פי חומרתן ומתי צריך לטפל בתרופות ומתי לא, אפשר לראות ב"קלסיפיקציה שלי להפרעות קשב" שפרסמתי באתרי כבר לפני מעל 8 שנים (29 ינואר 2012). ראה טבלה רצ"ב.
לפי מספר סקרים מעריכים כי בארץ מאובחנים עד גיל 18 שנים כ- 20% עם אבחנת קשב וריכוז (מתוכן 15% הפרעה קלה ואילו רק 5% הפרעת קשב קשה האמיתית). משמע כ-75% מהילדים מאובחנים עם הפרעת קשב קלה (ADD) שפגיעתה העיקרית היא בתפקוד הלימודי, ונכללים בהם רבים עם "לקויות למידה" (קשיי למידה מולדים גנטיים) המאובחנים בשגגה עם הפרעת קשב, מכיוון שקשיי למידה גורמים בעקיפין לתסמינים של הפרעת קשב. לדוגמא, אם ילד אינו מבין מה שהמורה מסבירה בכיתה בגלל שהוא סובל מלקות למידה בהבנת הנקרא אזי הוא משתעמם, אינו קשוב, חולם בהקיץ, מפריע, מבקש לצאת החוצה וכך מפסיד עוד יותר בלימודים, וחוזר חלילה. מרבית המכריע של המורות אינו מבחין בזה ומפנה את הילד לאבחון הפרעת קשב כאשר בעייתו העיקרית היא לקות למידה (או יש גם מקרים עם מנת משכל נמוכה מהממוצע) ומגיעים אלי כאלה רבים עם פער לימודי של שנה- שנתיים בכיתות ג'-ה'.
לאור נתונים אלה המוכחים על ידי יום יום בעבודה הקלינית עם אלפי מטופלים, אני יודע להבחין בין אלה הזקוקים לטיפול תרופתי קבוע יחסית כולל בחופשות מלימודים ובפגרת לימודים כמו כיום בהשבתת לימודים בגלל קורונה, כמו המקרים הקשים של הפרעות קשב והיפראקטיביות שתארתי לעיל, לבין אלה המקרים הקלים שעיקרם קשיי למידה שאינם זקוקים לטיפול תרופתי בקביעות אלא רק בתקופת הלימודים, וגם בעת החופשות בימים שילמדו או יקבלו הוראה פרטית ובימי חופש מסויימים לשם קריאת ספרים. קריאת ספרים חשובה לא פחות מלימודים וטיפול עם סטימולנטים מדרבן ומקל על הקריאה.

ANTEBI'S ADHD CLASSIFICATION
