האם ADHD היא הפרעה רגשית או הפרעת קשב?

סיווג (קלסיפיקציה) של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מספק גישה אבחנתית 'יותר רלוונטית קלינית' בקרב מבוגרים
Attentional, emotional ADHD classifications provide ‘more clinically relevant’ diagnosis approach among adults Reimherr FW, Prof of psychiatry at University of Utah School of Medicine, J Clin Psychiatry. April 7, 2020

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים מוצגת כסיווג קשב וסיווג רגשי, על פי תוצאות ניתוח מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים טענו כי מערכת אבחון זו מספקת גישה יותר רלוונטית מבחינה קלינית לאבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב מבוגרים מאשר אבחון ADHD במערכת DSM הנהוגה כיום.
הסימפטומים הרגשיים אצל [חולים עם ADHD] גורמים לעתים קרובות לבלבול עם הפרעות דיכאון, חרדה, דו-קוטבית. כתוצאה מכך, מקרים רבים של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים אינם מערכים ומאובחנים במדויק. היעדר קריטריונים לאבחון המשקף את הרגש (אמוציות) תרם לבעיה זו. בהתחשב בדיווחים הרבים על מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) שחוו דיכאון, חרדה או הפרעה דו קוטבית קומורבידי (נלווה), מערכת אבחון חדשה זו להפרעות קשב תעזור להוביל לטיפול מתאים יותר בחולים עם ובלי הפרעות קומורבידיות (נלוות).
מחקרים הראו כי: הפרעות פסיכיאטריות חולקות סיכון גנטי נפוץ; אבחנות של הפרעות קשב (ADHD), חרדה (anxiety  (עשויות לחזות ולהקדים להופעת הפרעה דו קוטבית  bipolar  disorder); בני נוער בסיכון משפחתי לסכיזופרניה לרוב לוקים בקשיים נוירו-קוגניטיביים.
מחקר קודם של המחברים, תמך במשמעות הסימפטומים הרגשיים בקרב מבוגרים עם ADHD; עם זאת, תסמינים אלה אינם באים לידי ביטוי בקריטריונים של DSM-5 או ICD-10. במחקר שנערך בשנת 2015 השתמשו Reimherr ועמיתיו בסולם הפרעות קשב וריכוז Wender-Reimherr כדי להעריך גם תסמינים רגשיים, כמו אלה של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. על פי הסיווג (הסקאלה), החוקרים הבדילו בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים בין ADHD המאופיין עם קשיי קשב, לבין  ADHD אמוציונלי המאופיין באי-שליטה על הרגשות.
במחקר הנוכחי, החוקרים זיקקו את התצפיות הקודמות הללו באמצעות מדגם גדול ומגוון יותר של 1,490 משתתפים שהוערכו באמצעות ה- WRAADDS, מדד ADHD אלטרנטיבי והמדד הקליני הגלובלי לסולם חומרת המחלה (CGI-S), בשמונה מחקרים קליניים כפולי סמיות עם ADHD אצל בוגרים. הם ערכו ניתוחים של הנתונים והשוו בין קבוצות ADHD של קשב לבין הרגשי, כולל התגובה לטיפול תרופתי. הם הגדירו ADHD  המסווג לאי קשב  כבעלי רמות גבוהות של בעיות אי קשב, וחוסר ארגון, כמו גם רמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים – מאפיינים הדומים לקטגוריית ה- DSM המקבילה אך מבוססת על קריטריונים אבחוניים המתאימים יותר למבוגרים. מאידך, החוקרים הגדירו את מאפייני ADHD אמוציונלי המאופיין באי-שליטה על הרגשות עם רמות גבוהות של הפרעה רגשית בשילוב עם תסמינים של חוסר  קשב, כאשר הסימפטומים הרגשיים הללו מוגדרים כבעיית שליטה על מצב רוח, אי יציבות רגשית ותגובת יתר אמוציונלית.
תוצאות המחקר הראו כי פקטור האבחון המקורי לא התאים היטב לנתונים החדשים; עם זאת, פתרון הדו-פקטור האלטרנטיבי של החוקרים התאים לשני המדגמים המקורי והחדש. החוקרים דיווחו על הימצאות ADHD המאופיין בחוסר קשב בקרב 774 משתתפים, ועל ADHD המאופיין בדיס-רגולציה רגשית בקרב 620 משתתפים. בכל שמונת המחקרים, שיעור ADHD האמוציונלי נע בין 25% ל 73%. יתר על כן, החוקרים דיווחו על קשרים בין ADHD רגשי לחומרת הפרעה גבוהה יותר שנמדדה על ידי (CGI-S (P <.001 וביטויים נוספים של ADHD בילדים, כפי שנמדדו על ידי סולם דירוג (Wender Utah   (P <.001.
נתוני המחקר מדגימים כי בקרב חולים עם ADHD, הסימפטומים הכוללים הפרעה רגשית מראים תגובה משמעותית לשתי קבוצות התרופות הן מתילפנידאט והן אטומוקסטין (atomoxetine) ללא צורך להזדקק להתערבויות פרמקולוגיות נוספות. השיפור בתסמיני הפרעות רגשיות אלה בתרופות המוכחות כיעילות לטיפול בהפרעות קשב, תומך בהכללת תסמינים אלה בקריטריונים האבחוניים של ADHD.
החוקרים ציינו כי לא ניתן להעריך יתר על המידה את הכללת תסמיני דיס-רגולציה רגשית באבחון של ADHD. הוכח שניתן להכליל אותם בהערכה הקלינית באופן לא מורכב ולא מכביד. העובדה שתוצאות המחקר הקודמות, שוכפלו במלואן במדגם הגדול ויותר הטרוגני זה, נותנת  ביטחון שניתן ליישם אותם מעשית על כל הספקטרום של מבוגרים עם ADHD.
הערותיי: נראה לי שהסוגיה שבה עוסקים המאמרים אין לה חשיבות קלינית מעשית ואף לא תאורטית וודאי לא טיפולית. זה אמנם מחקר חדש מימים אלה, אולם כבר לפני מעל שמונה שנים דנתי בסוגיה זו ארוכות (ראה שני קישורים רצ"ב). לאור ניסיוני הקליני העשיר, איני מתרשם מסיפטומים כאלה או אחרים כנפרדים כביכול מהפרעת קשב, היות והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נכון להיום היא הפרעה מורכבת הטרוגנית ורב גונית, שיכולות להילוות לה הפרעות נפשיות, הפרעות שינה, אכילה, טיקים ועוד. ומניסיוני הקליני, גם כשנלוות להפרעת קשב הפרעות נפשיות לא קשות, טיפול תרופתי עם סטימולנטים ולא-סטימולנטים עוזר במרבית המקרים. המקרים הקשים צריכים להיות מטופלים ע"י הפסיכיאטרים.

ADHD או אי שליטה עצמית על רגשות (DESR)

ראסל ברקלי: ADHD זה שם מוטעה צריך להיות DESR