האם מנת משכל וסימפטומים של אוטיזם משתנים עם הגיל, ואם כן כיצד?

מסלולי הסימפטומים שלאוטיזם, ויכולת קוגניטיבית באוטיזם מילדות לחיי מבוגר

Trajectories in Symptoms of Autism and Cognitive Ability in Autism from Childhood to Adult Life: Findings from a Longitudinal Epidemiological Cohort. Emily Simonoff MD Article in Press, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2020

במחקר חדש זה, בפעם הראשונה שהוקרים משתמשים בקוהורט אוטיזם אורכי בסיס אוכלוסייה, כדי לתאר את מסלולי הסימפטומים והיכולות הקוגניטיביים באוטיזם מילדות ועד בוגרים, כדי לזהות תכונות המנבאות
את רמת התפקוד ושינוי התפתחות הסימפטומים עם העלייה בגיל.
שיטות מודלים של עקומות גדילה סמויות הותאמו לנתונים מקבוצת הפרויקט עם צרכים מיוחדים ואוטיזם בשלוש נקודות זמן בגילאים: 12, 16 ו- 23  שנים. מדדי התוצאות היו על מנת משכל (IQ) ועל הסימפטומים באוטיזם, אשר דווחו על ידי ההורים. מתוך 158 המשתתפים עם הפרעה בספקטרום האוטיזם בגיל שנה 12, 126 (80%) הוערכו מחדש לאחר 23 שנים. מאפיינים הקשרים  של הילד, המשפחה שהושגו בגיל 12 ניבאו ליירט את מסלולי הסימפטומים ואת שיפועם.

תוצאות שני המסלולים של סימפטומים וקוגניציה הראו שונות ניכרת. מנת המשכל עלתה משמעותית בממוצע של 7.48 נקודות בין גיל 12 שנה לגיל 23 שנה, בעוד שתסמיני האוטיזם נותרו ללא שינוי. בניתוח רב-משתני, חיזוי בקנה מידה מלא של מנת משכל נחזה לפי רמת השפה הראשונית וסוג בית הספר (רגיל כללי / ספציפי). משתתפים עם היסטוריה של רגרסיה ברכישת השפה המוקדמת הראו רווח גדול יותר של מנת המשכל. תסמיני אוטיזם ניבאו על ידי ציונים של תקשורת חברתית, בעיות רגשיות והתנהגותיות. המשתתפים שלמדו בבתי ספר רגילים הראו משמעותית פחות סימפטומים של הפרעה בספקטרום האוטיזם בגיל 23 , מאשר אלו שבמסגרות לימודים ספציפיות.

הממצאים של השפעות בית הספר על תסמיני אוטיזם דורש מחקר נוסף בקבוצות אחרות ובהגדרות לפני שנפסוק השלכות כלשהן על מנגנונים או מדיניות.
לא נמצא קשר בין רמת השפה להשפעה על תסמיני האוטיזם, למרות שונות רבה ביכולת השפה. 36 מחקרים הדגישו את החשיבות של רכישת שפה מוקדמת. הסבר אפשרי לממצא השלילי במחקר זה הוא שנמדדה שפה בגיל בוגר יותר ממחקרים אחרים ומציע כי יכולת השפה עשויה להפעיל את השפעתה על התוצאה מוקדם הרבה יותר בהתפתחות.
במחקר זה לא מצאו שום עדות להשפעה של המשתנים המשפחתיים, כולל בעיות נפשיות מצד האם, רמת החינוך של ההורים וקיפוח סביבתי. עם זאת, גורמים שנמדדים באופן מדויק יותר או פרוקסימלי יותר, כמו איכות יחסי הורים וילדים, הראו חיזוי אורכי להפחתת תסמיני האוטיזם והתנהגויות קלוקלות, אם כי באופן לא עקבי. נדרש מחקר נוסף.

לסיכום, מסקנת המחקר מצביעה על המשך תוספות קוגניטיביות עבור אנשים רבים עם אוטיזם במהלך תקופת ההתבגרות, אך חוסר שיפור בסימפטומים של אוטיזם. המשמעות היא שמנת משכל (IQ) עולה מילדות מאוחרת לחיים בוגרים, מצביע על התפתחות מתמשכת בעשור השני לחיים ועל חשיבות המחקר העתידי לזיהוי חוויות והתערבויות המקדמות התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים עם אוטיזם. בפרט, התפקיד של חוויות חינוכיות וחברתיות, הן להתפתחות קוגניטיבית והן חברתית, בגיל ההתבגרות ובחיים הבוגרים. זקוקים למחקר נוסף בכדי לשפר את הבנתנו כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר באנשים עם אוטיזם למשך כל החיים.