האם יש קשר בין רמת ויטמין D באימהיות לסיכון להפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל צאצאים.

Maternal Vitamin D Levels and the Risk of Offspring ADHD Minna Sucksdorff MD et al, JAACAP, 2021-01-01, Vol 60

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נירו-התפתחותית עם שכיחות משוערת ברחבי העולם של כ- 5%. ההפרעה מאופיינת בסימפטומים של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות והיא גורמת לליקוי תפקודי משמעותי. האטיולוגיה של הפרעת קשב וריכוז נחשבת רב-פקטוריאלית עם גורם אחריות גנטית חזק. עם זאת, נראה כי גורמי סיכון סביבתיים ממלאים תפקיד בהתפתחות ההפרעה, כפי שמראים מחקרים רבים.
ויטמין D הוכר מזה זמן רב על תפקידו החיוני בבריאות העצם והתפתחותה. הגילוי שלרוב הרקמות והתאים בגוף יש קולטן ויטמין D סיפק תובנות חדשות לגבי תפקודו. הראיות לחשיבותו של ויטמין D בתפקודים רבים מחוץ לשלד, כמו במערכת החיסון, במערכת העצבים המרכזית ובבריאות הנפש, הולכות וגדלות. מחקרים מסוימים הראו קשר בין מחסור בוויטמין D במהלך ההיריון לבין אוטיזם וסכיזופרניה אצל הצאצאים. ויטמין D, המסונתז בעור וממקורות תזונתיים, עובר מטבוליזם בכבד ל-25hydroxyvitaminD , אשר המדידה שלו משמשת לקביעת מצב ויטמין D אצל המטופל.
עדויות עדכניות הדגישו את חשיבותו של ויטמין D בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית. כמה מחקרים הראו קשר בין מחסור בוויטמין D מצד האם במהלך ההיריון לבין תסמיני הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בהתבסס על דירוג ההורים או המורים. אין מחקרים קודמים על רמות מוקדמות של 25-hydroxyvitaminD בהריון והסיכון להפרעות קשב וריכוז של בצאצאים מאובחנים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את רמות ה- 25 (OH) D באימהות בתחילת ההיריון, ואת הסיבכון להופעת הפרעות קשב וריכוז בצאצאים.
במחקר בקרת-מקרים ארצית זו, המבוסס על אוכלוסייה, אותרו 1,067 מקרי ADHD (שנולדו בין השנים 1998-1999 ואובחנו על פי הסיווג הבינלאומי למחלות) ו- 1,067 בקרות תואמות מהמרשמים הפינים. רמות D של האם 25 (OH) נמדדו אימהית, שנאספו במהלך הטרימסטר הראשון והועברו לארכיון בבנק הבנק הלאומי. נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית מותנית לבחינת הקשר בין 25 (D) אימהיים לבין ADHD לצאצאים.
המחקר הנוכחי הראה קשר מובהק בין ירידת ברמות ויטמין D אצל אימהות לבין ADHD בצאצאים הן בניתוחים הלא מותאמים (יחס הסיכויים 1.65) והן בניתוחים המותאמים למצב סוציו-אקונומי של האם. מעמד וגיל (יחס סיכויים 1.45). ניתוח לפי חמישונים של רמות ויטמין D אימהיות בחמישון הנמוך ביותר לעומת הגבוה ביותר, גילה יחס סיכויים מותאם ל- ADHD של צאצאים של 1.53 .
לסיכום מחקר זה הדגים קשר משמעותי בין ויטמין D אימהי נמוך במהלך ההיריון לבין סיכון גבוה להפרעת קשב וריכוז אצל הצאצא. אם משוכפל בדגימות עצמאיות, לממצא זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על בריאות הציבור.

תגובתי: מעל לעשור שנים שאני טוען שהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) הינה גנטית משפחתית 100%, בעוד האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר המובילה בתחום טענה בשעתו כי הגורם הגנטי ל- ADHD מהווה 10% עד 20%, ובמשך השנים העלו זאת ל- 40% ואח"כ -> 60% וכיום עומדים על 80%. לאור השנים שאבחנתי אלפי ילדים והורים וגם כיוון שאין מצב שאני מאבחן ילד עם ADHD ולא מוצא שלאחד מהוריו יש ADHD וחלקם נוסף גם דיכאון, חרדה ועוד, שהם ביטוי המשכיות להפרעות קשב.. היות ובמחקר זה, לא ראיתי שהגורם הגנטי משפחתי נלקח בחשבון בהתאמות לכן לא ניתן להתייחס בחשיבות למחקר זה הטוען על "קשר מובהק בין ירידת ברמות ויטמין D אצל אימהות לבין ADHD בצאצאים"