תרופה ספציפית לטיפול בחלומות בהקיץ, עייפות ואיטיות מוחית בחולי ADHD – האם זה הכיוון הנכון או שמא מיותר?


Drug relieves persistent daydreaming, fatigue, and brain sluggishness in adults with ADHD. Trial of Lisdexamfetamine in the Treatment of Comorbid Sluggish Cognitive Tempo
and Adult ADHD, Lenard Adler prof, Journal of Clinical Psychiatry June 29, 2021

בדיקות של תרופה הידועה כמגרה את פעילות המוח הראו הצלחה מוקדמת בהפחתת הסימפטומים של קצב קוגניטיבי איטי, אצל 38 גברים ונשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). אוסף של סימפטומים, הכוללים חולמניות מתמשכת, עייפות ואיטיות בעבודה, קצב קוגניטיבי איטי – היה נושא לדיון בשאלה אם הוא חלק מהפרעות ADHD או נפרד ממנו.
המחקר הובל ע"י בית הספר לרפואה של ניו יורק גרוסמן ובית הספר לרפואה של הר סיני שהובילו את המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry ב-29 ביוני 2021, במימון יצרנית התרופות, Takeda Pharmaceuticals מקיימברידג', מסצ'וסטס. במחקר השתתפו כמה עשרות משתתפים בהתנדבות מנות יומיות של ליסד-קסאמפטמין (Lisdexamfetamine) או גלולת סוכר פלצבו למשך חודש. לאחר מכן עקבו החוקרים בקפידה אחר בריאותם הפסיכיאטרית על בסיס שבועי באמצעות בדיקות סטנדרטיות לסימנים וסימפטומים של קצב קוגניטיבי איטי, הפרעת קשב והיפראקטיביות, כמו גם מדדים אחרים לתפקוד המוח. לאחר מכן המשתתפים במחקר החליפו תפקידים: המחצית שנטלה פלצבו החלה ליטול מינונים יומיים של ליסד-קסאמפטמין, ואילו המחצית השנייה שלקחה את התרופה בשלב הראשון של המחקר החלה ליטול את הפלצבו.
החוקרים טוענים כי ליסד-קסאמפטמין סטימולנט הפחית ב-30% סימפטומים המדווחים על עצמם, של קצב קוגניטיבי איטי. זה גם הוריד ביותר מ- 40% מהתסמינים של הפרעות קשב והיפראקטיביות ותיקן משמעותית את הגירעונות בתפקוד הביצועי המוחי, עם פחות אפיזודות של דחיינות, שיפורים בזיכרון הדברים, וחיזוק כישורי התיעדוף (קביעת סדר עדיפויות).
המחקר הראה גם כי רבע מהשיפורים הכלליים בקצב הקוגניטיבי האיטי, כמו תחושות שעמום, קשיי שמירה על ערנות וסימני בלבול, נבעו משיפור בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז. החוקרים פירשו את התוצאה בכך שירידות באירועים הקשורים לאי-שקט גופני, התנהגות אימפולסיבית ו / או רגעים של אי-תשומת לב קשורות לחלק מהשיפורים בקצב הקוגניטיבי האיטי.
המחקר מספק ראיות נוספות לכך שקצב קוגניטיבי איטי עשוי להיות נבדל מהפרעת קשב וריכוז וכי ליסד-קסאמפטמין הממריץ מטפל בשני המצבים בבוגרים וכאשר הם מתרחשים יחד.
החוקרים אומרים כי עד כה הוכחו שסטימולנטים (ממריצים) רק משפרים את תסמיני הקצב הקוגניטיבי האיטי אצל ילדים עם ADHD. ואילו מחקר זה מראה לראשונה שטיפולים כאלה עובדים גם אצל בוגרים.
החוקרים טוענים כי קצב קוגניטיבי איטי הוא ככל הנראה תת-קבוצה של תסמינים הנפוצים אצל חלק מהחולים עם ADHD והפרעות פסיכיאטריות אחרות. עם זאת, עדיין לא ברור אם קצב קוגניטיבי איטי הוא מצב פסיכיאטרי מובהק בפני עצמו ואם תרופות ממריצות ישפרו את הקצב הקוגניטיבי האיטי בחולים ללא הפרעת קשב. מספר מומחים ביקשו לסייג את הקצב הקוגניטיבי האיטי כנפרד, אולם המבקרים טוענים כי נדרש מחקר נוסף בכדי ליישב את השאלה.
לדעת החוקרים, ממצאי מחקר זה מדגישים את החשיבות של הערכת תסמינים של קצב קוגניטיבי איטי, ותפקוד ביצועי מוחי בקרב חולים, כאשר הם מאובחנים כסובלים מ- ADHD.

הערותיי: איני מתלהב בלשון המעטה, מהעלאת המחשבה לקטלג את הסימפטום "קצב קוגניטיבי איטי" "כמצב פסיכיאטרי מובהק בפני עצמו ותרופות ממריצות ישפרו את הקצב הקוגניטיבי האיטי גם בחולים ללא הפרעת קשב" . תמוה בעיניי שבמקום לצמצם את מספר האבחנות הפסיכיאטריות למספר אבחנות קטן ולקבץ בתוכן את כלל הסיממפטומים הנפשיים, יש עדיין נטיה מיותרת להרחיב את מספר האבחנות הפסיכיאטריות, ו…בדרך לפתח תרופות חדשות ספציפיות להן… ידוע כבר כיום, מה שאני טוען מעל לעשור שנים, כי במרבית האבחנות הפסיכיאטריות רב המשותף בהן על המבדיל ביניהן, והטיפול בהן בעיקרו אינו שונה. עדיין דוגל שהטיפול החשוב, הנדרש, החיוני והיעיל ביותר תלוי בעיקרו בתמיכה המשפחתית ובסביבה החברתית הקרובה, לאחר שיקבלו הדרכה מתאימה. בכך עשוי להימנע מתן שתיים או שלוש תרופות באותה עת כפי שזה קורה.
ואחרי שאמרתי זאת, באשר לתרופת Lisdexamfetamine , מזה מספר שנים, לאור ניסיוני הקליני, מצאתיה כיעילה במצבים רפואיים ספציפיים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), תוך כדי התאמה אישית לכל מטופל. ומעשית, אני משתמש בה די הרבה בהצלחה במבוגרים, בני נוער ובילדים גם כן, ללא צורך במחקר זה שאינו מוסיף דבר, אלא מנסה גם לכוונה ולייחדה לסימפטום "קצב קוגניטיבי איטי", דבר המיותר בעיניי ואינו תורם מאומה.

מחשבה אחת על “תרופה ספציפית לטיפול בחלומות בהקיץ, עייפות ואיטיות מוחית בחולי ADHD – האם זה הכיוון הנכון או שמא מיותר?

  1. הערה מחכימה תודה! יצא לי לקרוא מזה זמן על האבחנה הלא רשמית הזו במסגרת מחקר שהדגים השפעות חיוביות של סטרטרה על סימפטומים אופיניים שלה(למיטב זכרוני נטען באותו מחקר כי סטרטרה הפגינה תוצאות ייחודיות במס' פרמטרים שלא השתפרו ע"י סטימולנטים) ולא הצלחתי לרדת לסוף אותה אסכולה ספקנית לגבי מה שעל פניו נראה כענף של הפרעות קשב וריכוז בעל קווים מאפיינים משל עצמו. מעניין מאוד ח"ח על אחד מהבלוגים האיכותיים שראיתי בנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s