חשיפה של מתבגרים לכימיקלים המשבשים אנדוקרינית- קשורים לבעיות התנהגויות של ADHD

Adolescent exposure to endocrine-disrupting chemicals linked to ADHD behaviors
Jessica R. Shoaff, Harvard Medical School

מחקר חדש שפורסם ב- JAMA מצא כי חשיפה לכימיקלים המשבשים אנדוקרינית, במיוחד פתלטים (phthalates) קשורה להתנהגויות של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD)  בקרב מתבגרים.
ישנן עדויות הולכות וגוברות כי חשיפה לכימיקלים המשבשים אנדוקרינית (EDC -endocrine-disrupting chemicals), כגון פתלטים ופנולים (phenols), עשויה להיות קשורה להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), פתלטים ופנולים נמצאים בשימוש נרחב במוצרי צריכה, כולל ציוד לעיבוד ואריזת מזון, מוצרי טיפוח אישי (למשל, קוסמטיקה וניחוחות) ותרופות, וכתוצאה מכך חשיפה בכל מקום. אף על פי שמחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין חשיפה טרום לידתית ובילדות מוקדמת לכימיקלים המשבשים אנדוקרינית ((EDC , לבין התנהגויות דמויי ADHD, אך מעט מחקרים בחנו את הקשר של חשיפה לכימיקלים אלה במהלך גיל ההתבגרות, לבין התנהגויות דומות ל- ADHD.
חשיפה לכימיקלים המשבשים אנדוקרינית EDC במהלך גיל ההתבגרות עשויה להזיק במיוחד בגלל התפתחות מוחית קריטית בתקופה זו, שרבים מהם קשורים לשינויים תפקודיים ומבניים במוח, בנוסף להתפרצות בעיות התנהגות שנראה שהם נגרמים כתוצאה משינויים הורמונליים. החוקרים קבעו במחקר זה כי חשיפת EDC בגיל ההתבגרות מילאה תפקיד בהתפתחות התנהגויות הקשורות ל-ADHD.
החוקרים אספו נתונים של 205 מתבגרים שנכללו בקבוצת הלידה הפוטנציאלית המתמשכת, the New Bedford Cohort. המשתתפים עברו בדיקות התפתחות עצביות וסיפקו דגימות שתן נקודתי. החוקרים ביצעו ניתוחים סטטיסטיים תוך שימוש בניתוח מדדים חוזרים ונשנים עם מודלים מוגדרים של רב משתנים בכדי לבחון את הסיכון היחסי המותאם להתנהגויות הקשורות ל- ADHD בגלל חשיפה ל- EDC. הם כימתו את ריכוזי  הסמן הביולוגי בשתן של EDC או המטבוליטים שלהם, כמו paraben, phenols, phthalates and triclocarban, ויצרו אמצעי חשיפה מסכמים ששילבו ריכוזים של סמנים ביולוגיים עם סוג כימי משותף, מנגנון פעולה או מסלול חשיפה. יתר על כן, החוקרים העריכו התנהגויות הקשורות ל- ADHD הכוללות עד 14 מדדים מרשימת הבדיקות ההתנהגותיות שהושלמו על ידי הורים ומורים באמצעות סולם Conners Attention Deficit  ומערכת הערכת ההתנהגות לילדים. הם דירגו ציונים בכל אינדקס כדי לזהות משתתפים שהציגו בעיה התנהגותית משמעותית, שהוגדרה על ידי ההנחיות הפרשניות של כל קנה מידה.
התוצאות הראו של 82 (40%) מהמשתתפים היו ציונים המייצגים בעיית התנהגות משמעותית, ו- 39 (19%) קיבלו אבחון ADHD. כל עלייה של פי שניים בסכום הריכוזים הפתלטים האנטי אנדרוגניים נקשרה לעלייה של 1.34 בסיכון לבעיות התנהגות משמעותיות הקשורות ל-ADHD. יתר על כן, כל עלייה כפולה בסכום הדיכלורופנולים נקשרה לסיכון מוגבר של 1.15. משתתפים בנים נטו להציג אסוציאציות חזקות יותר, אך החוקרים ציינו חוסר דיוק ביחס להבדלים ספציפיים למין.
הערותיי: אמנם לדעת החוקרים לזיהוי גורמי סיכון סביבתיים עבור ADHD יש חשיבות רבה לבריאות הציבור, וממצאים אלה לדעתם תורמים תובנות חדשות לגבי התוצאות הנוירו-התנהגותיות המזיקות עם חשיפה ל- EDC בגיל ההתבגרות. אולם עדיין להערכתי הקלינית הגורם להופעת הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים ומתבגרים הוא כולו גנטי משפחתי וגורמים סביבתיים לסוגיהם השונים עלולים להחמיר את הפרעת ADHD או לחלופין יכולים להקל על ההפרעה. זו העובדה שאני נוכח בה בקליניקה מאז התחלתי לעסוק בתחום לפני כ- 18 שנים, והבהרתי אותה פעמים רבות מאד באתרי לאורך השנים.