מיקרו-נוטריינטים לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות בנוער: ניסוי קליני אקראי

Micronutrients for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Youths: A Placebo-Controlled Randomized Clinical Trial, Jeanette M. Johnstone et al, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Article in Press 2021 

מטרת המחקר להעריך האם מיקרו נוטריינטים (ויטמינים/מינרלים) מועילים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD) והפרעת שיבוש במצבי רוח (irritability), בדגימה של ילדים בצפון אמריקה.

במחקר ניסוי קליני אקראי, מבוקר פלצבו, ב- 3 מקומות,  במשך 8 שבועות, עם מיקרו-נוטריינטים, נערך בילדים לא מטופלים בתרופות בגילאי 6 עד 12 שנים עם ADHD ולפחות סימפטום אחד של עצבנות פוגעת (irritability), לפי דוח הורים לשאלון תסמינים של ילדים ומתבגרים-5 (CASI-5). תוצאות ראשוניות הראו שיפור התרשמות גלובלית קלינית (CGI-I) וציון מרוכב CASI-5 בדרוג הורים על: ADHD; ODD (התנהגות מתריסה); disruptive mood dysregulation (הפרעה בוויסות מצב הרוח); peer conflict symptoms (קשיים חברתיים), כולל תוצאות לקויות.

מתוך 135 ילדים אקראיים (גיל ממוצע 9.8 שנים), 126 בני נוער (93%) היוו את אוכלוסיית הכוונה לטיפול שונה. ציוני CASI-5 מורכבים השתפרו משמעותית עבור שתי הקבוצות, עם שינוי ממוצע של 0.31 בקבוצת המיקרונוטריאנטים ושינוי ממוצע של 0.28 בקבוצת הפלצבו. עם זאת, ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק. קבוצת המיקרונוטריאנטים גדלה בגובה ב-6 מ"מ יותר מקבוצת הפלצבו. לא התרחשו תופעות לוואי חמורות או שינויים משמעותיים מבחינה קלינית מהבסיס בבדיקות הדם והשתן.

מסקנות המחקר הוכיחו שמיקרו-נוטריינטים הראו תועלת גלובלית על פני פלצבו על ידי דירוג רופא עיוורת, אך לא על ידי דירוג מורכב CASI-5 של הורים באוכלוסייה עם ADHD irritability. מיקרו-נוטריינטים הראו צמיחה לגובה גדולה יותר. מיקרו נוטריינטים נסבלו היטב, ורוב המשתתפים דבקו במספר הקפסולות שנקבעו להם. ניסוי מבוקר אקראי זה משכפל בטיחות ויעילות שדווחו עבור ADHD בשני ניסויים קטנים יותר של פורמולה דומה המכילה את כל הוויטמינים והמינרלים החיוניים הידועים בכמויות שבין הקצבה התזונתית המומלצת ורמת הצריכה הנסבלת העליונה

מחקר זה בן 8 שבועות של מיקרו-נוטריינטים משלימים ב-126 ילדים עם ADHD ומצב רוח עצבני, מתיישב עם מחקרים קודמים שהראו שיפור גלובלי. עם 54% מהמשתתפים בקבוצת המיקרו-נוטריאנטים מדורגים כמגיבים לטיפול בהשוואה ל-18% בקבוצת הפלצבו.

היעדר הבדלים בין הקבוצות בדיווחי הורים על התנהגות ילדם עשוי להיות מוסבר בשתי דרכים:
ראשית, ידוע כי ההשפעה הלא ספציפית של "תגובת פלצבו" לטיפול היא חזקה על דירוג הורים של התערבויות חדשות עם מעורבות הורית משמעותית. הטיפול במחקר זה נחשב חדשני ודורש מעורבות הורים גבוהה (הבטחת שהילד לקח 3-4 כמוסות 3 פעמים ביום) וככזה, ייתכן שהורים העניקו לילדם תשומת לב ושבחים מוגברים, תוך מתן תגמולים לא ספציפיים ששיפרו את ההתנהגות ללא קשר לטיפול המתקבל.
שנית, דיווח רטרוספקטיבי של הורים עשוי להיות נתון להטיות, לרבות רצף אירועים זמני, השפעות עדכניות ובולטות של התנהגות. כפי שנצפה במהלך ביקורים במחקר, התגובה האיכותית הראשונית של חלק מההורים של "אין שינוי" לגבי התנהגות, מלווה בתגובות כמותיות לשאלות תדירות, משך והפרעות לגבי תסמין היעד של ילדם שהראו שיפור אובייקטיבי. משערים שכאשר הורים מדווחים בדיעבד על התנהגות ילדם, הם עלולים לא לשים לב או לדווח על שיפורים יומיים הדרגתיים, שכן הם מתאימים את הציפיות שלהם לאורך זמן לרמה מחמירה יותר. לעומת זאת, באמצעות ה-CGI-I, רופאים מאומנים להשוות באובייקטיביות את הבסיס לתסמינים והתפקוד בסוף הטיפול.

העקביות והחוזק של שיפור התרשמות גלובלית קלינית (CGI-I) המדורג על ידי רופא לזיהוי הבדלים בין קבוצות נראו במחקרי מטה-אנליזה, שפותחו עבור ניסויים קליניים במימון המכון הלאומי לבריאות, בהן נמדדה רגישות ותקיפות לשינוי סימפטומים שדווחו על ידי רופאים תוך שימוש בכל המידע הזמין. במחקרים אלה, התבססו על נתונים מקיפים ממספר שאלונים, מידע מהורה וילד, והתנסות במעבדה עם המשתתף. ההערכה הגלובלית כללה שאלות מובנות בנוגע לבעיית יעד מזוהה מההורים, ותגובות של ההורים, לפרטים על המרכיבים שרובם אחראים לשיפור גלובלי בהתבסס על הדוחות.

לסיכום, מחקר מעניין ויחודי מבין המחקרים האחרים. למרות שהממצאים במחקרים לא הדגימו הבדלים בין הקבוצות בתסמיני הליבה של ADHD, תוספת מיקרו-נוטריינטים הייתה קשורה לשיפורים גלובליים שהתייחסו למגוון תחומי חיים, כולל חרדה, כעס ושינה. נדרשים מחקרים נוספים בתחום זה.