עלייה בהפרעות אכילה בילדים ובני נוער במהלך COVID-19 וההשפעה על הטיפול בהן

The Rise of Eating Disorders During COVID-19 and the Impact on Treatment
Jace Reed, Katherine Ort, NYU Langone Health’s Department of Child and Adolescent Psychiatry, JAACAP, 2021 Article in Press

מאז תחילת מגיפת COVID-19, חיי היומיום שלנו השתנו באופן דרסטי. ארצות הברית עברה מספר פעמים סגרים ופתיחה מחדש שהשתנו בכל רחבי הארץ. השפעת המגיפה על הבריאות החברתית, הכלכלית, הפיזית והנפשית עדיין ממשיכה להתהוות. תחום אחד שמתחילים לזהות הוא השפעת המגיפה על הפרעות אכילה eating disorders (ED) בילדים ובני נוער. לטיפול ב-ED יש היסטוריה ארוכה של מחסומי טיפול שהחמירו עם המגיפה, מה שהופך את מציאת הטיפול לחולים הנזקקים לקשה משמעותית.

ההשפעות הבריאותיות והכלכליות של ED הן משמעותיות, ולכן יש להתייחס ברצינות לכל עלייה במצגות של מערכת הבריאות. כאשר גיל השיא של הופעת אנורקסיה נרבוזה (AN) ובולימיה נרבוזה (BN) הוא 13 עד 18 שנים, ו-16 עד 17 שנים בהתאמה. לאנורקסיה נרבוזה AN יש את שיעור התמותה הגבוה ביותר מכל מחלה פסיכיאטרית, 5% עד 6%.
מחקר על נטל המחלות הגלובלי משנת 2013, AN ו-BN בשילוב, היו הגורם ה-12 המוביל לשנת חיים מותאמת לנכות -DALYs [disability-adjusted life year] אצל בנות בגילאי 15-19 שנים במדינות עם הכנסה גבוהה -HICs [ high income countries], האחראי ל-2.2% מכלל ה-DALYs  .  נכון למאמר משנת 2106 על חסמי הטיפול של ED בבנות דיווחו רק עשר מדינות הדורשות ביטוחים פרטיים לכסות טיפול באנורקסיה ובולימיה. בנוסף, על פי האגודה הלאומית להפרעות אכילה (2014), מספר חברות ביטוח מכחישות באופן שגרתי כיסוי הולם של הפרעות אכילה בטענה שאין מספיק ראיות כיצד לטפל בהן בצורה הטובה ביותר. זה נכון למטופלים עם ביטוח ואינו מביא בחשבון הרבה יותר אנשים שאינם מבוטחים וחסרי גישה לטיפול מתאים.

בבתי החולים לילדים של NYU Langone Hassenfeld ובית החולים Bellevue בניו יורק, שירות הייעוץ לפסיכיאטריה של ילדים ונוער בתקופת הקורונה עלה פי 3 במספר הפגישות ספציפית להפרעות אכילה -ED בגילאי  5 עד 18 שנים, עם האבחנה של אנורקסיה השכיחה ביותר. אבחנות אחרות שנכללו היו הפרעת הימנעות בצריכת מזון והפרעת אכילה לא מוגדרת.

עליות דומות בהפרעות אכילה ED דווחו ממדינות נוספות כמו פנסילבניה ואוסטרליה. ברשת הבריאות Lehigh Valley בפנסילבניה, מערכת הבריאות דיווחה על הכפלה של מספר המטופלים בהפרעות אכילה במרפאות חוץ. באופן דומה במערב אוסטרליה בבית החולים לילדים פרת' (Perth Children’s Hospital), הם דיווחו על עלייה של 104% באשפוז של מתבגרים עם אנורקסיה נרבוזה. הנתונים מצביעים על המגמה הניכרת של ED בכל העולם; לא רק במסגרת האשפוז אלא גם בביקורים במרפאות חוץ ובחדרי המיון.

הגורמים הנוכחיים לעלייה ב-ED הם ספקולטיביים באופיים וחלק מהגורמים המשוערים כוללים הפרעות בפעילויות היומיומיות כולל: בזמני הארוחות, בפעילות גופנית, הפרעות בשינה, השפעות תקשורתיות, בידוד חברתי, מצוקה רגשית, ופחד מהידבקות. כמו כן, חלק מעלייה זו קשור לסגירת תכניות קהילתיות עקב נגיף הקורונה, עלייה בידע של ההורים על הפרעות נפשיות, והגברת המודעות של ההורים עקב פיקוח מוגבר על ילדים בבית. לכן אין זה מפתיע לראות עלייה גדולה במספר המקרים בעיר ניו יורק כאשר היא מוקד המגיפה בארצות הברית במהלך 2020.

בנוסף לעלייה במספר החולים המגיעים למערכות בריאות עם ED, תוכניות טיפול רבות שינו את העברת התוכנית לייעוץ טלפוני והצטמצמו בגודל ובהיקף, מה שהפך את מציאות הטיפול למכבידה. זה מתווסף על ידי המרכיב הפיננסי של תוכניות מיוחדות אלה, אשר לרוב דורשות ביטוח בריאות ברמה הגבוהה ביותר או תשלום פרטי בלבד. זה גורם לחוסר שוויון משמעותי במי שיכול לקבל טיפול מתאים. חולה אחד שטופל לאחר תחילת המגיפה אושפז למשך 29 ימים עקב חוסר יכולת למצוא מקום טיפולי מתאים עם צוות מלא של אנשי מקצוע רפואיים ועובדים סוציאליים בשל חסמים כלכליים.

מחקר חשוב הראוי לתשומת לב כל הנוגעים העוסקים במערכת הבריאות. ככל שאנו ממשיכים ללמוד על השפעת מגיפת הקורונה על הבריאות הפיזית והנפשית של בני אדם, יש להמשיך ולחקור את התפקיד שיש למגיפה על הפרעות אכילה (ED) באוכלוסיית הילדים ובני הנוער. בהתחשב בהשפעה הגדולה שיש ל-ED על בריאות הנפש, המחירים החברתיים ואיכות החיים, זהו נושא הדורש דיון מעמיק. יתרה מזאת, יש צורך להגביר את ההיצע והגישה לתוכניות ושירותים מיוחדים כדי לעזור לגשר על הפער בין ביקוש מוגבר להיצע נמוך ונגישות, מה שמותיר לעתים קרובות את הנזקקים ביותר עם טיפול תת-סטנדרטי.