אנליזה של הגנום בדגימות מבני אדם ניאנדרתלים (Neanderthals האדם הקדמון) ומודרניים, מראה ירידה בווריאנטים גנטיים הקשורים לסמנים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)
Genomic analysis of the natural history of ADHD using Neanderthal and ancient Homo sapiens samples Paula Esteller-Cucala, Stephen V. Faraone, Faculty of Biology Institute of Biomedicine University of Barcelona, Scientific Report, May 27, 2020
לפי מחקר חדש, תדירות ווריאנטים גנטיים קשורים להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) פחתה בהדרגה בשושלת האנושית אבולוציונית מפליאוליתית (Paleolithic – תקופת האבן הקדומה) עד ימינו.
ניתוח גנומי חדש משווה בין מספר ווריאנטים גנטיים הקשורים ל- ADHD שתוארו באוכלוסיות אירופיות נוכחיות כדי להעריך את התפתחות הגנום בדגימות של המין האנושי (Homo sapiens), המודרני והעתיק, ובדגימות של בני האדם הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis). על פי המסקנות, לא ניתן היה להסביר את הנטייה הנמוכה שנצפתה באוכלוסיות אירופאיות בגלל התערובת הגנטית עם אוכלוסיות אפריקאיות או בשל צירוף של גנים ממערכות שונות ע"י הכלאה של חלקים גנומיים ניאנדרטליים עם הגנום שלנו.
האם הפרעות קשב וריכוז היא ערך הסתגלותי בשושלת האבולוציונית של בני האדם?
הפרעת הקשב והיפראקטיביות (ADHD) היא שינוי בהתפתחות העצבים שיכולה להשפיע רבות על חיי האנשים שנפגעים בה. מאופיינת קלינית ע"י היפראקטיביות, אימפולסיביות ואי-קשב, הפרעה נפוצה מאוד בקרב אוכלוסיות מודרניות בשכיחות של 5% בקרב ילדים ומתבגרים, ויכולה להימשך למבוגרים.
על פי תיאוריית המיסצ'צ'ט הידועה, שינויים תרבותיים וטכנולוגיים שהתרחשו באלפי השנים האחרונות אפשרו לנו לשנות את הסביבה שלנו כדי לאמץ אותה לצרכים הפיזיולוגיים שלנו בטווח הקצר. עם זאת, בטווח הארוך, שינויים אלה קידמו חוסר איזון ביחס לסביבה בה התפתחו אבותינו הציידים-מלקטים. לפיכך, ניתן היה להעדיף מספר תכונות כמו היפראקטיביות ואימפולסיביות האופייניות לאנשים עם ADHD לסביבת האבות הקדמונים הנשלטים על ידי אורח חיים נוודי. עם זאת, אותן תכונות הופכות להיות ללא הסתגלות לסביבה אחרת, הקשורות לתקופות אחרונות יותר שאין צורך בנדידה.
מדוע ADHD זו אחת ההפרעות השכיחות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים?
מחקר חדש המבוסס נערך על 20,000 אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) וכ- 35,000 קבוצת בקרה, חושף את הווריאציות הגנטיות והאללים (אחד מכמה גנים הגורמים לביטוי שונה של תכונה תורשתית מסוימת) הקשורים ל- ADHD נוטים להימצא בגנים שאינם סובלניים למוטציות הגורמות לאובדן תפקוד, מה שמראה את קיומו של לחץ סלקטיבי על פנוטיפ זה.
לטענת המחברים, השכיחות הגבוהה של הפרעות קשב וריכוז בימינו יכולה להיות תוצאה של בחירה חיובית שהתרחשה בעבר. למרות היותו פנוטיפ שלילי בהקשר הסביבתי החדש, השכיחות עדיין תהיה גבוהה מכיוון שלא עבר זמן רב להיעלמות.
עם זאת, בשל היעדר נתונים גנומיים זמינים לגבי הפרעות קשב וריכוז, אף אחת מההשערות אינה נוגדת עד כה מבחינה אמפירית ניסיונית.
האנליזה במחקר היא ערובה לנוכחות של לחצים סלקטיביים שפעלו במשך שנים רבות כנגד הווריאציות הקשורות ל-ADHD. תוצאות אלה תואמות את תיאוריית חוסר ההתאמה (mismatch theory) אך מראים כי לחצים סלקטיביים שליליים החלו לפני המעבר בין פליאוליתית – תקופת האבן הקדומה, לניאוליתית – האדם הקדמון (Palaeolithic and the Neolithic), לפני כעשרת אלפים שנה.
הערותיי: מעניין, מסקרן והגיוני. אם כך, הסימפטומים של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) התהוו ב"אשמת" אבותינו הקדמונים שנזקקו לתכונות אלה לצרכיהם היום יומיים ולמחייתם (לציד). והשפעה הגנטית זו נותרה בחלקה עד היום, אצל חלק מאוכלוסיות יותר שכנראה נזקקים להם, ובתרבויות אחרות פחות. אפשר לפתח תאוריות רבות כאלה ואחרות תוך גלישה לתחום הפילוסופי.