…המשכיות הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מהאדם הקדמון לימינו אנו- כיצד זה קרה? ואיזה שינויים חלו מאז?

אנליזה של הגנום בדגימות מבני אדם ניאנדרתלים (Neanderthals האדם הקדמון) ומודרניים, מראה ירידה בווריאנטים גנטיים הקשורים לסמנים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)

Genomic analysis of the natural history of ADHD using Neanderthal and ancient Homo sapiens samples Paula Esteller-Cucala, Stephen V. Faraone, Faculty of Biology Institute of Biomedicine University of Barcelona, Scientific Report, May 27, 2020

לפי מחקר חדש, תדירות ווריאנטים גנטיים קשורים להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) פחתה בהדרגה בשושלת האנושית אבולוציונית מפליאוליתית (Paleolithic – תקופת האבן הקדומה) עד ימינו.
ניתוח גנומי חדש משווה בין מספר ווריאנטים גנטיים הקשורים ל- ADHD שתוארו באוכלוסיות אירופיות נוכחיות כדי להעריך את התפתחות הגנום בדגימות של המין האנושי (Homo sapiens), המודרני והעתיק, ובדגימות של בני האדם הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis). על פי המסקנות, לא ניתן היה להסביר את הנטייה הנמוכה שנצפתה באוכלוסיות אירופאיות בגלל התערובת הגנטית עם אוכלוסיות אפריקאיות או בשל צירוף של גנים ממערכות שונות ע"י הכלאה של חלקים גנומיים ניאנדרטליים עם הגנום שלנו.
האם הפרעות קשב וריכוז היא ערך הסתגלותי בשושלת האבולוציונית של בני האדם?
הפרעת הקשב והיפראקטיביות (ADHD) היא שינוי בהתפתחות העצבים שיכולה להשפיע רבות על חיי האנשים שנפגעים בה. מאופיינת קלינית ע"י היפראקטיביות, אימפולסיביות ואי-קשב, הפרעה נפוצה מאוד בקרב אוכלוסיות מודרניות בשכיחות של 5% בקרב ילדים ומתבגרים, ויכולה להימשך למבוגרים.
על פי תיאוריית המיסצ'צ'ט הידועה, שינויים תרבותיים וטכנולוגיים שהתרחשו באלפי השנים האחרונות אפשרו לנו לשנות את הסביבה שלנו כדי לאמץ אותה לצרכים הפיזיולוגיים שלנו בטווח הקצר. עם זאת, בטווח הארוך, שינויים אלה קידמו חוסר איזון ביחס לסביבה בה התפתחו אבותינו הציידים-מלקטים. לפיכך, ניתן היה להעדיף מספר תכונות כמו היפראקטיביות ואימפולסיביות האופייניות לאנשים עם ADHD לסביבת האבות הקדמונים הנשלטים על ידי אורח חיים נוודי. עם זאת, אותן תכונות הופכות להיות ללא הסתגלות לסביבה אחרת, הקשורות לתקופות אחרונות יותר שאין צורך בנדידה.
מדוע ADHD זו אחת ההפרעות השכיחות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים?
מחקר חדש המבוסס נערך על 20,000 אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) וכ- 35,000 קבוצת בקרה, חושף את הווריאציות הגנטיות והאללים (אחד מכמה גנים הגורמים לביטוי שונה של תכונה תורשתית מסוימת) הקשורים ל- ADHD נוטים להימצא בגנים שאינם סובלניים למוטציות הגורמות לאובדן תפקוד, מה שמראה את קיומו של לחץ סלקטיבי על פנוטיפ זה.
לטענת המחברים, השכיחות הגבוהה של הפרעות קשב וריכוז בימינו יכולה להיות תוצאה של בחירה חיובית שהתרחשה בעבר. למרות היותו פנוטיפ שלילי בהקשר הסביבתי החדש, השכיחות עדיין תהיה גבוהה מכיוון שלא עבר זמן רב להיעלמות.
עם זאת, בשל היעדר נתונים גנומיים זמינים לגבי הפרעות קשב וריכוז, אף אחת מההשערות אינה נוגדת עד כה מבחינה אמפירית ניסיונית.

האנליזה במחקר היא ערובה לנוכחות של לחצים סלקטיביים שפעלו במשך שנים רבות כנגד הווריאציות הקשורות ל-ADHD. תוצאות אלה תואמות את תיאוריית חוסר ההתאמה (mismatch theory) אך מראים כי לחצים סלקטיביים שליליים החלו לפני המעבר בין פליאוליתית – תקופת האבן הקדומה, לניאוליתית – האדם הקדמון (Palaeolithic and the Neolithic), לפני כעשרת אלפים שנה.
הערותיימעניין, מסקרן והגיוני. אם כך, הסימפטומים של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) התהוו ב"אשמת" אבותינו הקדמונים שנזקקו לתכונות אלה לצרכיהם היום יומיים ולמחייתם (לציד). והשפעה הגנטית זו נותרה בחלקה עד היום, אצל חלק מאוכלוסיות יותר שכנראה נזקקים להם, ובתרבויות אחרות פחות. אפשר לפתח תאוריות רבות כאלה ואחרות תוך גלישה לתחום הפילוסופי.

השפעת הגנים חוצה את תחום הפרעות נפשיות

השפעת הגנים חוצה את תחום הפרעות נפשיות

Gene Effects Cross the Boundaries of Psychiatric Disorders
מאמר מערכת של- Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry

גנים הם הסיבה העיקרית למחלות נפש. ידע זה משפיע עלינו כקלינאים כיצד אנו מפרשים את ממצאי המחקרים שלנו. אמנם הגנטיקה לא עשתה מהפיכה בפסיכיאטריה כפי שעשתה בתחומים רפואיים אחרים, כמו בגידולים מסוימים הנגרמים ע"י כרומוזום יחיד (כמו כרוניק לויקמיה) בהם כבר תוכנן טיפול תרופתי גנטי ספציפי.  ואילו הפרעות פסיכיאטריות הן יותר מורכבות מולטי גנטיות, הנגרמות ע"י מספר גנים שלכל אחד מהם יש השפעה קטנה. ולגלות את הגנים האלה זה אתגר קשה במיוחד.
מחקר חדש, הגדול ביותר לגנטיקה בפסיכיאטריה העדכני להיום מעלה תקוות מסוימות לגנום האנושי הקשור עם 5 הפרעות נפשיות: אוטיזם (ASD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעה דו-קוטבית (Bipolar Dis.), דיכאון, וסכיזופרניה. המחקר מראה שמבנה הגנטיקה של המחלות הפסיכיאטריות אינו תואם לסיווג המחלות (נומולוגיה) הפסיכיאטריות של היום. והחוקרים טוענים שעל פי ממצאי מחקרם אפשר לדלג מעבר לסינדרומים המתוארים בפסיכיאטריה לעבר קלסיפיקציה המבוססת על איתיולוגיה ופתופיזיולוגיה. אולם לשם כך יש לעבור על מספר מכשולים: ראשית, השפעה של כל אחד מהגנים מסביר חלק קטן יחסי מהאטיולוגיה של הפרעה נפשית. שנית, קונצפטואלית, ההבדלים בסימפטומים הקליניים כפי שהפסיכיאטרים והפציינטים מבחינים, כמו הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה – הם חשובים להם. ועל כן אין זאת אומרת שלא צריך יותר לסווג את ההפרעות הנפשיות על פי הסימפטומים הקליניים המופיעים בהם. עלינו להפיק לקחים מהממצאים הגנטיים ולהיות מוכנים לעדן (refine) את התיאור הקליני, ולקבל את השינויים של קלסיפיקציה מבוססת גנים שתהיה מועילה יותר למספר מטרות כמו פיתוח תרופות. זה נראה כמו חלום,אבל תארו לעצמכם שנוכל לתת לפציינט פסיכיאטרי תרופה מכוונת מטרה להפרעתו.
הערותיי : אינני פסיכיאטר, אולם מזה מספר שנים שהבחנתי ונוכח לדעת, ולכן גם טענתי שסיווג ההפרעות הנפשיות הנו רחב מידי. אמנם ישנם הבדלים מסוימים בסימפטומים בין ההפרעות, אולם יש כאלה שהבדלים קלים ביניהם, ותוכנית הטיפולית אינה שונה מהותית ביניהן (קלעתי לדעת חכמי כותבי מאמר מערכת זה).
כשאני מאבחן ילד עם הפרעת קשב וריכוז בלבד ללא הפרעה נפשית נלווית, אני שואל על הפרעות נפשיות במשפחה הקרובה, ואז לעיתים קרובות מגלה דיכאון וחרדה, סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, OCD, התמכרויות ועוד. מניסיוני במקרים כאלה עם היסטוריה משפחתית כזו, הפרעת קשב וריכוז בילד עלולה במשך הזמן להחמיר "ותופיע" הפרעה נפשית נלוות זו או אחרת. כלומר במקרים אלה הפרוגנוזה תהיה לכיוון החמרת הפרעת קשב וריכוז.
כך או אחרת עולם מחלות הנפש עדיין מוצפן ולהערכתי רחוק מלהיות מפוענח בשלמותו.

התפתחות הפרעת קשב וריכוז ADHD לאורך ההיסטוריה

הגדרות הפרעת קשב וריכוז  ADHD לאורך 110 שנים אחרונות:
1.  1902 – תאור ראשון של ADHD ע"י סטיל.
2.  1930 – נזק מוחי קל
3. 1950 –  סינדרום הילד ההיפראקטיבי.
4. 1960 – אי-תפקוד מוחי קל.
5. 1970 – מחקרים ראשונים על ADHD במבוגרים.
6. 1980  – ADD עם או ללא היפראקטיביות. (DSM2)
7.  1987 – ADHD הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות. (DSM3)
8.  1994  – ADHD לפי DSM4.
9.  2013  – יתפרסם DSM5.
10. 2020 – להערכתי בעוד 7-10 שנים תפורסם קלסיפיקציה שונה ומאוחדת לסינדרומים והפרעות:
ADHD , ASD , ASPERGER , PDD,  TOURETTE , ODD, מלנכוליה, חרדה, והפרעות נפשיות אחרות.

נחייה נראה ונזכה…
ד"ר שלומי ענתבי . רופא מומחה להפרעת קשב וריכוז בילדים ובוגרים – יעוץ אבחון וטיפול. ראשל"צ, הרצליה, תל אביב.    טל. 03-9676869