האם בעיות שינה, כמו התנהגות דמוית ADHD מסייעת לעידוד פעילות יזמית?

New study: ADHD like behavior helps spur entrepreneurial activity
בעיות שינה, נטיות דמויות הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) וכוונות יזמיות

Sleep Problems, ADHD-Like Tendencies, and Entrepreneurial Intentions, Jeff Gish prof business Uni Central Florida J. Entrepreneurship Theory and Practice, Aug12, 2020

אנשים רבים שחוו מספר לילות של שינה גרועה, אשר הביאו להעברת משך הקשב, נטיות אימפולסיביות והיפראקטיביות למחרת היום – אלה התנהגויות דומות להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). מחקר חדש מצא כי דינמיקה זו עשויה להיות קשורה גם להתנהגות יזמית מוגברת.
לדעת החוקרים, נראה שיש קשר מעניין בין שינה ליזמות. תסמינים בדמות ADHD יכולים להוות תועלת, ולא מכשול לעידוד מיזמים. אך ישנו חיסרון פוטנציאלי, אמנם בעיות שינה עלולות למשוך אדם לקריירה יזמית, אולם אם בעיות השינה מתמשכות הן עלולות להותיר את האדם ללא הכישורים הקוגניטיביים והרגשיים להיות יזם יעיל בפועל. במאמר זה עולה כי בעיות שינה עשויות להניע יזמים לשאוף להיכנס לעבודה עצמית, אך אינם בודקים את היעילות של מאמצי ההסתגלות שלאחר מכן.
נראה כי מידע אנקדוטי תומך ברעיון. על פי דיווחים רבים בתקשורת, ביל גייטס, וולט דיסני, ריצ'רד ברנסון, מנכ"ל סיסקו מערכות ג'ון ט. צ'יימברס, השחקן ג'ים קארי והאישיות ההוליוודית האווי מנדל, כולם סובלים מהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). הם יזמים מוכרים שהשפיעו משמעותית על הענפים שלהם.
תוצאות המחקר שפורסמו היום בכתב העת Entrepreneurship Theory and Practice משלימות מחקרים קודמים המקשרים בין חסך שינה לבין תפוקה נמוכה יותר, עייפות ומעכבים את ההצלחה לטווח הארוך יותר על ידי ההצעה כי לשינה לא בריאה יכול להיות חיובי מוגבל.למרות שהממצאים עשויים ליצור ניגודים לעבודות האחרונות שדוגלות בשינה מספקת, התוצאות עשויות גם לתרום לדה-סטיגמטיזציה של אנשים שנסיבותיהם החברתיות או האישיות מציבות שינה בריאה מחוץ להישג ידם, תורמים לקבלה חברתית רבה יותר של מגוון דפוסי השינה.
החוקרים הגיעו לממצאים שלהם על ידי עריכת ארבעה מחקרים מובחנים שקשרו את הנקודות מאיכות שינה לנטיות זמניות דמויות הפרעת קשב וריכוז ואז לכוונות יזמיות:
חסך שינה ונטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז : מחקר הראשון
, ניסוי בו השתתפו 350 משתתפים, מילאו סקרי טרום הניסוי. המשתתפים נשאלו לגבי נטיות השינה שלהם והפרעות קשב וריכוז בחצי השנה האחרונה. שאלות שנועדו לאמוד נטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז כללו דברים כמו: באיזו תדירות אתה מתקשה לשלוט בפרטים הקטנים של פרויקט? באיזו תדירות אתה מתקשה לסדר את הדברים כשאתה צריך לבצע משימה הדורשת התארגנות? כדי לאמוד כוונה יזמית, הם נשאלו על כוונתם לפתוח או לרכוש עסק במהלך 5-10 השנים הבאות. ואז הקבוצה חולקה לשניים והם מילאו סקרים נוספים בשני תנאים. קבוצה אחת עברה ליל שינה ללא הפרעה, והתעוררה למחרת למלא את הסקר, ששאל שאלות על איכות השינה שלהן, על הנטיות שלהם כמו הפרעות קשב וריכוז והכוונה לפתוח עסק חדש.
הקבוצה השנייה מילאה בסך הכל 10 סקרים שהתחילו בשעה 22 בערב בלילה אחד, ובכל שעה בשעה עד 7 בבוקר למחרת. זה היה כדי לעורר חסך שינה. התוצאות סיפקו עדויות ניסיוניות לקשר סיבתי בין בעיות שינה לנטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז. התוצאות מצביעות על כך ששינה משובשת עשויה לעזור לדחוף אנשים לפעול על פי רעיונותיהם היזמיים ולא להמשיך ולהרהר בהם.
שינה, נטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז וכוונות יזמיות: מחקרים שני ושלישי
כ -300 איש מילאו סקרים שמדדו כוונות יזמיות, ואחריהם מדדים של נטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה. לבסוף הם השלימו כמה שאלות דמוגרפיות. התוצאות היו דומות. איכות שינה ירודה נקשרה לנטיות דומות ל- ADHD, שהיו קשורות לכוונות יזמיות מוגברות; איכות שינה ירודה נקשרה גם ישירות עם כוונות יזמיות מוגברות.
הרחבה ליזמים מתאמנים: מחקר רביעי
המחקרים הקודמים בדקו אוכלוסיות כלליות, אך החוקרים רצו לבדוק אם תחזיותיהם נמשכות ליזמים מבצעים. לשם כך סקרו פאנל רב-לאומי של 176 יזמים ממשיים שגויסו מרשימת התפוצה שמתוחזקת על ידי תוכנית עסקית של חברת תוכנה בחוף המערבי בארה"ב. המשתתפים בקבוצה זו היו בני 43 בממוצע, התחילו בשני עסקים והיו עצמאים לפחות שבע שנים. קצת יותר ממחציתם היו גברים. המשתתפים מילאו סקרים דומים בנושא שינה, התנהגות של הפרעות קשב וריכוז וכוונתם לפתוח עסק אחר. התוצאות הראו כי בעיות שינה בלתי יציבות מעוררות נטיות דמויות הפרעות קשב וריכוז ויכולות לדרבן כוונה יזמית אפילו בקרב יזמים מתחילים.

החוקרים הופתעו שבעיות שינה השפיעו כל כך בעקביות על כוונות היזמות של אנשים שיודעים את האתגרים של הקמת עסק. אם כי יש לשקול בזהירות את העלויות והיתרונות של קשיי שינה. מצד אחד הם עשויים לדרבן אנשים לעבר יזמות. מצד שני, הם עשויים לערער את ביצועי היזמות אם בעיות השינה ימשיכו ללא הפוגה.

תגובתי: ידוע זה מכבר ואני נוכח בכך בעבודה הקלינית היום יומית, כי צעירים ובוגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) הניחנים באינטליגנציה גבוהה, הם בדרך כלל מאד יצירתיים ויכולים להצליח מאד בכל תחומי מקצוע שיעסקו בהם. לדעתי, אין לזה קשר לקשיי/הפרעות שינה כאלה או אחרים, כפי שהחוקרים טוענים במאמרם, אלא זה תלוי יכולות הקשורות באינטליגנציה, של הבוגר עם ADHD.

מחקר חדש: הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים קשורה למספר מצבים גופניים

Adult ADHD is linked to numerous physical conditions, study finds
Ebba Du Rietz, Medical Epidemiology and Biostatistics, Karolinska Institute, Henrik Larsson, prof at Örebro University. The Lancet Psychiatry July 7, 2021

מבוגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נמצאים בסיכון גבוה יותר למגוון רחב של מצבים גופניים, כולל מחלות של מערכת העצבים, הנשימה, שריר-שלד, ומטבוליזם, כך עולה ממחקר גדול ממאגר קרולינסקה בשוודיה שפורסם ב- .The Lancet Psychiatry. לזיהוי מחלות גופניות המתרחשות במקביל להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) עשויות להיות השלכות חשובות על טיפול במבוגרים עם ADHD ועל התועלת לבריאות ארוכת הטווח ואיכות חיי חולים.
הפרעת קשב והיפראקטיביות זו הפרעה נוירו-פסיכיאטרית נפוצה מאופיינת בחוסר תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות, ומטופלת בדר"כ בתרופות ממריצות (מתילפנידאט או אמפטמינים).
מחקרים קודמים מצביעים על סיכון מוגבר למספר מצבים בריאותיים גופניים בקרב מבוגרים עם ADHD, אך רק מספר מצומצם של אסוציאציות אלה נחקרו באופן יסודי. יתר על כן, הנחיות טיפול מפורטות למבוגרים עם ADHD ומחלות גופניות המתרחשות במקביל חסרות במידה רבה. חוקרים במכון קרולינסקה משבדיה בחנו קשרים אפשריים בין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) למגוון רחב של מחלות גופניות בבגרות, והאם מדובר בגורמים גנטיים או סביבתיים.
מעל ארבעה מיליון אנשים (זוגות אחים מלאים) שנולדו בין השנים 1932-1995 זוהו באמצעות רישומים שוודים ועקבו אחריהם בין השנים 1973-2013. אבחנות קליניות התקבלו ממרשם המטופלים הלאומי השבדי. החוקרים בחנו את הסיכון ל- 35 מצבים גופניים שונים בקרב אנשים עם ADHD בהשוואה לאלו ללא ADHD ובאחים של אנשים עם ADHD בהשוואה לאחים של אנשים ללא ADHD.
אנשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היו בסיכון מוגבר מובהק סטטיסטית לכל המצבים הגופניים שנחקרו למעט דלקת פרקים. האסוציאציות החזקות ביותר נמצאו למחלות מערכת העצבים, הנשימה, השרירים והמטבוליות. האבחנות הקשורות ביותר ל-ADHD היו מחלת כבד הקשורה לאלכוהול, הפרעות שינה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אפילפסיה, מחלות כבד שומניות, והשמנת יתר. ADHD נקשרה גם לסיכון מוגבר מועט למחלות לב וכלי דם, מחלת פרקינסון, ודמנציה.
הסיכון המוגבר הוסבר במידה רבה על ידי גורמים גנטיים בסיסיים שתרמו הן להתפתחות הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) והן למחלה הגופנית, למעט הפרעות במערכת העצבים ומחלות הקשורות לגיל. אחים מלאים לאנשים עם ADHD היו בסיכון מוגבר לרוב המצבים הגופניים.
תוצאות מחקר אלו חשובות מכיוון שטיפול עם סטימולנטים דורש מעקב קפדני בחולי ADHD עם מחלת לב, יתר לחץ דם ואי ספיקת כבד. כמו כן, החוקרים שואפים כעת לחקור את המנגנונים הבסיסיים וגורמי הסיכון וכן את ההשפעה של ADHD על ניהול והפרוגנוזה של מחלות גופניות בקרב מבוגרים.

הערותיי: מחקר חדש וחשוב, אשר מעלה היבט נוסף להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), שהיא הפרעה מורכבת הטרוגנית המופיעה באופנים שונים. המחקר הנוכחי מוכיח שיש היבטים נוספים להפרעת ADHD , שהלוקים בה נמצאים בסיכון גבוה יותר למגוון רחב של מצבים חולניים גופניים, כולל מחלות של מערכת העצבים, הנשימה, שריר-שלד, ומטבוליזם. החוקרים מסבירים את הסיכון המוגבר במידה רבה על ידי גורמים גנטיים בסיסיים שתרמו הן להתפתחות הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) והן למחלה הגופנית. לתוצאו המחקר יכולות להיות השלכות חשובות על טיפול במבוגרים עם ADHD ועל התועלת לבריאות ארוכת הטווח ואיכות חיי חולים.
כתוצר לוואי מזכירים לנו החוקרים על סמך מחקר זה שבבואנו לטפל באנשים עם סטימולנטים ללוקים ב- ADHD , אנו נדרשים למעקב קפדני בחולי ADHD עם מחלת לב, יתר לחץ דם ואי ספיקת כבד. כולנו נצפה למטרת החוקרים לחקור את המנגנונים הבסיסיים וגורמי הסיכון וכן את ההשפעה של ADHD על ניהול והפרוגנוזה של מחלות גופניות בקרב מבוגרים

קשר בין בעיות שינה בפעוטות לפסיכופתולוגיה בגיל העשרה

הפרעות שינה ספציפיות בגיל הרך, קשורות לתסמינים פסיכופתולוגיים מאוחרים
Specific Early Childhood Sleep Problems Linked to Later Psychopathological Symptoms,Isabel Morales-Muñoz, MD, University of Birmingham’s School of Psychology, Birmingham, UK, JAMA Psychiatry, July 1, 2020

ניתן לשייך בעיות שינה ספציפיות בקרב תינוקות וילדים צעירים מאוד להפרעות נפשיות בקרב מתבגרים, כך עולה ממחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry ביולי 2020. ד"ר איזבל מוראלס-מינוז, מבי"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת בירמינגהם בריטניה, ועמיתיה בחנו את נתוני השאלון מילדי שנות ה-90, מחקר אורכי מבוסס מבריטניה שגייסו אימהות בהריון של 14,000 תינוקות.
החוקרים בדקו נתוני שאלון של יותר מ-7,000 משתתפים שדיווחו על תסמינים פסיכוטיים בגיל ההתבגרות, ויותר מ- 6,000 דיווחו על תסמיני הפרעת אישיות גבולית (BPD) בגיל ההתבגרות. דווח על התנהגות השינה בקרב המשתתפים על ידי ההורים כאשר הילדים היו בגיל 6, 18 ו-30 חודשים, ונבדקו שוב בגיל 3.5, 4.8 ו-5.8 שנים.
החוקרים גילו שילדים צעירים שהתעוררו באופן שגרתי ולעתים קרובות במהלך הלילה או חוו שגרת שינה לא סדירה היו בסיכון גבוה יותר לחוויות פסיכוטיות כמתבגרים. נמצא גם שילדים שישנו תקופות קצרות יותר והלכו לישון אחר כך, היו בעלי הפרעת אישיות גבולית (BPD) במהלך גיל העשרה.
ידוע ממחקרים קודמים כי סיוטי לילה (חלומי בהלות) מתמשכים אצל ילדים נקשרו הן לפסיכוזה והן להפרעת אישיות גבולית, אך סיוטי לילה אינם מספרים את כל הסיפור. במחקר זה נגלה שלמעשה מספר בעיות שינה התנהגותיות בילדות יכולות להצביע על בעיות אלה בגיל ההתבגרות.
במחקר קבוצתי זה מנתונים של 7,155 משתתפים, התעוררות לילית תכופה בגיל 18 חודשים ושגרת שינה לא סדירה בגיל 6 ו-30 חודשים, וגיל 5.8 שנים – היו קשורים לחוויות פסיכוטיות; ואילו משך שינה קצר יותר בשעות הלילה וקשיים בהירדמות בגיל 3.5 שנים – היו קשורים לתסמיני הפרעת אישיות גבולית (BPD). דיכאון בגיל 10 שנים היה קשור  להתעוררויות ליליות תכופות בגיל 18 חודשים ושגרת שינה לא סדירה בגיל 5.8 עם פסיכוזה. 
החוקרים סיכמו כי הממצאים מראים כי כמה מבעיות התנהגותיות שינה בילדות קשורות באופן מובהק עם הופעת פסיכוזה והפרעת אישיות גבולית (BPD) בגיל ההתבגרות, בעקבות מסלולים שונים. יתר על כן, דיכאון בגיל 10 שנים מתווך רק את הקשר לפסיכוזה. ממצאים אלה תורמים לעיצוב התערבויות מותאמות יותר בפסיכוזה וב- BPD  בילדים. 
הערותיי: מחקר ראוי לתשומת לב כולל הרופאים העוסקים בהפרעת קשב והיפראקטיביות.
רצ"ב קישור למחקר באתרי, על בעיות שינה בילדים עם אוטיזם (ASD) והפרעות קשב (ADHD.

בעיות שינה בילדים עם אוטיזם והפרעות קשב

בעיות שינה בילדים כפונקצית גיל (2-17 שנים) וסוג אבחנה עם ADHD, ADD, ASD

ניתוח בעיות שינה בילדים בגיל 2 עד 17 שנים  עם הפרעות קשב והיפראקטיביות משולבת (ADHD-C), יותר קשב (ADHD-I), ו- אוטיזם (ASD)

CROSS-SECTIONAL AGE ANALYSIS OF SLEEP PROBLEMS IN 2- TO 17-YEAR-OLD CHILDREN WITH ADHD-COMBINED, ADHD-INATTENTIVE, OR ASD , Susan Mayes , JAACAP, 2019-10-01

בעיות שינה שכיחות בהפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) ובהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD, אך אף מחקר לא השווה את התדירות וסוג בעיות השינה כפונקציה של גיל בילדים בגילאי 2-17 עם ADHD-COMBINED ,ADHD-INATTENTIVE, וב- ASD. מחקר זה קבע את התדירות של 10 בעיות שינה (קושי להירדם, חסר מנוחה במהלך השינה, מתעורר במהלך הלילה, סיוטים, שיחות / הליכות בשינה, מרטיבים במיטה, מתעורר מוקדם, ישן פחות מהרגיל, ישן יותר מהרגיל וישנוניות ביום) בגילאים שונים; נבדק מתי צפויים להופיע בעיות שינה ספציפיות, מתי יגיעו לשיא, מתי יפחתו או ישארו יציבות; והשוו דפוסים הקשורים לגיל בין קבוצות האבחון.
במחקר נכללו 2456 ילדים מאובחנים בקפדנות עם ADHD, ASD או ADD-I. אמהות דירגו את ילדיהן מ "בכלל לא" ל- "בעיה לעיתים קרובות מאוד" בעשרה פריטי שינה בסולם התנהגות ילדים. נקבעו הבדלים בבעיות שינה בין קבוצות הגיל (2–5, 6–8, 9–12, 13–17 שנים) והאבחנות והקשר בין גיל לבעיות שינה. תרשים אחוזי תדירות לפי חומרה עבור 10 בעיות השינה בכל קבוצת גיל ואבחנה.
תוצאות המחקר הראו כי בילדים עם ASD היו יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-C, שלהם היה יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-I. בעיות שינה ליליות היו יותר חמורות ב- ASD וב ADHD-C – והן קלות יותר ב ADHD-I. הבעיות השכיחות ביותר היו קשיים בהירדמות, חוסר מנוחה במהלך השינה והתעוררות במהלך הלילה. כל 7 בעיות השינה בלילה היו בקורלציה שלילית עם הגיל ב- ASD וב ADHD-C, והרוב היו ב ADHD-I. שינה יותר מהרגיל וישנוניות בשעות היום נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל בכל הקבוצות (המתבגרים היו הרדומים ביותר) והיו מתואמים חזק זה עם זה (ילדים שישנו יותר בלילה היו ישנים יותר במהלך היום).
מסקנות המחקר הן שלמרות שבעיות שינה ליליות נטו לרדת עם הגיל, הקורלציות היו קטנות. קושי להירדם (לפחות לפעמים) היווה בעיה עבור יותר ממחצית המתבגרים הסובלים מ ASD, ADHD-C ו ADHD-I, וההתעוררות במהלך הלילה הוותה בעיה לכמעט מחצית מהסובלים מ- ASD ו- ADHD-C.
לסיכום, סביר להניח כי בעיות שינה לא יפתרו עם הגיל עבור רוב בני הנוער,לכן יש צורך בהתערבויות מותאמות בהתאמה להתמודדות עם קשיי שינה ולהגבלת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות שלהם.

תרופת אמפתמין חדשה Mydayis טווח השפעה ל-16 שעות משפרת ADHD וגם הפרעות שינה

Mydayis משפרת סימפטומים של ADHD ללא קשר עם או ללא בעיות שינה

Mydayis improves ADHD symptoms regardless of sleep issues Craig B. Surman, MD, Dep of psychiatry, Massachusetts General Hospital, presentation at APA May 2018

חוקרים מראים כי Mydayis – amphetamine product mixed salts, משפר סימפטומים ותפקודים מנהליים אצל בוגרים לוקים בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) עם או ללא ליקויים באיכות השינה בתחילת המחקר. מחקר זה הוא המחקר הראשון, המיידע את הרופאים על מה שהם עשויים לצפות במונחים של טיפולים ממריצים עבור ADHD כאשר למטופלים יש גם תלונות על הפרעות בשינה בנוסף ל- ADHD שממנו סובלים.
יש חפיפה גדולה של ADHD ובעיות שינה. רואים הרבה אנשים מתקשים להירדם, ושמדווחים על איכות שינה ירודה. זו חפיפה נפוצה מאוד אצל ילדים ובוגרים כאחד. יחד עם זאת, תרופות המטפלות ב- ADHD יכולות גם הן לקדם ערנות, כלומר, הן עשויות להקשות על הירדמות. זה מוסיף מימד נוסף של דאגה קלינית, מכיוון שאיכות שינה ירודה משפיעה על התפקוד בשעות היום, ולכן אופטימיזציה של השינה מהווה עדיפות קלינית כאשר מנסים לשפר את הסימפטומים של ADHD ולשפר את החוויה של אלה הלוקים עם ADHD.
תרופה מקורית חדשה ל-ADHD, מידייס (Mydayis) אמפתמין, שהוצגה בכינוס האקדמיה האמריקאית לפדיאטריה (AAP) כתרופה להפרעות קשב והיפראקטיביות עם טווח השפעה של 16 שעות (בעוד אדראל XR טווח השפעה עד 12 שעות) משפיעה גם לשיפור הפרעות שינה שיכולות להופיע כהפרעה נלוות ל-ADHD ו/או כתופעת לוואי לטיפול ב-ADHD עם מתילפנידאט. התרופה מאושרת במטופלים מעל גיל 13 שנה (בעוד אדראל XR  יכול להינתן מגיל 6 שנים).
במחקר סמוי של 7 שבועות, החוקרים הקצו באופן אקראי בוגרים עם ADHD לקבלת Mydayis )12.5ׁ מ"ג עד 75 מ"ג) או פלסבו. הם העריכו האם איכות השינה בתחילת המחקר תחשוף את השינויים מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בשתי קבוצות משנה של משתתפים: כאשר איכות שינה נפגעה ואיכות שינה לא נפגעה. בוצעו התאמות לגיל, BMI, נדודי שינה לאורך החיים ודכאון. בסך הכל, השתתפו במחקר 132 חולים שקיבלו טיפול עם Mydayis ו- 132 משתתפים שקיבלו תרופת דמה.
אנליזה המחקר של Mydayis הראתה תוצאות וביצועים טובים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת בשיפור סימפטומים של ADHD מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום: ימים שאינם מתפקדים עקב ישנוניות, הפרעות בשינה ושינה חבויה. המחקר מצא כי אנשים הנוטלים Mydayis – אמפטמין ארוך טווח, שצפוי לספק 16 שעות של השפעה – דיווחו על שיפור משמעותי הן ב- ADHD והן באתגרים הארגוניים הקשורים, כפי שצפוי מסוג כזה של תרופה. הודגם כי נוכחות של בעיות שינה לפני תחילת הטיפול הושפעה עם הטיפול ונצפה שיפור כזה. זה מצביע על כך שבעוד הרופאים צריכים לתעדף את תסמונת ADHD ממנה מודאגים ביותר קלינית,והאתגרים הקשורים בה, Mydayis יכולה לשפר גם את המצב הרפואי של בעיות השינה.
הערותיי:  אם תרופה זו במחקרים נוספים ובניסיון קליני אכן תוכיח עצמה לשיפור ADHD וקשיי שינה, כי אז תוכל להוות פיתרון לטיפול במקרים קשים ועקשניים לטיפול (כמו בסינדרומים קיצוניים), ובמשך הזמן תאושר גם לילדים פחות מגיל 13 שנה (או בטופס 29ג).
הרכב התרופה: 

Mydayis has a triple-bead release formulation for long action. It  contains equal amounts (by weight) of 4 salts: dextroamphetamine sulfate and amphetamine sulfate, dextroamphetamine saccharate and amphetamine aspartate monohydrate

תופעות לוואי של הפרעות שינה נגרמות בטיפול עם מתילפנידאט ל-ADHD

מתילפנידאט לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות קשור למספר סוגים של נדודי שינה

Methylphenidate treatment for ADHD tied to several types of insomnia Faraone SV et al. J Clin Psychiatry May, 2019

שימוש במתילפנידאט (ריטלין לסוגיו, קונצרטה, פוקלין ואחרים) קשור משמעותית לבעיות שינה ולכמה סוגים שונים של נדודי שינה, לפי מטה-אנליזה שפורסמה ב- Journal of Clinical Psychiatry.
למרות שתוויות FDA לתרופות מתילפנידאט כוללות את הקשר שלה עם תופעות לוואי להפרעות שינה, מידת ההשפעה הזו, כמו גם אילו סוגי בעיות שינה קשורות ספציפית לשימוש במתילפנידאט, הוא פחות ברור. כך טוענים סטיבן V. Faraone, ועמיתיו החוקרים ממחלקה לפסיכיאטריה ולמדעי המוח ופיזיולוגיה, של  SUNY Upstate Medical University, Syracuse.
לדעת החוקרים, גודל השפעה וסוג בעיות שינה הם שני מרכיבים חשובים שיש לקחת בחשבון בפרקטיקה קלינית יומיומית והשוואת יתרונות לעומת סיכונים הקשורים בטיפול עם מתילפנידאט.
כדי להבין טוב יותר את בעיות השינה הקשורות למתילפנידאט ולגורמים מבלבלים הקשורים לתכנון המחקר, אשר משפיעים על הסיכון לבעיות אלה, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מוסווים מבוקרי פלצבו, אשר בדקו את בני הנוער עם ADHD. תופעות לוואי הקשורות לשינה כללו נדודי שינה (כלליים), נדודי שינה ראשוניים, נדודי שינה באמצע, ונדודי שינה בסוף, נדודי שינה משולבים, התעוררות בשעות הבוקר המוקדמות והפרעת שינה. במחקר נכללו 35 מחקרים שהניבו 75 תצפיות של תופעות לוואי הקשורות לשינה, שכללו 3,079 שנחשפו לטיפול עם תרופות מתילפנידאט ו-2,606 חולים שטופלו בפלסבו.
החוקרים מדווחים כי הנתונים שנאספו הראו גידול באופן משמעותי של הסיכון לתופעות לוואי הקשורות לשינה בטיפול עם מתילפנידאט: בנדודי שינה כלליים (RR = 1.61, P <0.001), בנדודי שינה ראשוניים (R = 2.78, P <.001), בנדודי שינה באמצע (RR = 2.97; P <0.001), בנדודי שינה משולבים (RR = 2.97, P <0.001) ובהפרעות שינה (RR = 1.99, P <0.001).
החוקרים גילו גם כי גורמים מבלבלים פוטנציאליים שנלקחו בחשבון היו: גיל ממוצע, אחוז זכרים ואחוז התגובות לממריצים במדגם; שנת פרסום המחקר; מספר אתרי המחקר; שימוש בייצוב/אופטימיזציה במהלך תקופת מינון התרופות; דרוג של תופעות לוואי ושימוש בסולם דירוג כדי להשיג תופעות לוואי. על פי התוצאות החוקרים מצאו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין התרופות לנדודי שינה ראשוניים, נדודי שינה כלליים והפרעות שינה.
למחקר יש השלכות על תכנון ניסויים קליניים לעתיד. לאור העובדה כי נדודי שינה מתרחשות עם כל תרופות מתילפנידאט. המחקרים יהיו אינפורמטיביים יותר אם הם ידווחו על התוצאות לסוגים שונים של נדודי שינה ולא שכל סוגי נדודי שינה תחת מונח אחד ספציפי. יש לדווח באופן שגרתי על נדודי שינה ועל ת. לוואי שינה אחרות, ועל דוחות המחקר לספק נתונים מספיקים להכללתם במטה-אנליזות עתידיות.
הערותיי:  להלן שני מאמרים אשר מרכזים מספר מחקרים ומסכמים את נושא הפרעות שינה ו-ADHD והטיפול עם סטימולנטים, ותגובותיי למחקרים אלה לאור ניסיוני בעבודה הקלינית.
לכניסה למאמרים בהקלקה על הקישורים הרצ"ב ->
 יעילות ובטיחות מלטונין בילדים עם ASD ו/או ADHD הסובלים מהפרעות שינה 

המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה  

 

 

טיפול עם מתילפנידאט ל-ADHD גורם להפרעות שינה

מתילפנידאט לטיפול ב- ADHD קשור למספר סוגים של בעיות שינה

Methylphenidate treatment for ADHD tied to several types of insomnia, Faraone SV, Psychiatry, Neuroscience, Physiology, Upstate Medical Uni, J Clin Psych. 05. 13. 2019

השימוש ב- Methylphenidate קשור באופן משמעותי לבעיות שינה ולכמה סוגים שונים של נדודי שינה, על-פי מחקר מטא-אנליזה שפורסם ב J. of Clinical Psychiatry
למרות שתוויות FDA לתרופות methylphenidate (בארץ תרופות ריטלין לסוגיהן, קונצרטה ופוקלין) כוללות את הקשר שלהן עם תופעות לוואי הקשורות לשינה. מידת השפעה זו, כמו גם אילו סוגי בעיות שינה קשורות ספציפית לשימוש בה, הינה פחות ברורה. גודל ההשפעה וסוג בעיות השינה הם מרכיבים חשובים שיש לקחת בחשבון בגישה הקלינית היומיומית, כאשר המטפלים והמטופלים שוקלים את היתרונות ואת הסיכונים הקשורים לטיפול במתילפנידאט.
כדי להבין טוב יותר את בעיות השינה הקשורות לטיפול עם methylphenidate, בתכנון המחקר נלקחו בחשבון הגורמים המשפיעים על הסיכון לבעיות שינה, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרי פלצבו, אשר בדקו את בני הנוער עם ADHD. תופעות לוואי הקשורות לשינה כללו נדודי שינה (כללי), קשיי שינה בהתחלה, קשיי שינה באמצע, וקשיי שינה בסוף, נדודי שינה משולבים, התעוררות בשעות הבוקר המוקדמות והפרעת שינה. במחקר נכללו 35 מחקרים שהניבו 75 תצפיות של תופעות לוואי הקשורות לשינה, שכללו 3,079 שנחשפו לתרופות ו-2,606 חולים שטופלו בפלסבו.
החוקרים מדווחים כי הנתונים שנאספו הראו גידול משמעותי בסיכון לתופעות לוואי הקשורות לשינה בעקבות טיפול ב- methylphenidate, בנדודי שינה כללית (RR = 1.61, P <0.001), נדודי שינה ראשוניים (R = 2.78, P <.001), נדודי שינה אמצעיים (RR = 2.97; P <0.001), נדודי שינה משולבים (RR = 2.97, P <0.001) והפרעות שינה (RR = 1.99, P <0.001).
גורמים משפיעים פוטנציאליים היו: הגיל הממוצע, אחוז זכרים ואחוז של מגיבים שקיבלו ממריצים במדגם; שנת פרסום; מספר אתרי המחקר; שימוש בייצוב ואופטימיזציה במהלך תקופת המינון; דירוג תופעות לוואי ושימוש בסולם הדירוג של תופעות לוואי. לאור התוצאות החוקרים מצאו כי קיימים הבדלים משמעותיים במקבלי התרופות על קשיי שינה התחלתיים, נדודי שינה כללית, והפרעות שינה.
למחקר זה יש השלכות על תכנון ניסויים קליניים בעתיד. לאור העובדה כי נדודי שינה מתרחשת עם כל המוצרים של methylphenidate, מחקרים יהיו יותר אינפורמטיביים אם ידווחו בתוצאותיהם על סוגים שונים של נדודי שינה ולא כל סוגי נדודי שינה תחת מונח אחד ספציפי. יש לדווח באופן שגרתי על נדודי השינה ועל תופעות חריגות של שינה אחרות, ועל דוחות המחקר לספק נתונים מספקים להכללה במטא-אנליזות עתידיות.
הערותיי: דנתי פעמים רבות באתרי על הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) עם הפרעות שינה (תוכלי לעיין בהם בקישורים המצורפים להלן). זו שאלת 'הביצה והתרנגולת' מה קדם למה, הפרעות קשב או הפרעות שינה. מניסיוני הקליני, הפרעת שינה בדר"כ נלוות למחלה הבסיסית הפרעת קשב, לכן באבחון קליני של ילדים/מתבגרים להפרעות קשב צריך לוודא: אם יש קושי בהירדמות, אם מתעוררים הרבה בלילה, ואם מתקשים ביקיצה לקום בבוקר, ביחוד בימי לימודים. מרבית המאובחנים עם הפרעת קשב (ADHD) סובלים מאחד או יותר מתסמיני הפרעת שינה, ובמידה ואני מאבחן ילד עם הפרעת קשב הזקוק לטיפול תרופתי, איני חושש לטפל כרגיל עם סטימולנטים שעל פי רוב משפרים התנהלות, תוך מעקב על השינה. אני נוהג להדריך את הנערים והורים כיצד להתגבר על קשיי שינה תוך הסתגלות לאורחות שינה נכונים. מנסיוני הקליני, במרבית המקרים האלה הפסקת טיפול עם סטימולנטים לניסיון לא גורמת לקשיי שינה להיעלם.

יותר שינה עוזרת לילדי ADHD לתפקד טוב יותר

שינה נוספת עשויה לעזור לבני נוער עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) למיקוד ולארגון
More sleep may help teens with ADHD focus and organize, American Physiological Society annual meeting at Experimental Biology April 8, 2019 in Orlando, Fla

זה המחקר הראשון שמצא כי מיומנויות תפקודים התנהלותיים עלולים להיפגע בחוסר שינה. בני נוער עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) עשויים להפיק תועלת משינה נוספת שתעזור להם להתמקד, לתכנן, ולשלוט על רגשותיהם. בני נוער עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) עשויים להפיק תועלת משינה רבה יותר כדי לעזור להם להתמקד, לתכנן ולשלוט ברגשותיהם.
ממצאיי המחקר הם הראשונים מסוגם בצעירים עם ADHD, שהוצגו בפגישה השנתית של האגודה הפיזיולוגית האמריקאית (APS) בביולוגיה ניסיונית, 08 אפריל 2019 באורלנדו, פלורידה.
הפרעת קשב והיפראקטיביות היא אחת מהפרעות הנוירו-התנהגותיות השכיחות ביותר בקרב ילדים ומתבגרים. בבני נוער עם ADHD יש לעיתים קרובות בעיות בתפקוד התנהלותי (executive), שזו מיומנות שתורמת ליכולת להתמקד, לתשומת לב ולתכנן זמן. הקשיים בתפקודי התנהלות בצעירים עשויים להפריע לביצועים אקדמיים, למיומנויות חברתיות ולהתפתחות רגשית. מחקרים קודמים הראו כי חוסר שינה גורם לתפקודי התנהלות גרועים  אצל מתבגרים,אך עד כה לא נבדקו  אלה עם ADHD.
חוקרים מבית חולים לילדים בסינסינטי בדקו תפקודי התנהלות במתנדבים מתבגרים עם ADHD לאחר שני ניסויי שינה נפרדים. המתנדבים בילו שבוע שבו השינה שלהם היתה מוגבלת לשש וחצי שעות בלילה, ולאחריה שבוע שבו הורשו לישון עד תשע וחצי שעות בכל לילה. לאחר כל ניסוי, במחקר בחנו דירוג התנהגות של תפקוד ניהולי- Behavior Rating Inventory of Executive Function BRIEF, מדד המצוי בשימוש נרחב על תפקוד התנהלות בילדים עד גיל 18. ה- BRIEF מעריך תחומי תפקוד התנהלות כגון זיכרון עבודה, תכנון וארגון , שליטה רגשית, יוזמה ושליטה.
בבדיקות נמצאו חסרים משמעותיים בכל התחומים שהוערכו לאחר שבוע עם הגבלת השינה לעומת שבוע של הארכה בשינה. נמצא כי שינה מוגברת עשויה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד האקדמי, החברתי והרגשי בקרב מתבגרים עם ADHD, ושינה עשויה להיות יעד עתידי חשוב להתערבות עתידית.
תגובתי: מסכים עם מסקנת המחקר, אחד מיני מחקרים רבים בנושא זה, כי אורך שינה בשעות מספקות, עשוי להשפיע לטובה על תפקודים קוגנטיביים, וההיפך, חסר בשינה משפיע לרעה על תפקוד התנהלות כמו קשב וריכוז, תכנון וארגון, זיכרון, שליטה רגשית, ויוזמה.

הגבלת שינה מחמירה סימפטומטולוגיה של ADHD

הערכת תפקיד השינה בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)

Time to Wake Up: Appreciating the Role of Sleep in ADHD, Martijn Arns Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2019

כשליש מהחיים שלנו אנו מעבירים בשינה, והפרעות רבות אשר רשומות בספר אבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5) כלולות בהן בעיות שינה המפורטות כאחד ממאפייני האבחון, ולעתים קרובות נחשבות "תחלואה נלווית". עם זאת, מעט מאוד ידוע על תפקיד בעיות שינה באתיולוגיה של הפרעות פסיכיאטריות, כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
כדי להעריך את תפקידן, חשוב להבחין בין "מחסור בשינה"- לילה שלם ללא שינה, שבו יודעים בבירור כי הוא משפיע על התפקוד יומיומי, ואילו "צמצום שינה"- פחות שינה ממה שנחשב נורמלי עבור גיל נתון. כאשר השינה של מבוגרים בריאים היתה מוגבלת לשינה במשך שש שעות בלילה במשך שבועיים רצופים, תשומת הלב והריכוז שלהם ירדו בהדרגה. כשנשאלו על תפקודם לאחר תקופה זו, הם עצמם לא דיווחו על תלונות, אף על פי שהביצועים האובייקטיביים שלהם היו ברמה זהה לזו של מבוגרים בריאים שנמנעו משינה לחלוטין במשך שני לילות. מחקר נוסף הראה כי לאחר חמשה ימי שינה מוגבלת של ארבע שעות בלילה, גם שמונה שעות שינה במשך שבעה לילות, תשומת הלב עדיין לא התאוששה לחלוטין, דבר המעיד על ההשפעה העמוקה של הגבלת השינה. במילים אחרות, 'שינה בסופי שבוע' אינה מספיקה כדי להביא להתאוששות מלאה משינה מוגבלת במהלך השבוע.
מנקודת מבט זו ראוי לציין כי כיום במאה ה-21 ילדים ישנים בממוצע 75 דקות פחות ממה שהיה במאה הקודמת. מחקרים שנערכו באמצעות אלקטרו-אנצפלוגרפיה (EEG), הוכיחו את המגמה הזו ע"י כך שבמהלך העשור האחרון, סימני נמנום הולכים וגדלים  שנראים בפעילות המוחית אצל ילדים בריאים. אם כך, מתברר כי השינה אכן ממלאת תפקיד בסיסי בתפקוד היומיומי שלנו, וכי זה יכול לשחק תפקיד בהתפתחות תלונות שנצפו גם בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
מאמר של בקר וחבריו, מתייחס לתפקיד של הגבלת שינה בסימפטומטולוגיה של ADHD. הם מאפיינים את הקשר בין הגבלת השינה לבין סימפטומטולוגיה של ADHD בצורה סיבתית יותר מאשר ניסיונות קודמים שנעשו באוכלוסייה זו. בקר ועמיתיו בדקו מתבגרים עם ADHD, תחילה בשלב של הגבלת שינה למשך שבוע אחד, שבו השינה הוגבלה ל-6.5 שעות ללילה, ובמשך שלשה שבועות השינה הוארכה ל-9.5 שעות בלילה. התוצאות הראו כי הגבלת השינה קשורה עם החמרת הסימפטומטולוגיה של ADHD כמו הגברת חוסר תשומת לב,  התנגדות מתריסה (ODD), וקצב קוגניטיבי איטי.
יש לציין,כי החמרה משמעותית בחוסר תשומת לב נמצאה רק בדווחי הורים, אבל לא בדיווח עצמי על חוסר תשומת לב או ביצוע קשב במשימת ביצוע רציפה. ממצאים אלה תואמים במידה רבה את התוצאות שסוכמו גם ע"י Van Dongen ועמיתיו, כאשר המשתתפים לא היו מודעים לליקויים קוגניטיביים של עצמם שנצפו לאחר שבועיים של הגבלת שינה. בנוסף, בידיעה שחולים עם ADHD הם כבר סובלים מבעיות שינה רבות יחסית לאוכלוסייה בריאה, הם עלולים להיות נתונים להשפעת-תקרה בקשר להשפעה השלילית של הגבלת שינה על תשומת הלב. בהתאם לכך, משך השינה הממוצע בשלב הייצוב אצל Becker היה 6.5 שעות, בעוד 9 שעות ייחשב משך שינה "נורמלי" עבור אוכלוסייה זאת.
ההשפעה של משך שינה מופחת (כלומר, הגבלת שינה) כפי שנחקר על ידי בקר ועמיתיו, ניתן לראות כחלק ממתווה גדול יותר שמראה רלוונטיות לסימפטומטולוגיה של ADHD. למרות שבקר ועמיתיו מדגימים קשר סיבתי בין משך שינה מופחת לבין חוסר תשומת לב המדורגת ע"י הורה מחקרים עתידיים צריכים לחקור את הקישורים האחרים של המתווה ביחס ל- ADHD. מחקרים שחקרו את ההחמרה בסימפטומים בקרב מתבגרים עם ADHD, עם בדיקת מתבגרים בריאים יכולה לעזור לקבוע באיזו מידה הגבלת השינה גורמת להגיע לקריטריונים הקליניים של ADHD.
יש להעריך את השינה בקרב מתבגרים עם ADHD, כי זה עשוי להיות חשוב להתמקד ישירות בטיפול בבעיות שינה בהתערבויות טיפוליות ל- ADHD. לפי DSM-5, בכל אבחנה שעושים יש לשלול הסברים אחרים לסימפטומים.לכן מוצע לרופאים לשלב באבחון הערכות על שעות השינה ובעיות בשינה, ובכך לשלול אותם כסיבה בלעדית לסימפטומים של ADHD. בתת-הקבוצות שבהן ניתן להסביר את הבעיות של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות-אימפולסיביות ע"י בעיות שינה בסיסיות, ניתן להוסיף לקליניקה ולמחקר קטגוריה להצעת אבחון המכונה ADHD-SOM הנגזרת משינה. התחשבות בבעיות שינה בחולים עם ADHD יוביל אותנו קרוב יותר להציע טיפול לחולים, בהתאמה הדוקה לאתיולוגיה של הסימפטומים אצל כל פרט, ובכך אופטימיזציה בתוצאות.
תגובתי: דנתי רבות באתרי בסוגיה זאת  על כול היבטיה מרכיביה והשפעותיה במחקרים הבאים: מחקר של בקר וחבריו, "האם משך שינה קצר גורם להחמרת הסימפטומים של ADHD בבני נוער?" פול גרינגרס על "יעילות ובטיחות מלטונין בילדים עם ASD ו/או ADHD הסובלים מהפרעות שינה"; סנדרה קויג' בנושא "האם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) עלולה להיגרם ע"י הפרעות שינה שנובעות מאי איזון בקצב השעון הביולוגי? לאור הגילויים של זוכי פרס נובל לרפואה 2017"; אליס גרגורי סקר "בעיות שינה בהפרעות פסיכיאטריות בילדות – מחקר סקירה"; מיכאל אנטל על "תרופות ADHD שעלולות להחמיר את נדודי השינה" ועוד. המבקשים להתעמק  בלמידה בסוגיה חשובה זו, יוכלו להיכנס לפרק הפרעות שינה ו-ADHD בהקלקה על קישור זה-> הפרעות שינה עם ADHD 

האם משך שינה קצר גורם להחמרת הסימפטומים של ADHD בבני נוער?

משך השינה משפיע על התפקוד בשעות היום בבני נוער עם ADHD

Sleep duration affects daytime functioning in teens with ADHD, Becker SP, et al. Children’s Medical Center Uni of Cincinnati, J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. November 16, 2018

חוסר שינה עלול לגרום לליקויים בתפקוד בשעות היום בקרב בני נוער עם  הפרעת קשב  ריכוז והיפראקטיביות (ADHD),על פי ממצאי מחקר על הגבלה או הארכת שעות שינה.  הצורך במחקרים ניסיוניים הבוחנים את השפעת השינה אצל בני נוער עם ADHD זוהו לאחרונה כעדיפות מחקרית. מתבגרים נוטים במיוחד לקצר את שעות השינה, בשל מגוון של שינויים ביולוגיים (למשל, שעון היממה זז מאוחר יותר עם התקדמות בגיל לבגרות) וגורמי סביבה ( זמן תחילת הלימודים, שימוש בטכנולוגיה בשעות הלילה). שימוש בתרופות לטיפול ב-ADHD עולה עם הזמן, אולם יש מומחים המציעים כטיפול ב-ADHD ע"י הנחיות והדרכה קלינית, לשיפור סימפטומים של ADHD ללא קשר לשעות שינה.
במחקר זה, החוקרים השתמשו בשאלה האם משך השינה קשור לסיבתיות עם ישנוניות, חוסר תשומת לב, ובעיות התנהגות מתריסה (ODD) אצל בני נוער עם ADHD.
המחקר כלל בני נוער בגיל 14 עד 17 שנים שנכנסו לפרוטוקול שינה בן 3 שבועות שכלל: שבוע פאזה של ייצוב; שבוע של הגבלת שינה (6.5 שעות שינה); ושבוע של תוספת שינה (9.5 שעות). החוקרים עקבו אחר השינה ע"י אקטגרפיה (ניטור מחזורי שינה/פעילות) ועם יומני שינה יומיים ונערכו גם ביקורי הדרכה בסוף כל שבוע. במחקר ניתחו 48 בני נוער עם נתונים אקטגרפיים מלאים, ואשר השלימו בהצלחה את פרוטוקול השינה. במחקר נבדקו: הנמנומים במהלך היום מדיווח עצמי ודיווח של הורה, סימפטומים של ADHD, קצב קוגניטיבי איטי נרפה, והתנהגויות מתנגדות מתריסות (ODD), כמו כן גם תשובות המשתתפים למבחן ביצועים רציף A-X אשר מדדו חוסר תשומת לב ואימפולסיביות.
על פי תוצאות המחקר, המשתתפים חוו בממוצע 1.6 שעות שינה יותר בלילה במהלך הארכת השינה מאשר הגבלת השינה. במהלך הגבלת שעות שינה, המשתתפים חוו יעילות שינה גבוהה יותר, נמדדה באקטגרפיה פחות התעוררות בשינה, זמן הירדמות קצר, וקשיים בהתעוררות בקימה בבוקר. המשתתפים דיווחו על ישנוניות רבה יותר במהלך היום, ונטו יותר לדווח על תנומות, במקרי הגבלת שעות השינה בהשוואה למקרי הארכת שעות השינה. הורים דיווחו על חוסר תשומת לב ובעיות התנהגויות יותר במקרים של הגבלת שעות השינה. בנוסף, ההורים והנערים דיווחו על סימפטומים קוגניטיביים איטיים יותר ונרפים משמעותית בהגבלת שעות שינה. עם זאת, בני נוער דיווחו באופן משמעותי פחות היפראקטיביות/אימפולסיביות בהגבלת שעות שינה מאשר בשינה ארוכה יותר.
לממצאי מחקר  יש השלכות חשובות אפשריות לטיפול במתבגרים עם ADHD. מחד, משך השינה המקוצר מחמיר את התפקוד במהלך היום, מאידך גיסא, משך השינה הארוך יותר עשוי לשפר את התפקוד במהלך היום. לפיכך, באבחון ובעת טיפול במתבגרים עם ADHD יש להעריך את אורחות השינה של הנער/מתבגר (בהירדמות, התעוררות בלילה, ויקיצה בבוקר) וייתכן שיהיה חשוב לכוון באופן ישיר להתערבויות בשינה כטיפול ב- ADHD.
הערותיי: מחקר נוסף מיני רבים (פרסמתי באתרי) עם תוצאות זהות שחוסר שינה עלול לגרום לליקויים בתפקוד בשעות היום בקרב בני נוער עם הפרעת קשב  ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). לפיכך, בעת אבחון וטיפול במתבגרים עם ADHD יש להעריך את קשיי השינה של הנער/מתבגר (בהירדמות, התעוררות בלילה, ויקיצה בבוקר), ולהדריך מטופל והורים לסגל ולהטמיע אורחות שינה נכונים (דף כזה מצוי באתרי), שימנעו את החמרת הסימפטומים של ADHD.