ניתוח בעיות שינה בילדים גיל 2-17 שנה עם ADHD-COMBINED, ADHD-INATTENTIVE או ASD

CROSS-SECTIONAL AGE ANALYSIS OF SLEEP PROBLEMS IN 2- TO 17-YEAR-OLD CHILDREN WITH ADHD-COMBINED, ADHD-INATTENTIVE, OR ASD, Susan Mayes Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2019-10-01, Vol 58

בעיות שינה שכיחות בהפרעה בספקטרום אוטיזם (ASD ) ובהפרעת קשב והיפראקטיביות משולבת(C -ADHD ),  אך אף מחקר לא השווה את התדירות וסוג בעיות השינה כפונקציה של הגיל בילדים בגיל שנתיים עד שבע עשרה שנים (2-17)  עם ASD, ADHD-Combined, I-ADHD . מחקר זה קבע את שכיחות עשר בעיות שינה בגילאים רציפים; נבדק מתי צפויים להופיע בעיות שינה ספציפיות, להגיע לשיא, לירידה, או להישאר יציבות; והושוו דפוסים הקשורים לגיל בין שלושת קבוצות האבחון.

המשתתפים כללו 2456 ילדים שאובחנו בקפדנות עם ASD, ADHD-C או ADHD-I. אימהות דירגו את ילדיהן מ"לא בכלל "ל"בעיה לעיתים קרובות מאוד" בעשרה פריטי שינה בסולם התנהגות ילדים (קושי להירדם, חסרי מנוחה במהלך שינה, מתעורר במהלך שנת הלילה, חלומות בהלות, מדבר/הולך בשינה, מרטיבים במיטה, מתעורר מוקדם, ישן פחות מהרגיל, ישן יותר מהרגיל, וישנוניות ביום). אנליזה וקורלציות חלקיות (בקרה על מצב התרופות) קבעו את ההבדלים בבעיות שינה בין האבחנות קבוצות גיל (2–5, 6–8, 9–12 ו- 13–17 שנים) והקשר הליניארי בין הגיל לבעיות שינה. תרשים אחוזי תדירות לפי חומרה עבור 10 בעיות השינה על פי כל גיל וקבוצת האבחון.

תוצאות המחקר הראו כי לילדים עם ASD היו יותר בעיות שינה מאשר ילדים עם ADHD-C, אשר היו להם יותר בעיות שינה מאשר ילדים עם ADHD-I. בעיות שינה ליליות היו לעתים קרובות יותר חמורות ב-ASD ו- ADHD-C, והן היו קלות ב ADHD-I. הבעיות השכיחות ביותר היו קשיים בהירדמות, חוסר מנוחה במהלך השינה, והתעוררות במהלך הלילה. כל 7 בעיות השינה בלילה היו בקורלציה שלילית עם הגיל ב-ASD וב- ADHD-C, והרוב היו ב ADHD-I. שינה יותר מהרגיל וישנוניות בשעות היום נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל בכל הקבוצות (המתבגרים היו הרדומים ביותר) והיו מתואמים חזק זה עם זה (ילדים שישנו יותר בלילה היו ישנוניים יותר במהלך היום).

הערותיי: מחקר מקיף וענייני על בעיות שינה על צורותיהן השונות, אשר שכיחות מאד בהפרעות קשב והיפראקטיביות על סוגיהן (ADHD) ובהפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD). לפיכך כל העוסקים בתחום רופאים ומטפלים למיניהם אמורים לקחת זאת בחשבון ולהתאים להן התערבויות טיפוליות, בהתאמה אישית לכל ילד/ה ונער/ה, כדי למנוע את החמרת ההפרעות הבסיסיות שלהם/ן.
מסקנות המחקר הוכיחו כי למרות שבעיות שינה ליליות נטו לרדת עם הגיל, הקורלציות היו קטנות. קושי להירדם (לפחות לפעמים) היווה בעיה עבור יותר ממחצית המתבגרים הסובלים מ- ASD, ADHD-C, ADHD-I , וההתעוררות במהלך לילה היתה בעיה עבור כמעט מחצית מהסובלים מ-ASD ו ADHD-C. לאור זה, סביר להניח כי בעיות שינה לא ייפתרו עם הגיל עבור רוב בני הנוער, יש צורך בהתערבויות מותאמות להתמודדות עם קשיי השינה ולהגבלת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות שלהם.