אסטרטגיות פרמקולוגיות חדשות לטיפול במקרי ADHD הקשים והמורכבים עם הפרעות נפשיות

נשאלתי לאחרונה ע"י רופאים ומטפלים רבים שהתעניינו על טיפול תרופתי למקרים מורכבים ומסובכים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), אשר נלוות לה הפרעות נפשיות ואחרות. לפיכך, אני מוצא לנכון לפרסם שוב את המאמר של טים ווילנס על "אסטרטגיות פרמקולוגיות חדשות לטיפול במקרי ADHD הקשים והמורכבים עם הפרעות נפשיות" שהוצג בשיקגו בכינוס האקדמיה האמריקאית לפסיכיטריה לילד ומתבגר (AACAP), האחרון שהתקיים לפני עידן הקורונה, וכמנהגי השתתפתי בו. פרוטוקול אלוגריתמי חשוב קלינית ומעשית לטיפול בתרופות למקרי ADHD מורכבים עם הפרעות נלוות. פרסמתי אותו לראשונה באתרי מיד לאחר הכינוס באוקטובר 2019.

אסטרטגיות פרמקולוגיות לטיפול בליבת הפרעות קשב וריכוז (ADHD)
Tim Wilens, 66^th Annual Meeting American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Chicago October 14-19, 2019

במפגש השנתי ה-66 של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד והמתבגר שנערך בימים אלה (אוקטובר 2019) בשיקגו ארה"ב, דיבר טים ווילנס, ראש האגף לפסיכיאטריה לילד והמתבגר בבי"ח הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ופרופסור לפסיכיאטריה בבי"ס לרפואה של הרווארד, על אסטרטגיות פרמקולוגיות להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD).
הוצגו מקרים מורכבים יותר של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפני פסיכיאטרים לילדים ומתבגרים הדורשים מהרופאים במרפאות  ללמוד אסטרטגיות חדשות לטיפול ברצף, לטיפול בליבת הסימפטומים העקשניים של ADHD וטיפול בהפרעות הנלוות לה. כאשר התוצאות לטווח הארוך נותרו לא ברורות.
בוצעה סקירה שיטתית של הספרות ממחקרים היסטוריים, וכאלה שהושלמו לאחרונה ואלה שנמשכים עדיין, כדי להבהיר נתונים על טיפולים תרופתיים עם סטימולנטים ולא סטימולנטים להפרעת קשב והיפראקטיביות. נסקרו הנתונים על תוצאות הטיפול לטווח הארוך יותר של תרופות ל- ADHD.
תוצאות הספרות בשילוב עם הניסיון הקליני מצביעות על כך ששינוי בשימוש בתרופות ממריצות מסורתיות בצורות שחרור הקיימות והחדשות, אטומוקסטין, α אגוניסטים, שימוש בתכשירים אלטרנטיביים, ושילובי תרופות – יכולים להעצים את תוצאות התגובה החיובית של המטופל. התוצאות לטווח הארוך מציגות בדר"כ תוצאות חיוביות, עם כמה השפעות שליליות שניתן לעקוב אחריהן. מסקנות המחקר הראו אסטרטגיות פרמקולוגיות לטיפול ב- ADHD עבור אלה ש: 1) לא הגיבו לתרופות המסורתיות; 2) נוכח של הפרעות נלוות ( קומורבידיות).

תגובתי: עסקתי מספר פעמים באתרי בטיפול במקרים מורכבים של ADHD. (רצ"ב הקישור)

כיצד מטפלים בהפרעת קשב קשה ומורכבת המלווה בהפרעות נפשיות ?

1)   טיפול ב ADHD עם הפרעה דיכאונית – מתילפנידאט בשלוב עם Fluoxetine
2)  טיפול ב ADHD עם הפרעת התנהגות (CD) – להתחיל עם מתילפנידאט אשר נותן מענה טוב לחלק מהילדים, אולם השפעתו נחלשת עם התגברות האגרסיה/ תוקפנות. בהמשך תרופות ריספרידון-> קלונידין-> ליתיום-> מולינדון-> אריפיפרזול, אם כי הנתונים מוגבלים לתרופות הנ"ל לטיפול ב- CDולכן נדרשים מחקרים נוספים.
3)  טיפול בADHD +Tic Disorder- נתונים פרוספקטיביים מראים על נסבלות סטימולנטים כשיש טיקים, ונתונים רטרוספקטיביים לא הדגימו שינוי בטיקים במהלך טיפול או אי טיפול בסטימולנטים; טיפול עם קלונידין וגואנפצין מראה מועילות לטיקים. טיפול באטומוקסטין מונע החמרה של טיקים עם נטייה להפחתה בטיקים. טריציקלים נוגדי דכאון משפרים ADHD עם טיקים. קלונידין עם מתילפנידאט משפרים התוצאות של ADHD עם טיקים.
4)  טיפול ב ADHD עם הפרעת התמכרויות –  קו ראשון אטומוקסטין -> בופרופריאון-> סטימולנט XR -> אלפה אגוניסט-> שילוב של תרופות.
5)  טיפול ב ADHD +ASD – מתילפנידאט -> אטומוקסטין -> גואנפצין ER -> ריספרידון.
תרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני (SGA) בילדים עם הפרעות נפשיות מעורבבות (mixed) כמו ריספרידון (33%), אריפיפרזל (29%), זיפרהסידון (6%). טיפול SGA עם או ללא סטימולנט אין השפעה על משקל, סוכר, וכולסטרול.
6)  מהלך הטיפול ב ADHD קשה ועקשני – אטומוקסטין -> אלפה אגוניסט -> טריציקליק אנטי דכאוני (TCA) -> בופרופריאון (לבד או בשילוב עם סטימולנט). עדיין במחקר טיפול עם כולין ארג'יק, וניקוטין לעיסה/מדבקה.
+  במקרי ADHD עקשניים עם תחלואה נלווית כמו הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעת טיקים, הפרעת התנהגות, ושימוש בחומרים ממכרים. שילוב התרופה עם OROS MPH משפר יותר את הסימפטומים של ADHD
7)  Guanfacine Generic) Intuniv XR) או Clonidine תרופה סימפטוליטית, מתי לתת? כאשר אין תגובה לתרופות סטימולנט ולא-סטימולנט או כאשר היו תופעות לוואי קשות. משפרים ADHD ברוב המקרים. במקרי ADHD עם תחלואה נלווית כמו ODD/Emotional Dysregulation חרדה, טיקים- שילוב תרופות אלה עם סטימולנטים משפר סימפטומים של ADHD
8)  Bupropion, Modafinil – לא אושרו ע"י FDA לטיפול ADHD למרות שפסיכיאטרים בארה"ב משתמשים בהם, כמו בופרופריאון לבוגר עם ADHD והפרעה ביפולרית.
9)  לאחרונה התווספו חמש תרופות שאושרו לשימוש ע"י FDA
שתי תרופות מתילפנידאט עם שחרור מאורך:
א. תרופה נוזלית Quilivant XR השפעה של 12 שעות, בכל 5 מל' יש 25 מג', מינון התחלתי עם 10 מג' עד מקסימום מנה יומית של 60 מג'.
ב. טבלית מציצה QuilliChew ER השפעה של 8 שעות, מגיע במינונים של 20 מג', 30 מג', 40 מג', מינון התחלתי 10 מג', ומינון מרבי יומי 60 מג'.
10)  שלוש תרופות אמפטמין חדשות עם שחרור מאורך:
א. Adzenys XR–Amphetamine Oral disintegrating for Pediatric ADHD השפעה 12 שעות, מינון התחלתי 6.3-12.5 מג'. מינונים: 3.1 מג, 6.3 מג', 9.4 מג', 12.5 מג', 15.7 מג', 18.8 מג' (בהתאמה 5, 10, 15, 20, 25, 30 מג' של אדראל XR).
ב. Dyanavel XR Suspension Amphetamine XR for Pediatric ADHD השפעה של 12 שעות, מינון התחלתי 2.5 – 5 מג', מינון 1.5 מג'/קג'/ליום.
ג. D, L – Amphetamine (Evekeo) for Pediatric ADHD למשך השפעה של 10 שעות, מינון התחלתי 2.5 – 5 מג'. כדורים של 5, 10 מג'.
המפגש השנתי של אקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר הנושא של טיפול ב ADHD המורכב והעקשני חזר במספר הרצאות ומשך אלפי רופאים(!) והבאתי את עיקרי הדברים לעיל. 
תרופות מתילפנידאט ואמפטמין שאושרו לאחרונה ע"י FDA – בכוונתי לנסות רק את התרופות בנוזל ובכדורי מציצה, שיעזרו לילדים רבים המתקשים בבליעה, לבדוק ולהיווכח ביעילותן. באשר ליתר התרופות החדשות "המנבאות" שיפור גדול לסימפטומים של ADHD וללא תופעות לוואי (כפי שמשווקים אותן), סבורני שכיום יש מגוון רחב מאד ומספק של תרופות ל ADHD לכל המצבים ואין צורך להוסיף עליהן. "תרופות חדשות" הצצות מידי יום, נועדו יותר למסחר (חדירה לשוק של מיליארדי דולרים) מאשר לצורך רפואי אמיתי.
שילוב שתי תרופות יחדיו לטיפול בילדים צעירים – איני מתלהב מהמלצה שהודגשה בכנס. ניסיוני מראה כי ברוב מכריע של המקרים ניתן להתאים ולטפל בילדים במונותרפיה לסירוגין בהצלחה, פרט למקרים חריגים.
לשים לב למינון התרופות – זו הפעם הראשונה שפסיכיאטר בכיר מדגיש שיש להשגיח שלא לתת תרופות במינונים גבוהים, זאת עמדתי מאז ומתמיד בניגוד לעמדה המקובלת בארה"ב. סוף סוף האמריקאים התעשתו, וטוב שכך.

 

האם זה Immaturity או ADHD?

האם זה חוסר בשלות או הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD): דילמה אבחנתית?
Relative Immaturity or Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Diagnostic Dilemma, Steven P. Cuffe, prof depart of Child and Adolescent Psychiatry at the Uni Florida College of Medicine Jacksonville .JAACAP

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא בין ההפרעות השכיחות ביותר בילדות וגורמת לתחלואה משמעותית לאורך משך החיים. לפיכך, אבחון וטיפול הולם של הפרעות קשב וריכוז הנם חשובים באופן קריטי. עם זאת, האבחנה של הפרעות קשב אינה פשוטה. הקלינאים מסתמכים על דיווחי הורים ומורים על התנהגות הילד בהשוואה לילדים אחרים באותו גיל. למרות שבדיקות או פרוצדורות שונות עשויות להועיל באבחון של ADHD, אולם אף אחת מהן אינה מונעות את הצורך להסתמך על דוחות הורים ומורים. מה שהופך את הסוגיות למורכבות יותר, ההתאמה בין דיווחי הורה לזה של המורה על התנהגות דמוית הפרעות קשב וריכוז של הילד היא נמוכה.
שיעור האבחנות של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) עלה יחד עם מספר הילדים המטופלים בתרופות ממריצות. הדבר הביא לחרדה בקרב הציבור והתקשורת. יש הטוענים כי יש אבחון יתר וטיפול יתר בילדים עם הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, העדויות הטובות ביותר לגבי שכיחות הפרעות קשב וריכוז מראות שגם אם מיושמים סטנדרטים אבחוניים קפדניים, שכיחותה של הפרעת קשב וריכוז הראתה שינוי מועט לאורך זמן. האם ילדים מסוימים מאובחנים בצורה שגויה עם הפרעות קשב וריכוז בגלל היעדר הערכה מתאימה? האם ישנם גורמים שקשורים להערכת ילדים העלולים לבלבל את התמונה? גורם כזה שעשוי להעיב על תמונת האבחון נוגע לגיל צעיר של ילד יחסית לחבריו לכיתה. ילדים שתאריכי הלידה שלהם נופלים רגע לפני גיל הכניסה לבית הספר הם צעירים מחבריהם לכיתה עד שנה שלמה. ילדים צעירים יחסית עשויים להיות פחות מסוגלים לשבת בשקט, לשים לב ולהתמיד במשימה מאשר בני גילם הבוגרים. מורים עשויים לראות בהתנהגויות הנובעות מחוסר בגרות יחסית זו כבעייתיות, בעוד הן למעשה מתאימות להתפתחות.
המחקר של קיי וחבריו (מצוי באתרי),  מטפל במצוקת הגיל היחסי לבני גילם ומטרתו לספק נתונים נוספים למטפלים בהם הם יכולים לקבוע אם ילד אכן סובל מ- ADHD. קיי וחב' בחנו את ההשפעה של הגיל הצעיר יחסית על קביעת האבחנה ומספר הסימפטומים המדווחים של הפרעות קשב וריכוז. במאמר שני חלקים: מטה-אנליזה של הספרות הקיימת וניתוח של שלושה קבוצות אפידמיולוגיות בברזיל. במטא-אנליזה, 23 מתוך 30 מדגמים מראים השפעה מובהקת סטטיסטית של הגיל הצעיר בהשוואה ליתר חברי הכיתה על השכיחות של אבחון או טיפול ב- ADHD. יחס הסיכון היה 1.34 . שישה מחקרים הראו השפעה דיפרנציאלית על בסיס גיל, כאשר דגימות גיל צעיר יותר הראו השפעות גבוהות יותר.
מעניין לציין כי בשלוש הדגימות האפידמיולוגיות מברזיל, רק הקבוצה הצעירה ביותר, בגילאי 6-7, הראתה השפעה מובהקת סטטיסטית של הגיל הצעיר יחסית על קביעת אבחנה של הפרעות קשב וריכוז. בעת ניתוח השפעות ברמת הסימפטומים, ניתוחים של ילדים בגילאי 11 שנים וילדים בגילאי 6-7 שנים הראו קשר לינארי בין תסמיני יום הולדת והפרעות קשב וריכוז, גם מחקר HRC על ילדים בגילאי 6-14 מראה מגמה באותו כיוון. לפיכך, המדגם שכלל את הילדים הגדולים ביותר, עד גיל 14, הראה את ההשפעה החלשה ביותר. זה עולה בקנה אחד עם ההשערה לפיה השפעת גיל צעיר יחסית בהשוואה לחברי כיתה בולטת יותר בקרב ילדים צעירים.
אחד הממצאים הבולטים במחקר זה כרוך בניסוי טבעי בשני מדגמים. גיל כניסה ללימודים בבתי הספר שונה מ- 31 בדצמבר ל-31 במרץ בשנת 2001, בין מועדי ההערכה של 1993-2004. תקופת הסיכון המקבילה לגיל היחסי עברה גם כן לשלושה חודשים. זה עולה בקנה אחד עם העובדה שבמחקרים הקודמים הרבים על השפעת הגיל היחסי על הפרעות קשב וריכוז היו חודשים שונים לניתוק כניסה לבית הספר ובנוסף לכך תקופות סיכון שונות. בגלל השינוי בתאריכים לכניסה לבית הספר במחקר זה, ישנן עדויות בונות לכך שההשפעות העונתיות אינן קיימות.
מחקר זה מדגיש מרכיב חשוב באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, במיוחד בילדים צעירים. כישורי הקשב והריכוז משתפרים עם גיל, ולכן ילדים גדולים צריכים להיות מסוגלים להשתתף ולהתרכז טוב יותר מילדים צעירים יותר. השפעה זו בולטת בעיקר בקרב ילדים צעירים יותר. לפיכך, תאריך הלידה של הילד בהשוואה לחברי הכיתה הופך לגורם חשוב בתהליך האבחון, במיוחד לילדים צעירים יותר. בסיום מדדי הדירוג של הפרעות קשב וריכוז, המורים ישוו באופן טבעי את הילד המוערך עם הילדים האחרים בכיתה. אם הילד הוא הצעיר ביותר, הדבר עשוי להציב אותו או אותה בקטגוריית רמת הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. לכן יש להעריך את דירוגי המורים תוך התחשבות בגילו היחסי של הילד בהשוואה לחבריו לכיתה. קושי אבחנתי זה משפיע ככל הנראה על ילדים בקצה המתון-בינוני של הספקטרום עם הפרעות קשב וריכוז, שכן ילדים עם רמת תסמינים בינונית-חמורה ככל הנראה ידורגו כסימפטומטיים של ADHD אפילו בקרב ילדים צעירים יותר. ממצאי מחקר זה מעלים את השאלה האם או מתי להמליץ ​​על ילד לדחות את הכניסה לבית  ספר בשנה ולהיות מהוותיקים בכיתה בשנה הבאה. התחלת לימודי בית ספר באיחור, או השארת ילד בכיתה, היא החלטה מורכבת הדורשת שיקול דעת קליני ודיון של סיכון מול תועלת עם המשפחה.
עם זאת, גיל יחסי יכול היה לעלות בדיון זה. מעניין, אחד המחקרים במטא-אנליזה המראה כי אין קשר בין הפרעות קשב וריכוז לגיל היחסי העלו את ההשערה כי הדבר נובע מהשיעור הגבוה (40%) מהילדים הנכנסים לבית הספר שנה לאחר תאריך ההתחלה שלהם שהוקצה לגיל שלהם בדנמרק.
סוגיה אחרונה שלא טופלה בספרות בנוגע לגיל צעיר יחסית והפרעות קשב וריכוז היא מי הרופא העוסק בקביעת החלטות של אבחנת ADHD והטיפול. בפועל, רופאי ילדים או רופאים אחרים שאינם פסיכיאטריים מקבלים רבים מההחלטות הללו. יש להפיץ מידע על השפעת הגיל היחסי על האבחנה והטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים צעירים, כך שכל המטפלים בילדים עם הפרעות קשב וריכוז יוכלו לקבל את החלטות ההערכה והטיפול הכי מושכלות עבור ילדים אלה. קיי ואח '.  מציינים נכון כי למרות עדויות מספקות להשפעת הגיל היחסי על אבחנת הפרעות קשב וריכוז, ספרי לימוד והנחיות קליניות אינם כרגע מטפלים בנושא. הוספת דיון על הגיל היחסי בהנחיות תרגול ובספרי הלימוד תשפר מאוד את הפצת הידע בנושא זה.
האם חוסר בשלות יחסית יכול לגרום לדילמה קלינית בבחינת הפרעות קשב וריכוז? לגבי ילדים קטנים, נראה שהתשובה היא כן. על מנת להבטיח אבחנה וטיפול מתאימים להפרעת קשב (ADHD), על הקלינאים לבצע הערכות אבחון יסודיות בהתאם להנחיות שפורסמו. גיל יחסי לעומת בני גילם צריך להיות חלק מהערכה יסודית שיכולה להועיל בקבלת החלטות אבחון וטיפול נכונות.
תגובתי: תומך בממצאי ומסקנות המחקר, שאני נוכח בהן יום יום בעבודתי הקלינית. דנתי כבר מספר פעמים בסוגיות אלה, ביחוד מעבר לכיתה א' בגיל צעיר מאד, שיש לשקול אותו היטב. דוגמא אחת, מחקר שהצגתי באתרי על מוכנות ילד לבית ספר לעליה לכיתה א'. ולהלן תמצית מסקנותיי בסוגיה זו: יש לדאוג להכנה סדורה אכותית וטובה של ילדי הגן ללימודים בכיתה א', זה באחריות מערכת החינוך בישראל. ילדים שאין להם מוכנות לימודית מתאימה לעליה לכיתה א' הן בגלל לקויות למידה; ו/או הפרעת קשב והיפראקטיביות קשה; ו/או מנת משכל נמוכה (IQ נמוך); ו/או גיל צעיר של הילד (ילידי אוקטובר- דצמבר); אזי יש לשקול כל מקרה לגופו אם יש מקום להותירו שנה נוספת בגן כדי לשפר מוכנותו הלימודית לעלייה לכיתה א'.
מוכנות ילד לכיתה א'

כיצד להסביר לילדי גן על קורונה וירוס כולל באופן ציורי-קומי

הסבר והעשרת ידע על קורונה וירוס לילדים צעירים

האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר :
AACAP – American Academy of Child and Adolescent Psychiatry
פרסמה הנחיות כיצד להסביר לילדי גן על קורונה וירוס, מידע, עובדות וחדשות, וביחוד ההסבר לילדים באופן ציורי-קומי שבה את ליבי .

AACAP Coronavirus Resources : Resources to help answer questions from parents and patients related to the impact of the coronavirus (COVID-19).

• Talking to Children About Coronavirus
• Facts For Families: News and Children
• Disaster and Trauma Resource Center
• The New York Times: How to Talk to Your Kids about Coronavirus
• Just for Kids: A Comic Exploring the New Coronavirus
• WHO Rolling updates on COVID-19
• CDC Resources

—

הפרעת קשב וריכוז בישראל

ד"ר שלומי ענתבי

האם יש קשר בין אינטליגנציה של אב לאוטיזם בצאצא?

הקשר בין מנת משכל אבהית להפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) והפרעות הנלוות לה בצאצא: מחקר קבוצות מבוסס אוכלוסייה

The Association of Paternal IQ With Autism Spectrum Disorders and Its Commodities: A Population-Based Cohort Study, Renee M. Gardner, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 01. 03. 2020

תיאורי מקרים מקוריים של אוטיזם ציינו כי הורים לילדים עם הפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) נטו להיות משכילים ואינטליגנטים מאוד, אפיונים שפורסמו פומבית. מחקרים גנטיים אחרונים מצביעים על כך שהסיכון להפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) קשור לאינטליגנציה גבוהה. במחקר הנוכחי בחנו את הקשר בין אינטליגנציה אבהית ל-ASD, תוך לקיחה בחשבון למוגבלות שכלית (ID) ולהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). תכנון המחקר מבוסס קבוצות רישום הכולל 360,151 יחידים עם אבות שהתגייסו לצבא השבדי, תושבי שטוקהולם בשוודיה, שנולדו בשנים 1984-2008, והמעקב נמשך עד 31 בדצמבר 2011, לאבחון ASD, ADHD ו/או ID (מוגבלות שכלית). הסיכון להפרעות נוירו-התפתחות יחסית למנת המשכל ( IQ ) האבהית (המדורג בסולם של 9 נקודות) הוערך באמצעות ציון של 5 (אינטליגנציה ממוצעת) כרפרנט במודלים המייחסים לקשרים בלתי לינאריים פוטנציאליים של אחים.
תוצאות המחקר הראו קשר בין מנת משכל אבהית גבוהה לבין סיכון בצאצאים לאוטיזם(ASD) ללא קשר למוגבלות שכלית (ID) ולהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)  במודלים המותאמים למאפיינים אישיים ומשפחתיים , קשר שנראה מונע ברובו על ידי תוצאת IQ של האבות בחלק ההבנה הטכני של הבדיקה ( מנת משכל טכני בציון 9). לעומת זאת, מנת משכל אבהית נמוכה הייתה קשורה ל- ASD + ID  ו- ASD + ADHD ; מנת משכל אבהית נמוכה הייתה קשורה באופן חזק למוגבלות שכלית (ID) וקיימת גם עבור הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) ללא נלוות של ASD או ID.
משמע, קשר בין מנת משכל (IQ) אבהית לסיכון של הופעת הפרעות בספקטרום האוטיזם  ASD אצל הצאצאים היה לא מונוטוניק ומשתנה על ידי נוכחות של הפרעות נלוות יחדיו, ככל הנראה משקף את המגוון הפנוטיפיק בקרב היחידים שנפגעו.
מחקר קבוצות זה המבוסס אוכלוסייה מנתונים של יותר מ- 300,000 אינדיבידואלים שאבותיהם היו נתונים לבדיקות קוגניטיביות סטנדרטיות כחלק מהגיוס לצבא השבדי. נשקלו תוצאות של ASD, ADHD, ו-ID בקרב אנשים אלה.
באמצעות אבות עם ציון מנת משכל ממוצעת כרפרנט, נראה קשר מתון בין ציוני מנת משכל גבוהה אבהית לבין סיכון ל- ASD בצאצאים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) או מוגבלות שכלית (ID). כאשר נבדקו הביצועים האבהיים במבחני המשנה האינדיבידואליים שלפני הגיוס, הקשר של ASD עם מנת משכל אבהית גבוהה היה ברור רק בקשר לבדיקת ההיגיון הטכני. לעומת זאת, ציוני IQ נמוכים של אבות היו קשורים מאוד לסיכון של מוגבלות שכלית (ID) (ללא ASD או ADHD) והיו קשורים באופן מתון לסיכון להפרעות קשב והיפראקטיביות (ללא ASD או ID). כאשר הייתה מוגבלות שכלית או הפרעות קשב נלוות עם ASD, דפוסי האסוציאציות עם מנת משכל אבהית נמוכה נחלשו בהשוואה לתוצאות אלה ללא ASD. דפוסי השיוך השתנו עם מינו של האדם וכתוצאה מחומרת מוגבלות שכלית (ID).
תגובתי: איני מתרשם במיוחד מתוצאות המחקר עם הפרוט במצבים שונים של הורים להתפתחות ID, ADHD ,ASD . לאור ניסיוני הקליני כפי שאני טוען מזה שנים רבות שהקליניקה מוכיחה חד-משמעית שהפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD), הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ומוגבלות שכלית (ID) וגם לקויות למידה (LD) הן כולן גנטיות משפחתיות. כמו כן, כשיש לצאצאים הפרעות קשב ו/או אוטיזם אזי לאחד או שני ההורים או במשפחה הקרובה יכולות להיות הפרעות נפשיות אחרות כמו חרדה דיכאון ועוד. וגם, כל האבחנות השונות להפרעות נפשיות הן גנטיות משפחתיות.

בעיות שינה בילדים כפונקצית גיל (2-17 שנים) וסוג אבחנה עם ADHD, ADD, ASD

ניתוח בעיות שינה בילדים בגיל 2 עד 17 שנים  עם הפרעות קשב והיפראקטיביות משולבת (ADHD-C), יותר קשב (ADHD-I), ו- אוטיזם (ASD)

CROSS-SECTIONAL AGE ANALYSIS OF SLEEP PROBLEMS IN 2- TO 17-YEAR-OLD CHILDREN WITH ADHD-COMBINED, ADHD-INATTENTIVE, OR ASD , Susan Mayes , JAACAP, 2019-10-01

בעיות שינה שכיחות בהפרעות בספקטרום אוטיזם (ASD) ובהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD, אך אף מחקר לא השווה את התדירות וסוג בעיות השינה כפונקציה של גיל בילדים בגילאי 2-17 עם ADHD-COMBINED ,ADHD-INATTENTIVE, וב- ASD. מחקר זה קבע את התדירות של 10 בעיות שינה (קושי להירדם, חסר מנוחה במהלך השינה, מתעורר במהלך הלילה, סיוטים, שיחות / הליכות בשינה, מרטיבים במיטה, מתעורר מוקדם, ישן פחות מהרגיל, ישן יותר מהרגיל וישנוניות ביום) בגילאים שונים; נבדק מתי צפויים להופיע בעיות שינה ספציפיות, מתי יגיעו לשיא, מתי יפחתו או ישארו יציבות; והשוו דפוסים הקשורים לגיל בין קבוצות האבחון.
במחקר נכללו 2456 ילדים מאובחנים בקפדנות עם ADHD, ASD או ADD-I. אמהות דירגו את ילדיהן מ "בכלל לא" ל- "בעיה לעיתים קרובות מאוד" בעשרה פריטי שינה בסולם התנהגות ילדים. נקבעו הבדלים בבעיות שינה בין קבוצות הגיל (2–5, 6–8, 9–12, 13–17 שנים) והאבחנות והקשר בין גיל לבעיות שינה. תרשים אחוזי תדירות לפי חומרה עבור 10 בעיות השינה בכל קבוצת גיל ואבחנה.
תוצאות המחקר הראו כי בילדים עם ASD היו יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-C, שלהם היה יותר קשיי הירדמות מאשר ילדים עם ADHD-I. בעיות שינה ליליות היו יותר חמורות ב- ASD וב ADHD-C – והן קלות יותר ב ADHD-I. הבעיות השכיחות ביותר היו קשיים בהירדמות, חוסר מנוחה במהלך השינה והתעוררות במהלך הלילה. כל 7 בעיות השינה בלילה היו בקורלציה שלילית עם הגיל ב- ASD וב ADHD-C, והרוב היו ב ADHD-I. שינה יותר מהרגיל וישנוניות בשעות היום נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל בכל הקבוצות (המתבגרים היו הרדומים ביותר) והיו מתואמים חזק זה עם זה (ילדים שישנו יותר בלילה היו ישנים יותר במהלך היום).
מסקנות המחקר הן שלמרות שבעיות שינה ליליות נטו לרדת עם הגיל, הקורלציות היו קטנות. קושי להירדם (לפחות לפעמים) היווה בעיה עבור יותר ממחצית המתבגרים הסובלים מ ASD, ADHD-C ו ADHD-I, וההתעוררות במהלך הלילה הוותה בעיה לכמעט מחצית מהסובלים מ- ASD ו- ADHD-C.
לסיכום, סביר להניח כי בעיות שינה לא יפתרו עם הגיל עבור רוב בני הנוער,לכן יש צורך בהתערבויות מותאמות בהתאמה להתמודדות עם קשיי שינה ולהגבלת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות שלהם.

האם צמחי מרפא משפרים תסמיני ADHD?

מתן של יוקוקנסן (Yokukansan (YKS לסובלים מהפרעת קשב (ADHD) בקרב 20 ילדים: ניתוח רטרוספקטיבי

ADMINISTRATION OF YOKUKANSAN FOR ADHD IN 20 CHILDREN: A RETROSPECTIVE ANALYSIS Akihito Iino, JAACAP, 2019-10-01

Yokukansan-YKS היא אחת מנוסחאות הרפואה המסורתית של צמחי מרפא יפניים (Kampo), שנרשמים לרגזנות, עצבנות, שינויים במצב רוח, וחרדה, זה צמח המרפא (קמפו) השלישי הנמכר ביותר לילדים ומבוגרים ביפן. YKS מיועד לנוירוזה, נדודי שינה, תינוק בוכה בלילה, הזיות של מבוגרים ותסמינים היקפיים של דמנציה.
תרופות מתילפנידאט הידרוכלוריד, אטומוקסטין, Guanfacine הן האפשרויות היחידות כיום של טיפול במערכת ביטוח הבריאות היפנית להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.
במחקר זה צמחי מרפא של YKS ל- ADHD בקרב 20 ילדים נחקר בדיעבד. מטרת מחקר זה לקבוע את השפעת ה- YKS לילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.
דו"ח סדרת המקרים הרטרוספקטיבי הזה נערך בקרב 20 ילדים עם הפרעות קשב ADHD שקיבלו YKS . הילדים היו עם אבחנות של הפרעות קשב וריכוז או היו חשודים להפרעות קשב וריכוז החל מינואר 2017 עד מרץ 2018 במרפאת החוץ לפסיכיאטריה לילדים. הילדים היו בגיל 6 עד 14 שנים. נבדקו: גיל, מין, מבחן IQ (סקר האינטליגנציה של וקסלר לילדים-המהדורה הרביעית [WISC-4], מבחן Tanaka-Benet-5), החומרה שהוגדרה לפי DSM-5 ע"י משפחתם ובבית הספר בבדיקה הראשונית. וכעבור שנתיים (בדרגות חומרה: [0 ], קל [1], בינוני [2], חמור [3], נשירה ממרפאת חוץ, והפרעות רפואיות נלוות.
הגיל הממוצע היה 9.75 שנים. היחס בין זכר לנקבה היה 19: 1. מנת המשכל הממוצעת הייתה 88.2 (בטווח 54–125). לא היו תופעות לוואי לאחר מתן הטיפול. 11 ילדים עברו בדיקת דם, שהראתה כי 2 (10%) סבלו מאלרגיה למזון; 4 (20%) עברו עוויתות חום, EEG חריג, או אפילפסיה; ול-2 (10%) היתה מוגבלות פיזית קשה. האבחנות של הפרעות נלוות היו אצל 3 (15%) הפרעות התפתחותיות ו-ASD; אצל 4, (20%) ODD ואצל 5 (25%) מוגבלות שכלית. 14 ילדים (70%) המשיכו ב- YKS יותר משנה, ו- 5 (25%) נשרו ממרפאת החוץ הפסיכיאטרית לילדים.
מתן בלעדי של YKS ל 13 מקרים (65%) ואילו 7 (35%) היו עם טיפול משולב. המינון הממוצע ליום היה 3.0 גר' (חבילה אחת היא 2.5 גר').  חומרת ADHD שלהם לפי דרוג משפחתם ודרוג בית-ספר בבדיקה הראשונית הייתה 1.85 (טווח ממוצע 0-3). שנתיים לאחר מכן, החומרה הממוצעת הייתה 0.85 (0טווח ממוצע 0–2, n = 13).
[מחיר מתילפנידאט (27 מ"ג) היה 3.40 $, אטומוקסטין (25 מ"ג) היה 3.80 $, גואנפצין (3 מ"ג) היה 5 $, ו- YKS עמד על 0.27 $].
מסקנות: השפעת האנטי סטרס של YKS עשויה לשפר את חומרת תסמיני הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים.
הערותיי: אני מביא כאן שלושה מחקרים חדשים שהוצגו בכינוס השנתי האחרון  (אוקטובר 2019) של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (AACAP) בנושאי טיפולים משלימים ומשולבים אינטגרטיביים לטיפול באוטיזם (ASD) והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) כמו: מחקר ראשון, שמנים חיוניים עשויים להיות שימושיים בהפחתת חרדה ואולי בהעלאת איכות החיים אצל ילדים הלוקים בספקטרום האוטיזם (ASD) והפרעות קשב; מחקר שני, שילוב אומגה 3/6 לטיפול בהפרעת קשב  (ADHD) קלה עד מתונה בילדים; מחקר שלישי  צמחי מרפא משפרים תסמיני ADHD בילדים.
מסופקני, אם אכן הטיפולים המשלימים כמו צמחי מרפא, שמנים חיוניים ואומגה 3 ו- 6 משפרים את הסימפטומים הבולטים בילדים הסובלים מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) והפרעה בספקטרום אוטיזם (ASD), כמו אי קשב, חוסר ריכוז, קשיי דיבור ותקשורת, חזרתיות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, מרדנות מתריסה, בעיות התנהגות ועוד, אם כי ייתכן ומשפרים את ההרגשה הכללית ליותר רוגע ופחות הפרעות שינה, וגם זה משהו. טוב שחוקרים הרבה על תחליפים טבעיים שיוכלו להקל על ילדי ADHD פרט לפיתוח תרופות 'חדשות' עוד ועוד כפי שזה נעשה כיום.

האם טיפול באומגה 3 ואומגה 6 משפר סימפטומים של ADHD?

מחקר על יעילות שילוב אומגה 3/6 לטיפול בהפרעת קשב קלה עד מתונה (ADHD) בילדים 

EFFICACY STUDY OF AN OMEGA-3/6 COMBINATION FOR MILD- TO MODERATE-INATTENTIVE ADHD: A RANDOMIZED, DOUBLE-BLIND, PLACEBO-CONTROLLED TRIAL IN ITALIAN CHILDREN Sara Carucci et al J. of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2019-10-01

טיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מבוסס על גישה מולטי-מודאלית המשלבת טיפול התנהגותי ותרופתי. לאחרונה, התגבר העניין בתוספי תזונה של חומצות שומן בלתי רוויות (PUFAs), כמו אומגה 3 ואומגה 6, שהראו יעילות לשיפור תסמינים של אי קשב. תוסף תזונה משולב אומגה 3/6 ניתן לקבוצת מדגם ילדים עם אבחנת ADHD-I (Inattentive)  ADHD כדי להעריך את יעילותו והשפעתו הקליניות על רמות חומצת השומן החיוניות בפלסמה (EFA).
ניסוי יעילות אקראי, רב-מרכזי, מבוקר פלצבו; הניסוי בדק שילוב אומגה 3/6 בקרב ילדים בגילאי 6 עד 12 שנה שאובחנו עם ADHD-I בדרגת חומרה קלה/מתונה. המחקר כלל הערכה בשלב ראשון של תוסף אומגה 3/6 לעומת פלצבו (6 חודשים) וטיפול נוסף בתווית פתוח בשלב 6 חודשים עם אומגה 3/6 בכל החולים. ההשפעות הקליניות ופרופילי הפלזמה של ה- EFA (יחס אומגה-3, אומגה-6 ואומגה-3/6) הוערכו ב-5 נקודות זמן: בקו בסיס, לאחר חודש, 3 חודשים, 6 חודשים ו 12 חודשים.בסך הכל נרשמו למחקר 160 ילדים (118 בנים ו- 42 בנות) מארבעה אזורים באיטליה. שינוי משמעותי בציון הכולל וציון לאי-תשומת לב נמדד משלב הבסיס עד  לסוף המחקר בכל קבוצה ללא הבדלים מובהקים בין אומגה 3/6 לקבוצות פלצבו. בתחילת הדרך, רמות ה- EFA (יחסי שלוש האומגות) לא הראו קשר מובהק סטטיסטית עם החומרה הקלינית. לאחר 12 חודשים, נמדדה הפחתה קלה (לא מובהקת סטטיסטית) ביחס לאומגה 6/3 בקבוצה שלקחה טיפול פעיל רק בשלב 2. תוסף תזונה נסבל היטב, ואף אחד מהנבדקים לא דיווח על תופעות לוואי חמורות.
המסקנות מקבוצת הדגימות במחקר, הראו כי יחס האומגה 6/3 בפלזמה לא היה קשור להחמרה קלינית של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)  או לשיפור קליני.
כדי להעריך את היעילות האמיתית של תוסף אומגה להפחתת תסמיני הליבה של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), יהיה חיוני לקבוע את מאפייני היעד של נבדקים "מגיבים" פוטנציאליים מבחינת רמת הבסיס של חומצת השומן ומשתנים פרטניים אפשריים (תסמינים קליניים, תזונה , גיל אופטימלי ומשך זמן של טיפול PUFA, ואתניות).
הערותיי: ראה לעיל.

שמנים חיוניים משפרים אוטיזם והפרעות קשב; נוירו-פידבק לא משפר הפרעות קשב (ADHD)

 

טיפולים משלימים ומשולבים אינטגרטיביים לטיפול באוטיזם (ASD) יחד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)
L. Eugene Arnold, James T. McCracken child and adult psychiatrist, Research Institute University of California, Los Angeles. JAACAP, 2019-10-01

מטרות מחקר זה לסקור את הטיפולים המשלימים / אלטרנטיביים עבור הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) ולאוטיזם (ASD) ולהעריך את הבסיס המדעי שלהם.
במחקר נבדקו  26 ילדים לשמנים חיוניים לטיפול ב- ASD; סקירת ספרות של חומצה פולינית עבור ASD. נתונים חדשים על הטיפול עם נוירופידבק (NF) עבור הפרעות קשב (ADHD); השפעות המיקרוביוטה של מיקרו-חומרים מזינים רחבי-ספקטרום עבור הפרעות קשב (ADHD).
תוצאות המחקר הראו כי החרדה ב- ASD השתפרה משמעותית יותר (p = 0.004) עם שמנים חיוניים מאשר עם שמן ההשוואה; נתוני הבטיחות לא הראו הבדלים משמעותיים. בילדים עם הפרעת אוטיזם (ASD), חומצה פולינית (2 מ"ג / ק"ג ליום) הגדילה את יכולת הוורבאלית (הדיבור) באופן משמעותי יותר מפלסבו (d = 0.70). ילדים עם ASD שקיבלו במינון נמוך של 5 חומרים מזינים חיוניים במשך 4 חודשים, השתפרו יותר בתקשורת מילולית, בתשומת לב ובהתנהגויות סטריאוטיפיות בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת.

Vitamin D: Sunlight, fish oil, milk
Vitamin A: Retinol (liver, dairy, fish), carotenoids
Vitamin E: Sunflower seeds, wheat germ, almonds
Vitamin K: Leafy greens, soybeans, pumpkin

במשך 4 חודשים, השתפרו יותר בתקשורת מילולית, בתשומת לב ובהתנהגויות סטריאוטיפיות בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת. התוצאה הראשונית של הנוירופידבק (NF) על תסמיני הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לא הייתה שונה באופן משמעותי בין קבוצת הנוירופידבק והביקורת בסוף הטיפול, אך מעקב בן 13 חודשים של 75% מקבוצת המדגם מציעים שונות, קבוצת הנוירופידבק הציגה שיפור נוסף (d = 0.4). ב- RCT המיקרו-חומרים מזינים, המיקרוביוטה העלתה את השונות, ואקטינו-בקטריה קשורה עם הערכה קלינית להפרעת קשב וריכוז. במעקב לשנה אחת, 84% מהאנשים שהמשיכו ליטול חומרים תזונתיים חיוניים השתפרו "הרבה" או "הרבה מאוד" מנקודת ההתחלה בהשוואה ל 50% מאלה שעברו לטיפול תרופתי ו 21% מאלה שהפסיקו את הטיפול. לא היו תופעות לוואי הקשורות לאלה שנשארו עם תכשירים מיקרו-תזונתיים.
מסקנות המחקר: שמנים חיוניים עשויים להיות שימושיים בהפחתת חרדה ואולי בהעלאת איכות החיים אצל ילדים הלוקים בספקטרום האוטיזם (ASD), עם מעט תופעות לוואי. ילדים עם ASD שטופלו בחומצה פולינית חל שיפור מותאם בכישורים המילוליים והקוגניטיביים התנהגותיים. למרות שהתוצאות מקבוצת נוירופידבק (NF) עבור הפרעות קשב (ADHD) היו דומות בסיום הטיפול בקבוצת NF ובקבוצת הביקורת, יתכן שיש יתרון מאוחר יותר מ- NF , אך לא בקבוצת הביקורת. ילדים עם הפרעות קשב שהפיקו תועלת ממיקרו-חומרים חיוניים לאחר 12 שבועות, שמרו על שיפור במשך שנה ללא תופעות לוואי. תזונה מיקרו-חומרים חיוניים השפיעה על המיקרוביוטה.
הערותיי: ראה לעיל.

שכיחות גבוהה בשברי עצמות בילדים עם ADHD

ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות: שכיחות שברי עצמות

CHILDREN AND ADOLESCENTS WITH ADHD: A META-ANALYSIS OF THE PREVALENCE OF BONE FRACTURES David M. Walton JAACAP, 2019-10-01,

בקרב ילדים ומתבגרים, הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה משמעותית נוירו-התפתחותית עם שכיחות של 5%. שברים בעצמות מהווים 25% מהתאונות והפגיעות בקרב כל הילדים ומתבגרים. בהתחשב במאפייני של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות בילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות, חשוב מאוד לנתח את השכיחות של שברים בעצמות בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה הושלמו באמצעות חיפוש אלקטרוני בחמישה מאגרי מידע כמו PubMed. מונחי החיפוש בהם נעשה שימוש היו: "הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) או הפרעת קשב (ADD)" ו"שבר בעצם". מחקרים שבדקו ילדים ומתבגרים עד גיל 18 שנים שקיבלו אבחנת ADHD ונמצאו במעקב (פרוספקטיבי או רטרוספקטיבי) במשך 5 שנים או יותר. חיפוש מסד הנתונים הוביל ל-445 רשומות שהוערכו לפי קריטריוני הכללה על סמך תקצירים. זה הוביל לבחינת 31 מאמרים בטקסט מלא, מתוכם 5 עמדו בתנאי ההכללה למטא אנליזה.
סיכום המחקר העלה כי שכיחות שברים בעצמות בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) הייתה 4.83%. לפי מערך הנתונים נמצא כי התפלגות שברים בגפיים העליונות, בגפיים התחתונות ובאזורים אנטומיים אחרים הייתה 69.62%, 22.85% ו 7.53% בהתאמה. קבוצת משנה אחרת של מחקרים קבעה כי לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) יש עלייה פי 2.55 בשכיחות השברים בהשוואה למקביליהם.
תוצאות מחקר זה חשפו עלייה פי כמה בשכיחות מספר השברים בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). ידע זה הוא קריטי לפסיכיאטרים, רופאים, הורים וקובעי מדיניות במאמציהם ליצור סביבות בטוחות בהן ילדים ומתבגרים יכולים לשגשג ולשפר בריאותם.
הערותיי: מחקר נוסף המצביע על הידוע בשכיחות גבוהה בפגיעות הגוף בילדים ומתבגרים עם ADHD כמו פציעות, שברים, תאונות דרכים, הנובעים ממאפייני ADHD כמו אי תשומת לב, היפראקטיביות, אימפולסיביות, לקיחת סיכונים ועוד.

טיפול התנהגותי כוללני מותאם להפרעת טיקים כרונית (CTD) עם הפרעות קשב (ADHD)

התאמת התערבות התנהגותית כוללנית לטיקים: טיפול בילדים עם הפרעות טיקים, יחד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, ופגיעה פסיכו-סוציאלית

MODIFIED COMPREHENSIVE BEHAVIORAL INTERVENTION FOR TICS: TREATING CHILDREN WITH TIC DISORDERS, CO-OCCURRING ADHD, AND PSYCHOSOCIAL IMPAIRMENT, Erica Greenberg, JAACAP 01/10/2019

הפרעות טיקים כרוניות (CTD) בילדים ובני נוער כולל הפרעת טורט הן מצבים נוירו-פסיכיאטריים התפתחותיים הפוגעים בשני אחוזים (2%) מהאוכלוסייה. חמישים אחוז (50%) מהמקרים של הפרעות טיקים כרוניות (CTD) סובלים גם מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). השילוב של הפרעות טיקים כרוניות עם הפרעת קשב והיפראקטיביות קשור לפגיעה פסיכולוגית גדולה יותר מאשר CTD ללא ADHD.
התערבות התנהגותית מקיפה לטיקים CBIT) Comprehensive behavioral intervention for tics ) היא טיפול התנהגותי קו ראשון לסובלים מהפרעות טיקים כרוניות. עם זאת, זה "טיפול ממוקד לטיקים" כאשר מחקרים מסוימים מראים השפעה מוגבלת על מדדי איכות החיים,והוכח כיעיל פחות בקרב אלה עם הפרעת קשב והיפראקטיביות. מכיוון שכך, פתחו פרוטוקול טיפול שונה ב- CBIT אשר יתמקד בנוסף גם בהפרעות קשב וריכוז ותסמיני איכות חיים. מחקר הפיילוט הנוכחי ביקש להעריך את היתכנותו ואת קבילותו של טיפול מותאם זה ב-CBIT, ואת תגובות הטיפול המקדימות ביחס לטיקים, הפרעות קשב, תסמיני איכות חיים, וגורמים קליניים אחרים.
17 ילדים ובני נוער עם CTD ו-ADHD המופיעים יחדיו בגילאי 10-17 שנים חולקו באופן אקראי ונרשמו למחקר. תשעה היו בקבוצת ה-CBIT המותאם שעבר שינוי (MCBIT), ו-8 היו בקבוצת ה-CBIT הסטנדרטית. 16 מתוך 17 המשתתפים סיימו את המחקר, שכלל 10 שבועות של מפגשים שבועיים באורך שעה ושני מפגשי בוסטר תומכים; והערכות בנקודת האמצע, נקודת הקצה ושלושה חודשים לאחר הטיפול האקטיבי.
תוצאות המחקר הראו שדירוגי שביעות הרצון היו גבוהים, כאשר 15 שהשלימו את הטיפול דירגו "טיפול מצוין" או "טוב". שתי הקבוצות הראו מגמות להפחתה בטיקים, בתסמיני הפרעות קשב וריכוז ושיפור בתסמיני איכות חיים, אך ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. משמע, טיפול התערבות התנהגותי הכוללני המותאם בטיקים שעבר שינוי (MCBIT) נמצא קביל ומקובל ובר ביצוע כמעט לכל המשתתפים. ממצאי המחקר מספקים הנחיות לשינויים עתידיים בפרוטוקול MCBIT.
הערותיי: מחקר חדש זה על טיפול התערבותי התנהגותי מותאם להפרעות טיקים כרונית (CTD) השכיחים מאד יחד עם הפרעות קשב (ADHD), שראוי שהפסיכולוגים המטפלים ייקחו לתשומת ליבם. גם להורים המודאגים על טיקים כרונים בילדיהם המבטאים רגשי לחץ ולעיתים חרדה, שעדיף לנסות טיפול פסיכולוגי להתערבות התנהגותית מותאמת לטיקים גם הקשים,לפני ששוקלים טיפול תרופתי.