בארה"ב שיעור ADHD בילדים לבנים גבוה יותר מאשר בילדים שחורים. בארץ ילדים מזרחים מאובחנים יותר ADHD בדרגה קשה-חמורה ומטופלים פחות, וילדים אשכנזים מאובחנים יותר ADHD קל ומטופלים יותר.

עלייה דרמטית בארה"ב בשיעור ילדים מאובחנים בהפרעת קשב וריכוז ב-9 שנים אחרונות

Childhood Diagnosis of ADHD Increased Dramatically Over 9-Year Period

 Darios Getahun, MD, PhD, Kaiser Permanente Southern California's Department of Research & Evaluation. published Jan. 21, 2013 in the journal JAMA Pediatrics formerly Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine

 חלה עלייה דרמטית בשיעור הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז בתשע השנים האחרונות 2001 – 2010. כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר היה בקרב הילדים הלבנים. כך עולה ממחקר שפורסם בימים אלה של קייזר פרמננט קליפורניה ארה"ב (הארגון הפרטי הגדול ביותר בארה"ב למתן שרותי בריאות המבוטחים בו 9 מיליון אנשים, עם 611 קליניקות רפואיות המשולבות עם 37 בתי"ח הכוללים מעבדות מכונים, בתי מרקחת ומכוני מחקר). במחקר בדקו תיקים רפואיים של 850,000 ילדים בגיל 5 עד 11 שנים, אשר קיבלו טיפול רפואי בקייזר פרמננט בדרום קליפורניה בין השנים 2001 עד 2010. 
נמצא במחקר כי 4.9% שהם 39,200 ילדים מאובחנים עם ADHD , בשיעור גבוה יותר בילדים לבנים ושחורים, מאשר בילדים היספאנים ואסיאתיים/איי פסיפיק. המחקר הסתמך על אבחונים קליניים לADHD המבוססים על הקריטריונים שנקבעו ע"י האיגודים הפסיכיאטרים האמריקאיים ב-  DSM4.
המחקר הראה כי בשנת 2010 נמצאו 5.6% מאובחנים עם ADHD מקרב ילדים לבנים; 4.1% מקרב ילדים שחורים; 2.5% מהיספאנים; 1.2% מאסיאתיים/איי פסיפיק.
החוקרים מצאו כי שיעור מקרים חדשים שאובחנו לראשונה עם ADHD גדל ב24%, מ- 2.5% בשנת 2001 ל- 3.1% בשנת 2010. אצל שחורים העלייה במקרים חדשים שאובחנו ADHD היתה הגדולה ביותר (עלייה של 70%) מ- 2.6% בשנת 2001 ל- 4.1% בשנת 2010; היספאנים מ- 1.7% ל- 2.5% (עלייה של 60%); בלבנים מ- 4.7% ל- 5.6%. אצל אסיאתים לא חלו שינויים לאורך השנים. ממצאים אלה מצביעים שישנם מספר פקטורים המשפיעים על שיעור הילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז, כמו פקטורים תרבותיים של קבוצות אתניות שונות, והתנהלות חיפושם אחר טיפול לילדיהם.
המחקר מצא כי בנים מאובחנים פי שלוש יותר מבנות. משפחות משכבה סוציו כלכלית גבוהה יש להם סיכוי גדול יותר להיות מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. ילדים ממשפחות עם הכנסה שנתית מעל 30,000 דולר הסיכוי שלהם להיות מאובחנים עם ADHD גדול ב- 20% יותר מילדים למשפחות עם הכנסה שנתית פחות מ- 30,000 דולר לשנה. העלייה בשיעור ADHD טרם מובנת, אולם ישנם גורמים משפיעים כמו העלייה במודעות על הפרעת קשב וריכוז בקרב הורים, רופאים ומורים, המובילים יותר לאבחון וטיפול.
הערותיי: זה מחקר עדכני אחרון החושף בפנינו אפידמיולוגיה של הפרעת קשב וריכוז בקבוצות אתניות בארה"ב בילדים גילאי 5 – 11 שנים. על פי מחקר זה בשנת 2010 סה"כ שיעור ילדים מאובחנים בגיל 5-11 שנים עמד על 4,9%. שיעור נמוך יחסית של ילדים המאובחנים ADHD , בהשוואה לידוע מהסוכנות הממשלתית לבריאות הציבור בארה"ב העוסקת בחקר ובמניעת מחלות (CDC), שהעריכה כי שיעור הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדי בתי"ס (5-18 שנים) נע בין 4% עד 12%. שיעור נמוך יחסית של 4.9% ילדים מאובחנים ADHD במחקר זה נובע כנראה מגיל הילדים שהוגבל עד 11 שנים, בעוד מרבית העבודות מתייחסות לילדי בי"ס כולל תיכון, עד גיל 18 שנים. היות וחלק ניכרמהילדים מגיעים לאבחון בגיל בוגר יותר 12–18 שנים, בגלל אי מודעות או בגלל הורים שאינם מעוניינים באבחון וטיפול בהפרעה ולכן דוחים הגעה לרופא כמה שיותר מאוחר. האם ידועה לנו (נכון להיום) שכיחות ADHD בילדים בישראל? למיטב ידיעתי לא.
המחקר מראה כי שיעור ילדים הגבוה ביותר המאובחנים ADHD היה בקרב הלבנים 5.6% (בשנת 2010). להערכתי מכיוון שאצל לבנים בייחוד ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, יש אכן יותר מודעות ורצון לאבחון וטיפול בהפרעה. מאידך אצל שחורים 4.1% מהילדים מאובחנים בשנת 2010, לעומת 2.6% בשנת 2001 – עלייה של 70%. דבר המצביע על הגברת המודעות והרצון בקרב הכושים לאבחון וטיפול בהפרעה, ועל עלייה ברמת החיים שלהם במשך שנים אלה. אצל היספאנים ואסיאתים שיעור ילדים המאובחנים נמוך, כי עדיין הם נותרו מאחור בהיבט כלכלי, חברתי, מודעות, ובגלל מאפייני תרבות שונים. האם ידוע שיעור ADHD בקרב העדות השונות בישראל? עדיין אין נתונים כאלה.
כדי לנסות ולהשוות בין הממצאים מארה"ב לנעשה בישראל, אני מסיים בימים אלה סיכום מעקב 5 שנים (2008 – 2012) אחר 2160 ילדים ומתבגרים בגיל 5 -18 שנים שאבחנתי במרפאתי עם ADHD. למחקרי נכנסו ילדים שהיו במעקב רפואי משנתיים עד 5 שנים (בתקופה 1/2008 עד 12/2012). בדקתי בעבודתי שכיחות כללית של ADHD בילדים, והשיעור בקרב ילדים ממוצא אשכנזי ומזרחי. עבודתי מתייחסת לנעשה באזור מרפאתי, ולכן לא ניתן להקיש ממנה על כלל הנתונים והמצב הארצי, אולם ניתן לקבל לפחות תמונה חלקית.  ממצאי עבודתי מראים כי שכיחות ADHD בילדי בי"ס באזור מרפאתי הוא  9.4% . חלוקת המינים: בנים 64%, בנות 36%. אשכנזים 62%, מזרחים 38%  (לעומת כלל אוכלוסיית האזור כשני שליש מזרחים, ושליש אשכנזים). יש מגבלות בעבודתי לקביעת שכיחות ADHD: לא ניתן לקבוע את מספר אוכלוסיית האזור שמרפאתי משרתת, כי חלקם מגיעים לרופאים נוספים, ומאידך כשליש מהילדים שבטיפולי מגיע מאזורים אחרים מרוחקים. כאמור אין נתונים רשמיים עדכניים על שכיחות  ADHD בילדים בישראל. לדעתי נמצא שוני בשיעור ההפרעה באזורים שונים בארץ בשל גורמים כמו: הרכב אוכלוסייה שונה, בני עדות שונות (ערבים, אתיופים, וחרדים שפחות פונים לאבחון); מאפיינים תרבותיים; מצב סוציו-כלכלי ; מודעות שונה של הורים; בתי ספר "דוחפים" יותר או פחות; זמינות רופאים המורשים לאבחון באזור.
בעבודתי סווגתי 2160 הילדים  עם ADHD לפי דרגות חומרת ההפרעה: הפרעה גבולית 13% מהילדים. הפרעה קלה 18%. הפרעה קלה עם לקות למידה 17%. הפרעה בינונית מלווה ב- ODD הפרעה מרדנית מתנגדת 34%. הפרעה קשה/חמורה מלווה הפרעה נפשית נוספת  18%. 82% ילדים עם הפרעה גבולית עד קלה  הם  מעדות אשכנז, מתוכם נטלו טיפול 96%, יש אצלם יותר מודעות ורצון לאבחון וטיפול בהפרעה, גם אם היא קלה ונועדה בעיקר לשיפור תוצאות לימודיות. 69% ילדים עם הפרעה קשה/חמורה היו מעדות המזרח, מתוכם רק 72% הסכימו לטיפול.
לסיכום, בארץ ממצאים מדאיגים לכך שרוב מכריע של מקרי ADHD קשים/חמורים הם מבני עדות המזרח (מאופיינים מרובד חברתי כלכלי נמוך, הוריהם נשרו מבי"ס תיכון או לא סיימו בגרות תיכונית, אחד ההורים לוקה בעצמו בהפרעה בדרגה לא קלה) שרק חלקם מטופלים. ואילו רוב מקרי ADHD גבוליים עד קלים הם מבני אשכנז (מתאפיינים בהשכלה וממעמד חברתי-כלכלי גבוה) ומרביתם מטופלים.
מסקנותיי: על המדינה להקצות משאבים ייעודים לאוכלוסייה החלשה, לאבחון וטיפול כנדרש, וליותר סיוע בחינוך בגן, בבי"ס יסודי, תיכון ואוניברסיטה (העדפה מתקנת לקבלה ללימודים אקדמיים), כדי למנוע הידרדות נוספת בתחום החינוך, חברה ותעסוקה. אני משוכנע שניתן לפתור זאת במישור הלאומי עם רצון, יוזמה, ויכולות ניהוליות מתאימות.