חמישה הבדלים במוח ילדי ADHD

השוני במוח בהפרעת קשב והיפראקטיביות
Brain differences in ADHD

מחקר הדמיה הגדול ביותר של ADHD עד כה, זיהה הבדלים בחמישה אזורים של המוח, כאשר ההבדלים הגדולים נמצאו בילדים ולא במבוגרים.
הפרעת קשב (ADHD) קשורה בהתפתחות מאוחרת של חמישה אזורים במוח וצריכה להיחשב כהפרעה במוח, כך עולה ממחקר שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Lancet Psychiatry.
מחקר זה הוא הגדול ביותר שבדק את נפחי המוח של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, של יותר מ-3,200 נבדקים. ממצאי המחקר יכולים לעזור לשפר את ההבנה של ההפרעה, והוא עשוי להיות חשוב בתפיסות מאתגרות ש- ADHD היא תווית לילדים קשים או כתוצאה של הורות גרועה.

הסימפטומים של ADHD כוללים אי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. ההפרעה משפיעה על יותר מ- 1 מתוך 20 (5.3%) ילדים עד גיל 18, ושני שליש מהם ממשיכים לחוות סימפטומים בגיל בוגר.
מחקרים קודמים, מצאו קשר בהבדלים בנפח המוח של ילדים עם ADHD, באזורים במוח שנחשבו להיות מעורבי ADHD ממוקמים בגרעיני הבסיס, חלק של המוח השולט ברגשות, בתנועה רצונית ובקוגניציה. אולם בגלל מדגמים קטנים בגודלם התוצאות לא היו חד-משמעיות.
במחקר בינלאומי חדש שבדק את השוני במבנה המוח של 1,713 נבדקים עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ו- 1,529 נבדקים ללא ADHD. הנבדקים היו בגיל 4 עד 63 שנים. לכל 3,242 הנבדקים בוצעו סריקת MRI למדידת נפח המוח הכולל שלהם, וגודל של 7 אזורים במוח הנחשבים להיות קשורים עם ADHD והם: pallidum, תלמוס, גרעין caudate, putamen, הגרעין הנסמך, האמיגדלה, וההיפוקמפוס. החוקרים ציינו גם את אלה עם ADHD שלא לקחו פסיכוסטימולנט, כדוגמת ריטלין.
המחקר מצא כי נפח המוח הכולל ונפח חמשה אזוריים במוח, היו קטנים יותר אצל נבדקים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) – גרעין caudate, putamen, גרעין נסמך, האמיגדלה וההיפוקמפוס. הבדלים אלה הם קטנים מאוד בטווח של כמה אחוזים, אולם הגודל חסר התקדים של מחקר זה היה מכריע כדי לסייע בזיהויים. הבדלים דומים בנפח המוח נראים גם בהפרעות פסיכיאטריות אחרות, במיוחד דיכאון מג'ורי. ההבדלים שנצפו היו בולטים במוחם של ילדי ADHD, אך פחות ברורים במבוגרים עם ADHD.
על בסיס זה, החוקרים מניחים כי ADHD היא הפרעה מוחית,בגלל עיכוב בהתפתחות  מספר אזורים במוח אופייניים ל- ADHD.
פרט ל- גרעין caudate ו putamen, שמחקרים קודמים הראו קשר ל- ADHD. במחקר זה, הוכיחו קשר משמעותי ל-ADHD גם של אמיגדלה, גרעין נסמך והיפוקמפוס.

החוקרים מניחים כי האמיגדלה קשורה ל- ADHD באמצעות תפקידה בוויסות הרגש, והגרעין הנסמך עשוי להיות קשור עם מוטיבציה ובעיות רגשיות ב- ADHD באמצעות תפקידו בתהליך הגמול. כשתפקיד ההיפוקמפוס בהפרעה עשוי לפעול באמצעות מעורבות מוטיבציה ורגש.
בעת סריקת MRI, ל-455 אנשים עם ADHD שקבלו תרופות פסיכוסטימולנטים, ובמבט לאחור, 637 קבלו תרופה במשך חייהם. נפחים שונים בחמשת האזורים במוח המעורבים ב- ADHD נראו באנשים שנטלו תרופה או לא, דבר המצביע שהבדלים בנפחי המוח אינם תוצאה של פסיכוסטימולנטים.
תוצאות המחקר מאשרות כי בילדים עם ADHD יש הבדלים במבנה המוח שלהם ולכן מניחים כי ADHD היא הפרעה של המוח. לטענת החוקרים, המחקר יעזור לצמצם את הסטיגמה כי ADHD היא 'רק תווית' לילדים קשים או נגרמו על ידי הורות גרועה. זה בהחלט לא המקרה, והם מקווים כי עבודה זו תתרום להבנה טובה יותר של ההפרעה.
בעוד המחקר כלל מספר גדול של נבדקים בכל הגילאים, המדגם מראה שלא ניתן לקבוע כיצד ADHD מתפתחת לאורך כל החיים. לכן, נדרשים מחקרים ארוכי טווח מעקב על אנשים עם ADHD מילדות לבגרות, כדי לראות כיצד הבדלים בין המוח משתנים עם הזמן, זה יהיה צעד הבא החשוב במחקר.
לסיכום, זהו המחקר הגדול ביותר מסוגו, שזיהה היטב אפילו גודלי השפעה קטנים. מדגמים גדולים חשובים במיוחד בחקר ADHD בגלל ההטרוגניות של ההפרעה הן באטיולוגיה והן בביטויה הקליניים הרבים. מחקר זה מהווה תרומה חשובה למתן עדות התומכת ברעיון של "ADHD כהפרעה מוחית", לאור השלכות משמעותיות על נפחי הגרעינים הסב-קורטיקליים. לעתיד נדרשים מטא ומגה אנליזות שיבחנו את השלכות ההתפתחות לאורך שנים, וגם לחקר השפעת התרופות על נפחי הגרעינים במוח.

מה הקשר בין תזונה ים-תיכונית ל- ADHD?

 

תזונה ים-תיכונית קשורה לסיכון נמוך יותר של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)
Mediterranean diet linked to a lower risk of ADHD

דפוסי התזונה הים תיכונית יכולה להיות קשורה עם פחות אבחון של ADHD
כך עולה ממחקר חדש שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Pediatrics, בראשות חוסה אנחל אלדה, ראש תחום פסיכיאטריה, ומריה פולידו פרופ' בפקולטה למדעי רוקחות ומזון, מאוניברסיטת ברצלונה. 120 ילדים ובני נוער (60 אובחנו עם ADHD ו-60 קבוצת בקורת) נכללו במחקר.
מחקר זה הוא העבודה המדעית הראשונה העוסקת בקשר בין התזונה הים התיכונית ו- ADHD בילדים ומתבגרים, מעלה את העניין שחלק מהרגלי אכילה לא בריאים יכולים לשחק תפקיד בהתפתחות של הפרעה פסיכיאטרית זו- ADHD. 

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) זו אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים ובני נוער, והשלכותיה יכולות להימשך לבגרות. משפיעה על 3,4% ילדים ובני נוער ברחבי עולם (בארה"ב ובישראל שתי מדינות יחידות בעולם עם שכיחות ההפרעה של 10%-15%). בילדים התסמינים העיקריים הם היפראקטיביות, אימפולסיביות וקשיי קשב וריכוז,שנראים ביתר עצמה מאשר בילדים בני אותו גיל שאינם סובלים מהפרעה זו. עד כה, התערבות טיפולית היעילה ביותר לטיפול ב- ADHD הוא שילוב של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, עם התערבות של פסיכולוג חינוכי.
המנגנונים המקשרים תזונה באיכות ירודה ו- ADHD עדיין אינם ידועים
מחקרים מדעיים קודמים קשרו את ADHD בכמה דפוסים תזונתיים, כמו דיאטות עם מזון מעובד ודל בפירות וירקות. עם זאת, ידוע כי דפוסי תזונה לא מאוזנת יכולים לגרום למחסור בחומרים מזינים חיוניים, כמו ברזל, אבץ, מגנזיום, אומגה 3, חומצות שומן, וכו', הנדרשים לצמיחה קוגניטיבית ופיזית ונראים כמשחקים תפקיד חיוני באטיולוגיה של ADHD.
המחקר החדש אינו קובע את הסיבה וההשפעה בין דפוסי תזונה ל- ADHD, אבל יכול לעזור בקביעת אסטרטגיות תזונתיות ספציפיות כדי לשפר את איכות החיים הן עבור החולים ובני משפחותיהם.
מעגל קסמים של אימפולסיביות, תזונה לא נכונה ו- ADHD
הקשר בין תזונה לא בריאה ו- ADHD יכול להיות גם דוגמא של סיבתיות הפוכה. לא יודעים אם הילדים האלה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הינה בגלל תזונה לקויה, או אם ההפרעה גורמת לילדים לאכול יותר שומן וסוכר, כדי לאזן את האימפולסיביות ו/או המצוקה הרגשית שלהם.
כנראה זה מעגל קסמים (מבוך ללא מוצא): אימפולסיביות של ילדים עם ADHD גורמת לאכול באופן לא בריא, ולכן הם לא אוכלים את החומרים המזינים שהם צריכים וכל זה מחמיר את הסימפטומים שלהם.

דיאטה ים תיכונית: תזונה ובריאות
תזונה ים תיכונית, העשירה בפירות, ירקות ושומנים בריאים, מספקת את רוב החומרים המזינים בפרופורציה הנכונה. המחקר החדש אינו קובע כי תזונת הים התיכונית יכולה להיות גורם הגנה מפני ADHD אך הוא מכוון שילדים ובני נוער זקוקים לתזונה בריאה, שכן זוהי התקופה שבה גופם צריך את החומרים המזינים הטובים ביותר להתפתחות וגדילה טובה,ולהגיע לחיים בריאים במהלך הבגרוּת. מחברי המחקר מאמינים נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם שינוי הרגלי התזונה לכיוון תזונה בריאה, כמו הים תיכונית יכולה לשמש כדי לעכב או לשפר תסמיני ADHD.
הערותיי: מחקר נחמד עם בסיס הגיוני, אולם בפועל בארץ ילדים מתבגרים ובוגרים ניזונים מתזונה ים תיכונית ועדיין שכיחות אבחון הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) והטיפול בה הנו הגבוה בעולם… (אם כי אין ספק שחלק ניכר מזה הוא אבחון וטיפול יתר מיותרים!)

האם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) גורמת לתסמינים פסיכוטיים?

אלכוהול ושימוש בקנביס בבני נוער עלול לגרום לתסמינים פסיכוטיים
Psychotic Symptoms in ADHD: An Analysis of the MTA Database

מחקר בדק את השכיחות של תסמינים פסיכוטיים בקרב בני נוער (גיל 14-25 שנים) שאובחנו בילדות עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). במחקר נבדק גם הקשר בין שתיית אלכוהול ושימוש בחומרים ממכרים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר (Benedetto Vitiello MD).
בממצאי המחקר לא הייתה כל ראיה כי ADHD הגדיל את הסיכון לתסמינים פסיכוטיים. לעומת זה, השימוש תכוף בקנאביס נמצא קשור בסבירות גבוהה יותר לחוות סימפטומים פסיכוטיים. לפיכך יש לתמוך בהמלצה שהנוער לא צריך להשתמש בקנביס.
במדגם זה של בני נוער עם אבחנת ילדות של ADHD שיעור סימפטומים פסיכוטיים בממוצע גיל 25, לא היה גדול מזה שנמצא בקבוצת השוואה נורמטיבית, דבר העולה בקנה אחד עם שיעור אפידמיולוגיה של פסיכוזה הצפוי. תסמינים פסיכוטיים היו תופעות חולפות בשלושה רבעים מן המקרים. דבר המאשש את התוצאות ששימוש בקנאביס קשור לסיכון מוגבר של אפיזודות פסיכוטיות, ובכך לתמוך בהמלצה שקנביס לא אמורים להשתמש במהלך התבגרות.
נתונים אלו מאשרים ש- ADHD אינה מגדילה את הסיכון של אפיזודות פסיכוטיות או של הפרעה פסיכוטית.

קשר בין מתבגרים שנולדו פגים והפרעת קשב

קשר בין לידה מוקדמת להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב עת של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר (Anna-Sophie Rommel) בדק במתבגרים את הקשר בין לידה טרם-מועד לבין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
לידה מוקדמת נקשרה עם סיכון מוגבר לקשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) כמו סימפטומים וליקויים קוגניטיביים הדומים לאלה שנראים ב- ADHD, כולל אי תשומת לב וקשיים בעיכוב שליטה עצמית. עם זאת יש רק נתונים מוגבלים שמשווים ב- ADHD את הממדים של לקויים קוגניטיביים נוירופיזיולוגיים אצל מתבגרים שנולדו במועד, לעומת מתבגרים שנולדו לפני המועד.
במחקר זה, השוו ישירות את הביצועים הקוגניטיביים של: 186 מתבגרים עם ADHD שנולדו לפני המועד, ו- 69 מתבגרים שנולדו במועד, וקבוצת בקורת של 135 שנולדו בזמן ללא ADHD. החוקרים ביקשו לבדוק אם תופעות וליקויים קוגניטיביים דמויי ADHD אצל מתבגרים שנולדו פגים, זהים לליקויים קוגניטיביים נוירופיזיולוגיים אצל מתבגרים עם ADHD שנולדו במועד.
תוצאות המחקר הראו כי השליטה על תגובות נמצאה לקויה יותר במתבגרים שנולדו לפני המועד, לעומת מתבגרים עם ADHD שנולדו במועד וגם קבוצת הביקורת. כמו כן, אצל מתבגרים שנולדו לפני המועד, כמו במתבגרים שנולדו במועד עם ADHD, יש ירידה משמעותית שלילית, המשקפת ליקויים בהכנת תגובה, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
סיכום ממצאי המחקר מעידים על ליקויים בהכנת תגובה, ובעיכוב השליטה על תגובות, אצל מתבגרים שנולדו לפני המועד. הליקויים בהכנה לתגובה וליקויים בעיכוב תגובה שנמצאו בקרב מתבגרים שנולדו לפני המועד, חופפים עם אלה שנמצאו במתבגרים עם ADHD שנולדו במועד, אולם מתבגרים שנולדו פגים מראים גם ליקויים ייחודיים, אשר מוכיחים כי הליקויים במתבגרים שנולדו לפני המועד הנם רחבי היקף בהשוואה למתבגרים שנולדו במועד.
לסיכום, מחקר מפורט מאד שהבאתי רק את תמציתו. הוא נוגע בדברים שוליים כביכול, אולם הוא ממחיש את ההערכה ההגיונית הרווחת, שאצל פגים יש כנראה במקרים מסויימים פגיעה במערכת עצבים המרכזית, היכולים להופיע כסימפטומים של הפרעת קשב והיפראקטיביות.

האם נטילת ויטמין D בהריון גורמת לפחות ADHD בצאצאיהן? (פעוטות בגיל 2.5)

פחות ADHD בילדים שאימהותהם לקחו ויטמין D במהלך הריון
Fewer indications of ADHD in children whose mothers took vitamin D during pregnancy, M. H. Mossin,University of Denmark, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry

ממצאי מחקר אוסטרלי חדש שפורסם בכתב עת פסיכיאטרי של אוסטרליה וניו זילנד, מראה כי פעוטות לאימהות שנטלו ויטמין D במהלך ההריון והיו עם רמות גבוהות של וויטמין D בדם טבורי, יש פחות סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז בילדיהן בגיל ½ 2 שנים. 
זה מחקר משותף בין בית חולים האוניברסיטאי אודנסה, השירות הפסיכיאטרי של מחוז דרום דנמרק, אודנסה העירייה, ואוניברסיטת דרום דנמרק. במסגרת המחקר, 2,500 אמהות וילדיהם ימצאו תחת מעקב הריון מוקדם עד ליום הולדת ה -18 של הילד. 

בכל עלייה של 10 nmol/L בריכוז ויטמין D בדם טבורי, הסיכון להיות בין הציון הגבוה ביותר 10% על סקאלת סימפטום ADHD ירד ב- 11%. 1,233 ילדים מהעיר Odense נוטרו במחקר. ויטמין D נמדד בדם טבורי, ואימהות בצעו את כל בדיקות התנהגות הילד (CBCL) כאשר ילדם היה ½ 2 שנים.
שאלון CBCL יכול לשמש כדי לזהות סימפטומים מוקדמים של הפרעת קשב וריכוז, למרות שאבחנת ADHD לא יכולה להתבצע בגיל זה. המגמה הייתה ברורה שאמהות שנטלו ויטמין D, והייתה להן רמות ויטמין בדם הטבורי שלהם מעל 25 nmol/L, ילדו ילדים עם ציוני ADHD נמוכים. תוצאה זו התקבלה לאחר שנלקחו בחשבון גורמים אחרים שיכולים להסביר את הקשר, כגון גיל האם, עישון, אלכוהול, השמנת יתר, השכלה, מספר הילדים, מחלות פסיכיאטריות של הורים, מין הילד, ומשתנים תקופתיים. הקשר בין ויטמין D לבין סימפטומים מוקדמים לא תואר עד אז, ולכן משך תשומת לב.

החוקרים הופתעו מאוד שהקשר היה כל כך ברור, משום שלא הייתה שום מודעות קודמת שהקישור הזה היה אפשרי לזהותו בגיל כה מוקדם. זה לא אומר שהילדים יפתחו ADHD בהמשך, אבל זה יהיה מעניין עוד יותר לעקוב אחרי ילדים אלה שהיו ברף הגבוה ביותר לעומת הטווח הנורמלי של הסקאלה ADHD. הילדים הם כעת בן 3-5 שנים ומספר מחקרים ומעקב מתוכננים. 
המחקר לא מציע שום הסבר באשר לאופן שויטמין D יכול להגן מפני הפרעות קשב וריכוז, אך מחקרים אחרים הראו שויטמין D משחק תפקיד חשוב בהתפתחות מוקדמת של המוח. במחקר זה לא יכלו לומר בוודאות כי ויטמין D מגן מפני סימפטומים מוקדמים של הפרעת קשב וריכוז. המחקר מראה רק שקיים קשר שאנחנו לא יכולים להסביר בכל דרך אחרת.
הערותיי: מחקר מעניין. נדרשת המשכיות מחקרים בכיוון זה. בכל אופן ויטמין D עושה הרבה דברים טובים, האם זה משפיע על סימפטומים של ADHD כהשפעה סביבתית נוסף לגנטיקה המשמעותית!?

האם ויטמין D משפר סימפטומים של ADHD?

נטילת ויטמין D בנוסף למתילפנידאט מקלה על תסמיני ערב של ADHD בילדים
Effect of vitamin D supplementation as adjunctive therapy to methylphenidate on ADHD symptoms: A Nutr Neurosci, randomized, double blind, placebo-controlled trial, Mohammadpour NakisaNutr Neurosci. 2016 Dec 

הוספת תוסף ויטמין D לטיפול יומי עם סטימולנטים אינה משפיעה על התפקוד הכללי של ילדים עם ADHD אך מביאה לשיפור בתסמינים בשעות הערב. מחקרים קודמים הראו כי רמות ויטמין D בדם היו נמוכות יותר בקרב ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לנבדקי ביקורת ללא ADHD. מטרת המחקר הנוכחי מאוניברסיטת טהרן היתה לקבוע מהי ההשפעה של תוסף ויטמין D כטיפול משלים למתילפנידאט על תסמיני ADHD בקרב ילדים.
62 ילדים בגילאי 5-12 שאובחנו עם ADHD לפי קריטריוני המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מהדורה רביעית (DSM-IV), הוקצו אקראית לקבל 2,000 יחידות בינלאומית של ויטמין D או פלצבו  בנוסף למתילפנידאט, במשך שמונה שבועות. חומרת התסמינים הוערכה בשבועות 4 ו- 8 על ידי ההורים בסולם קונרס (Conner's Parent Rating Scale-Revised – CPRS), סולם להערכת ADHD, דירוג שבועי של ההתנהגות בבוקר ובערב על ידי ההורים (Weekly Parent Ratings of Evening and Morning Behavior -WPREMB). רמות 25 OH) D) בסרום הדם נמדדו כבסיס. לאחר שמונה שבועות של התוסף בוצעו הערכות של משתנים אנתרופומטריים, צריכה תזונתית, פעילות גופנית, חשיפה לשמש ותופעות הלוואי. 44 משתתפים השלימו את המחקר.
לאחר שמונה שבועות של נטילת התוסף, רמות 25 OH) D) בדם עלו באופן מובהק בקרב המטופלים שהוקצו לתוסף ויטמין D. היתה הקלה מובהקת בתסמיני ADHD בשתי הקבוצות (p<0.05). נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בחומרת תסמיני ADHD בערב ובציון הכללי בסולם WPREMB בשבועות 4 ו- 8 (p=0.013, p=0.016 בהתאמה), אך לא נצפו הבדלים מובהקים בתסמינים לפי סולמות ההערכה CRPS או ADHD-RS.
לסיכום, תוסף של ויטמין D כטיפול משלים למתילפנידאט מביא לשיפור בתסמיני ADHD בקרב ילדים בשעות הערב. יש צורך במחקר נוסף בכדי לבאר את ההשפעות של ויטמין D כמונותרפיה עבור ADHD ואת מנגנון הפעולה של תוסף זה.
תגובתי: לא משהו. לא רע כהתחלה לידידנו האירנים. עדיין ארוכה הדרך בפניהם… (במלוא משמעותה)
אגב, מדובר בטיפול עם ריטלין וקונצרטה – מה עם תרופות אמפטמינים ואחרות, טרם שמעו מהן!?

האם להפרעת קשב (ADHD) ומוגבלות שכלית (IDׂ) יש שתוף גנטי משפחתי?

מצבור משפחתי של הפרעת קשב והיפראקטיביות ומוגבלות שכלית
The Familial Co-Aggregation of ADHD and Intellectual Disability: A Register-Based Family Study, Stephen V. Faraone PhD, JAACAP

למרות שמחקרים רבים תעדו קשר בין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) לבין מוגבלות שכלית (ID), מעט מאוד ידוע על אטיולוגיה של תחלואה נלווית זו ואיך להתמודד ולטפל בה במסגרות קליניות. מחקר זה שפורסם בכתב עת של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר, ביקש לברר סוגיה זו.
כל האנשים שנולדו בשוודיה בין 1987- 2006 (n: 2,049,587) זוהו באמצעות רישומי לידה רפואית (MBR). מהם נבחרו 7 קבוצות קרובי משפחה: 1,899,654 זוגות הורה-צאצא; 4,180 זוגות תאומים מונוזיגוטים; 12,655 זוגות תאומים; dizygotic 914,848 זוגות אחים מלא; 136,962 זוגות חצי-אח אימהי; 134,502 זוגות חצי-אח אבהי, ו 2,790,164 זוגות בני דודים מלאים. בוצעה אנליזה בתוך-הפרט ובתוך-המשפחה להערכת הקשר בין הפרעות קשב לבין מוגבלות שכלית.
אנשים מוגבלים שכלית היו בסיכון מוגבר ל- ADHD בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. קרובים של משתתפים עם מוגבלות שכלית היו בסיכון מוגבר ל- ADHD, לעומת קרובים ללא מוגבלות שכלית. קשר זה היה קשור בצורה חיובית עם המקטע של הגנום המשותף. ניתוחי דגם הראו כי 91% של המתאם בין נטייה ל ADHD ומוגבלות שכלית נבעו מגורמים גנטיים.
נתונים אלה מספקים ראיות לכך שכמעט כל התחלואה הנלווית בין ADHD למוגבלות שכלית ניתן לייחס גורמים גנטיים, שיש לה השלכות על פרקטיקת האבחון. התוצאות תומכות בהשערה כי גנים משותפים אחראים לתחלואה הנלווית בין ADHD לבין פיגור שכלי.
הקשר של תחלואה נלווית בין ADHD ומוגבלות שכלית, פחת ככל שחומרת המוגבלות שכלית גדלה; היעדר תחלואה נלווית בין ADHD ומוגבלות שכלית קשה, יכול לשקף בקליניקה שקלינאים היו מוטים נגד אבחון ADHD במקרים חמורים של מוגבלות שכלית. סביר להניח כי ממצאי המחקר באשר לחומרת מוגבלות שכלית מציעים אטיולוגיה שונה עבור הסוג החמור ביותר של מוגבלות שכלית בהשוואה לרמות אחרות של מוגבלות שכלית. בדיקה העלתה כי במקרים חמורים של מוגבלות שכלית, היו עם מומים כרומוזומליים נדירים, אספיקסיה, זיהומים טרום לידתי, או פגיעות כלי דם.
עבודה זו מקדמת את הספרות הקודמת על הגנטיקה של ADHD והאינטליגנציה, ע"י הצגה משפחתית (סביר גנטי) של הקשר בין מאובחן קליני עם ADHD ומאובחן קליני עם מוגבלות שכלית.
תגובתי: 
מסכים לגמרי עם תוצאות מחקר זה. הכול בכול מכול, גנטיקה משפחתית. גורמים סביבתיים משפיעים רק בקטנה. אני נוכח בזה יום יום בעבודתי הקלינית עם אלפי פציינטים מכול רמות השכבות הסוציו-כלכליות, ורובדי החברה האינטלקטואלית הגבוהה, המשכילה, הפחות משכילה וללא השכלה.