חשיפה פרינטלית לניקוטין יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים; לקיחת אצתהמינופן בהריון קשור עם ADHD בילדים

חשיפה פרינטלית לניקוטין יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים
Prenatal Nicotine Exposure May Lead to ADHD in Future Generations
J. Zhu, T. J. Spencer, J. Biederman, P. G. Bhide. Trans generational Transmission of Hyperactivity in a Mouse Model of ADHD. Neuroscience, 2014; 34 (8): 2768

מחקר חדש שנעשה בבי"ס לרפואה של אוניברסיטת פלורידה מצא כי חשיפה פרינטלית לניקוטין עלולה להוביל להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים. המחקר מצא הוכחה כי ל- ADHD יש קשר עם ניקוטין היכול לעבור לדורות הבאים. במילים אחרות, הפרעת קשב בילד יכולה להיות כתוצאה מהשפעה סביבתית הגורמת למצב בריאותי בילד שעבר מסבתה שלו, אשר עישנה סיגריות בתקופת היריון לפני שנים רבות. והעובדה שאם הילד לא עישנה בתקופת ההיריון אינה רלוונטית להפרעת הקשב בילד.
החוקרים טוענים כי מחקרם הראה כי שינויים מסוימים בגנום אשר נגרמו ע"י תרופות וגורמים סביבתיים יכולים לעבור גם לנכדים. החוקרים השתמשו במודל עכברים לבחון את ההיפותזה על הקשר בין חשיפה לניקוטין בהיריון לבין היפראקטיביות בעכברים.
לדעת החוקרים גורם אפשרי לתרומה (החייב הוכחה), שהעלייה הגדולה בשנים האחרונות במקרי ADHD בילדים ניתן לייחסה לגידול במספר הנשים המעשנות סיגריות בתקופת היריון. מחקר אחר הראה את הקשר הגבוה בין עישון כבד בהיריון לבין היתכנות מקרי הילדים עם ADHD.
לדעת החוקרים, החשיבות של המחקר היא ששינויים בגנום אצל הסבתה בגלל עישון בהיריון עובר לנכד. ולדעתם יש להתייחס בזהירות למחקר שנעשה בעכברים ולהיקשו לבני אדם. נשאלות השאלות: מה המכניזם לזה? ואם מטפלים בהצלחה באינדיבידואל האם זה יעצור את המעבר לדורות הבאים?

לקיחת אצתהמינופן בתקופת הריון קשור עם ADHD בילדים
Use of acetaminophen during pregnancy linked to ADHD in children
JAMA Pediatrics, 2014. Dr. Beate Ritz, professor and chair of the department of epidemiology at the Fielding School, University of California – Los Angeles

מחקר חדש ארוך טווח שנעשה באוניברסיטת UCLA בשיתוף עם אוניברסיטת אארוס בדנמרק, מגלה כי לקיחת אצתהמינופן קשור עם סיכון גבוה להפרעת קשב והיפראקטיביות בילדים. התרופה הכי שכיחה לשימוש בתקופת היריון להורדת חום ולשיכוך כאבים ונחשבת שלא פוגעת בעובר. כעת מחקר ארוך טווח מעורר שאלות באשר לבטיחות התרופה ודאגה לשימוש בתרופה בתקופת היריון. התרופה בעכברים משפיעה על התפתחות המוח בעובר. החוקרים סבורים שפרט לגנטיקה יש גורמים סביבתיים המשפיעים על העלייה באבחון ADHD, וזה נותן לדבריהם מוטיבציה לחפש אחר גורמים סביבתיים להפרעת קשב. ויש עניין לגלות אם נוירו-פתולוגיה יכולה להיות קיימת כבר בלידה אחרי חשיפה בהיריון. במחקר היו 64,322 ילדים ואימהות שנרשמו בתקופה משנת 1996 עד 2002. המעקב אחר הילדים היה עד גיל 7 שנים.
הסיכון להתפתחות ADHD בילד עד גיל 7 היה גדול פי 13% עד 37% אצל אימהות שעישנו בתקופת הריונן. הסיכון היה גבוה יותר ככל שהאם לקחה אצתהמינופן למשך זמן ארוך יותר גם בטרימסטר שני ושלישי. הסיכון גדל ב 50% יותר אם האם לקחה התרופה במשך יותר מעשרים שבועות בתקופת ההיריון.
החוקרים סבורים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר ממצאי המחקר ואם יאושרו, כי אז אצתהמינופן לא תוכל להיחשב כתרופה בטוחה ללקיחה בתקופת היריון.
הערותיי: טרם ידוע ונהיר מה הגורמים לעלייה הגדולה והמדאיגה של מקרי הפרעת קשב בילדים שחלה בשנים האחרונות. מעלים השערות רבות לגורמים לגידול זה כמו: יתר מודעות של הורים ורופאים; אבחון לא נכון של רופאים; לחץ בתי ספר על הורים, שיווק אגרסיבי של חברות תרופות והשפעתו על הציבור והרופאים; מחקרים במימון חברות תרופות;  ויש הסבורים כי זה המצב האמיתי של שכיחות ההפרעה.
לנישה זו נכנסו חוקרים הסבורים כי לגורמי השפעה סביבתיים יש תפקיד חשוב בגידול מקרי ADHD בילדים. לאחרונה הופיעו מחקרים רבים המראים כי השפעות סביבתיות גורמות להפרעת קשב וריכוז בילדים. כך לדוגמא שני מחקרים אחרונים הנ"ל. יש להתייחס בזהירות רבה למחקרים הנעשים על מודל עכברים וקשה להקיש מהם על ילדים.
מחקר המראה כי עישון סיגריות של סבתה יגרום להפרעת קשב בנכדה. אני ספקן. אני סבור שהגנטיקה היא הגורם העיקרי להפרעת קשב. המקרה שסבתה עישנה בהיריון ולנכדה יש ADHD, זה כנראה לא בגלל העישון, אלא ייתכן בגלל שסבתה שעישנה הייתה לה כנראה הפרעת קשב (יש יותר ADHD אצל אנשים מעשנים), ואז בגנטיקה ההפרעה עברה לנכדה. עדיין הכל בגדר השערות.
מאידך, סבורני שהגידול המדאיג במספר הילדים המאובחנים ADHD מקורו בראש וראשונה, בהכללת לקויות למידה לאבחנת הפרעת קשב, ויתר הסיבות שמניתי לעיל. לו היינו מאבחנים רק את הפרעת הקשב הקלסית שהיא הפרעה התנהגותית נפשית, אזי היתה שכיחות ADHD בילדים מתייצבת על 5% ולא עולה ל 15%-20% בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים כפי שקורה כיום בארה"ב. ובארץ אנו הולכים בכיוון זה.