האם יש ליקויים אנטומיים אנורמאליים במוח ילדים אוטיסטים (ASD)?
אין הבדל במוחם של ילדים הלוקים באוטיזם לעומת האוכלוסייה הכללית
מחקר זה נעשה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, ופורסם על ידם לאחרונה. המחקר בוצע בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קרנגי-מלון בפיטסבורג, ניתח באופן מעמיק סריקות MRI של המוח, והעלה כי בניגוד לתפיסה הקיימת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במבנה המוח אצל מי שסובלים מאוטיזם.
המחקר מצא, שהאנטומיה של המוח אצל ילדים (מעל 6) ומבוגרים (עד 65) הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי, אינה שונה מהותית מאלו שאינם סובלים מאוטיזם.
המחקר בוצע על ידי ניתוח בדיקות fMRI, והוא הגדול ביותר מסוגו שנעשה עד היום. החוקרים דיווחו על ממצאיהם לכתב העת Cerebral Cortex של אוניברסיטת אוקספורד במאמר תחת הכותרת "האם יש ליקויים אנורמאליים אנטומיים באוטיזם?" החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו ממאגר המידע ABIDEי (Autism Brain Imaging Data Exchange), המספק הזדמנות לערוך השוואות בקנה מידה גדול של סריקות MRI אנטומיות שנעשו בין קבוצת אנשים עם אוטיזם לבין קבוצת הביקורת, וכך לנסות לענות על שאלות חשובות רבות. מאגר הנתונים שנפתח לשימושי מחקרי רק לאחרונה, הוא לקט של סריקות MRI שנעשו ביותר מ-1,000 נבדקים מכל רחבי העולם, מחציתם עם אוטיזם ומחציתם הוגדרו במחקר כביקורת. במחקר הנוכחי בוצעו בדיקות מפורטות מאוד של הסריקות האנטומיות, שכללו חלוקה של כל מוח ליותר מ-180 אזורים ואומדן של מדדים אנטומיים שונים (נפח, פני השטח ועוביו כל אזור ואזור). לאחר מכן בחנו החוקרים כיצד שתי הקבוצות, עם אוטיזם וקבוצת הביקורת, נבדלו בהתייחס לכל אזור באופן פרטני, וגם בהתייחס לקבוצות של אזורי המוח, תוך שימוש בניתוחים מורכבים יותר, בהן נבחנו הבדלים רבי-משתנים בין הקבוצות.
הממצאים שלנו, ציין ד"ר אילן דינשטיין מהמחלקה למדעי המוח, מדעים הקוגניטיביים ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, "מציעים תשובות ברורות למספר מחלוקות מדעיות באשר לאנטומיה של המוח. שאלות אלו מעסיקות כל מי שמעורב בחקר ההפרעה בספקטרום האוטיסטי בעשורים האחרונים." לדבריו, "המחקר סותר השערות קודמות הטוענות שאוטיזם קשור להבדלים במבנה המוח, כמו נפח המוח, עובי קליפת המוח, או גודלם של אזורים ספציפיים בו". התוצאה הבולטת ביותר של האנליזות הללו היתה שההטרוגניות האנטומית בתוך כל אחת מהקבוצות היתה עצומה. "היא האפילה רבות על ההבדלים הקטנים שנמצאו בין הקבוצות", הדגיש ד"ר דינשטיין, והוסיף: "לדוגמה, פרטים מקבוצת הביקורת, יכלו להיות שונים זה מזה ב-90-80% בנפחי המוח שלהם, בעוד שאלו מ קבוצת האוטיזם נבדלו בנפחי המוח שלהן ב-3-2% לכל היותר (תלוי באופן שבו נבחרו הפרטים לצורך הבדיקה)".
"מסקנה זו עומדת לכן בניגוד חד לדיווחים רבים שהופיעו בשנים האחרונות בדבר קיומם של הבדלים אנטומיים משמעותיים אצל אנשים עם אוטיזם בהשוואה ללא-אוטיסטים. התברר, כי ההבדלים נמצאו במחקרים שנעשו בהיקף קטן, שלרוב כללו השוואות בין 40 עד 50 אנשים". "התוצאות שהושגו במחקר שלנו מרמזות באופן ברור כי האוטיזם איננה תסמונת הנובעת מפתולוגיה אנטומית ספציפית, וכי המדענים לא יוכלו להסתמך על האנטומיה בלבד על מנת להסביר או לזהות את המנגנונים העומדים מאחורי תסמונת אוטיזם (ASD). הסברים מורכבים יותר, הכוללים שילוב של מדדים אנטומיים עם מדדים תפקודיים וגנטיים הם כנראה הכיוון".
במחקר השתתפו עוד ד"ר סיגל ברמן (הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון), פרופסור מרלן בהרמן (פסיכולוגיה, קרנגי מלון) והדוקטורנט שלומי האר (מדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון). פורסם בדוקטורס אונליין 06/11/2014.
הערותיי: מחקר יוצא דופן, מאחר שתוצאותיו סותרות את ההנחות הרווחות ממחקרים רבים של השנים האחרונות בתחום זה. אני נוטה לקבל את תוצאותיו. להערכתי האיתיולוגיה הגנטית היא הגורם העיקרי והמדדים האנטומיים אינם משמעותיים מכדי שנוכל כיום לקחת אותם בחשבון. היום עדיין אינו קרוב (כפי שטוענים חוקרים אופטימיסטים) שבו נוכל לאבחן באמצעות fMRI את האוטיזם, הפרעת קשב והיפראקטיביות, ועוד. מכיוון שעד היום תסמונות אלה עדיין אינן ברורות לחלוטין, וגם הן משיקות וחופפות בסימפטומים ובתפקודים אחת ברעותה.
ADHD IN ISRAEL - ד"ר שלומי ענתבי מומחה להפרעות קשב והיפראקטיביות. הפרעות הנלוות לה: אוטיזם, מרדנות, התנהגות, חרדה, דיכאון, אובססיביות, טיקים, אכילה, שינה, ולקות למידה 
Hi
I'm a mother to a boy who is now 7, but at the age of 2.5 was diagnosed PDD NOS.
A month after the diagnose we started a Craniosacral therapy treatment which helped so much that I went to learn it for a year. I had to understand how it works, something we were not taught about in the Nursing school I attended to.
After only 4 treatments my son stopped Drooling and started talking, engaging in tiny conversations for the first time. From there on he just improved more and more but he didn't leave the spectrum because his brain was still weak.
A year ago I found a Sensory therapy you may have heard about already. It's called MendAbility, and they know how to push the button of Brain Plasticity. We've been doing it for a year already (and still have half a year to go), and my son has stepped out the spectrum, according to one psichiatrist who did a short assessment some months ago. Today he's got ADD problems + some eye contact still. But we have half a year ahead, and by the way it has been until now I have no doubt in half a year it will be ok. 🙂
I've been talking with many parents, and some have taken their children to a Craneosacral therapist. Most of them have found a Craneosacral problem and their kids are improving beautifuly. Why isn't this researched? The connection is so clear! Maybe you can do something about it? I'm convinced a big percentage of our Autistic children have an underlying Craneosacral problem.
תודה רבה.
Freya