מחקר חדש: תלמידים צעירים בכיתה א' עם אבחון יתר של ADHD – מה השלכות עתידיות?

ילדים צעירים בכיתה – יתר שכיחות באבחנת הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובטיפול,
ומה ההשלכות לטווח ארוך ללימודים ולעבריינות?
Does relative age at the start of school influence the prevalence of ADHD diagnosis, and what are the long-term implications
.Dr. Jonna Kuntsi, Institute of Psychiatry, Psychology and Neuroscience, King's College

מחקרים מארה"ב (אלדר 2010; אוונס 2010), קנדה (מורו 2012), ומשבדיה (הולדנר 2014), מצאו כי ילדים שהחלו לימודיהם בכיתה א' כשהיו צעירים בגילם, יחסית לממוצע תלמידי הכיתה, היו באופן משמעותי צפויים להיות יותר מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, ויותר מטופלים בטיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז. דבר המעלה את האפשרות שיש אבחון-יתר של הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים הצעירים בכיתה א'. ייתכן שילדים הצעירים בכיתה פחות בשלים התפתחותית לעומת הילדים הבוגרים.
במחקר הנוכחי משבדיה, הרחיבו את האנליזה לחקור גם אם הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין תוצאות חלשות, בציונים נמוכים בבית הספר ועבריינות, שונה בילדים צעירים לעומת הבוגרים בכיתה. במחקר הנוכחי זוהו 7989 ילדים בוגרים בכיתה עם ADHD (נולדו בין ינואר – מרץ), ו 9259 ילדים צעירים בכיתה עם הפרעות קשב וריכוז (נולדו בין אוקטובר-דצמבר), ובדקו את התרופות שנרשמו להם במשך 13 שנים, בין ינואר 1997 לדצמבר 2009. כל הילדים אובחנו כשהיו בגיל בין 3 ל- 18 שנים. נבדקו הרשעות פליליות שנרשמו במרשם הפלילי הלאומי של שבדיה, ונבדקו הציונים הנמוכים מבי"ס בכיתה ט' עפ"י רישום בית ספר הלאומי. היחס בין בנים לבנות היה דומה בשתי קבוצות הילדים עם הפרעות קשב וריכוז (כ- 75% בנים).
הילדים הבוגרים יותר בכיתתם עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה יותר פי 4 להיות מורשעים בפשע, בהשוואה לקבוצת ביקורת. מאידך, הסיכון בהתאמה לילדים הצעירים בכיתה עם ADHD היה נמוך יחסית אם כי עדיין משמעותי. הילדים הבוגרים היו בסיכון גבוה פי 7 לקבלת ציונים נמוכים בבית ספר, ואילו הסיכון המקביל בצעירים היה דומה פי 8.
מסקנת המחקר, נמצא סיכון גבוה יותר של הרשעות פליליות בקבוצת הילדים הבוגרים בכיתה לעומת  הצעירים, אולם לא נמצא הבדל בציונים הנמוכים שקיבלו בבי"ס בין תלמידים בוגרים לצעירים בכיתה.
הערותיי: מחקר מלמד ומעניין. תופעה נפוצה במחוזותנו שילדי גן חובה ילידי ינואר-מרץ מאובחנים יותר עם חוסר בשלות וממליצים להשאירם שנה נוספת בגן חובה. לעיתים קרובות נמצא שקביעה זו של חוסר בשלות בילד אינה תואמת את מצבו של הילד. מוצאים מתוכם ילדים שיש להם לקות למידה (קשיי למידה מולדים) שלא אבחנו אותם, ואז לא הכינו אותם ספציפית כנדרש לקראת המעבר לכיתה א', ולכן אינם מוכנים מבחינה לימודית לכיתה א' וטוענים שהם "אינם בשלים רגשית".
מחקרים מראים שיש אבחון יתר של הפרעות קשב וריכוז בתלמידים צעירים בכיתה א'. זה נצפה גם בפרקטיקה. מקרים כאלה קורים בייחוד בכיתות הנמוכות של בי"ס יסודי (כיתות א'-ג') כשתלמידים אינם מצליחים בלימודים בגלל לקויות למידה, וכשאינם מבינים בכיתה הם משתעממים ואז לא מקשיבים, חולמים בהקיץ ומפריעים (סימפטומים כמו בהפרעת קשב וריכוז), ומופנים בבהילות לאבחון ADHD. המאבחנים עלולים ליפול בפח ולאבחנם עם הפרעות קשב ולהמליץ על טיפול תרופתי, והתוצאה אבחון וטיפול יתר של ADHD בילדים צעירים.