מדוע בישראל שכיחות ADHD/ADD הגבוהה בעולם וכיצד למנוע זאת

בארץ, שכיחות המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז מהגבוהות בעולם

בארץ שכיחות אבחון הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא בממוצע כ-15% בילדים, תיכוניסטים וסטודנטים, בעיקר באוכלוסיות משכבות סוציו-אקונומיות ממוצע פלוס וגבוהות. לאור נתונים משרותי בריאות כללית שהוצגו לאחרונה בתקשורת, שכיחות אבחון הפרעת קשב בילדים בגיל 6-12 שנים היא 8%; בנערים בגיל 13-17 שנים- 15%; צעירים בגיל 21-30 שנ'- 10%. בפועל שכיחות אבחון ADHD גדולה יותר מהנ"ל, כי ישנו אחוז ניכר של ילדים, מתבגרים וצעירים המבקשים לשמור על חיסיון, ולכן עוברים אבחון פרטי ורוכשים תרופות בבתי מרקחת פרטיים – שזה לא נכלל בנתוני קופ"ח כללית. בנוסף, בקופ"ח מכבי יש אחוז גבוה יותר של מבוטחים בקרב האוכלוסיות המבוססות הגרות בערים כמו באזורי שרון, מרכז ותל-אביב, בהן שכיחות המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז גבוהה יותר.
גם לאור נתוני שכיחות אלה שפורסמו, בלי לקחת בחשבון את הגורמים הנוספים הנ"ל, זה עדיין מציב את ישראל בראש הפירמידה בשכיחות הגבוהה מאד של אבחון הפרעת ADHD.פורסם בתקשורת כי השכיחות הממוצע העולמית באבחון וטיפול בהפרעות קשב גבוהה מאשר בישראל, זה לגמרי לא נכון (באף קבוצת גיל). אדרבא, על פי הספרות הרפואית, במדינות אירופה מערבית שכיחות הממוצעת של ילדים מתבגרים וצעירים המאובחנים בהפרעות קשב, נעה בין 3% (בצרפת ובריטניה) ועד 5% (ביתר מדינות אירופה), ואילו במדינות סקנדינביה השכיחות הכללית הממוצעת בין 2% עד 3% בלבד. כלומר, לאור נתונים שפורסמו בספרות רפואית, מאובחנים בארץ יותר מפי שניים מאשר באירופה, בכל קבוצות גיל. מדינה נוספת היחידה בעולם, פרט לישראל, עם שכיחות אבחון גבוהה כמו בישראל זו ארה"ב.
הסיבות לשכיחות הגבוהה של אבחון הפרעות קשב וריכוז בארץ
א. אבחון לא נכון של הפרעת קשב, שבמהותה זו הפרעת התנהגות מלווה בשני שליש מקרים עם הפרעה נפשית כמו חרדה דכאון שינוי מצבי רוח ועוד.
ב. אבחון לא נכון, המסתמך על בדיקות ממוחשבות ולא אבחון קליני כנדרש. במציאות כיום, רבים מדי אלה השולחים לבדיקות ממוחשבות. מידי יום מגיעים למרפאתי ילדים רבים להתייעצות שהטיפול בהם לא הצליח, לאחר שנשלחו ע"י רופאים (גם מומחים) לביצוע בדיקה ממוחשבת, ורק על סמך תוצאותיה קבעו את האבחנה והחלו בטיפול תרופתי ללא אבחון קליני.
ג. אבחון שגוי להפרעת קשב בילדים בעוד בעיתם העיקרית והיחידה היא לקויות למידה ו/או מנת משכל נמוכה. מערכת החינוך בארץ כושלת שאינה נותנת מענה הולם לילדים עם לקויות למידה, כפי שקורה במדינות מערביות מפותחות באירופה וסקנדינביה. לפיכך, בארץ לפחות שני שליש מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), בעוד בעייתם העיקרית היא לימודית.
ד. תחום הפרעות קשב בארץ נעשה מסחרי,"מכונים רפואיים" צצים כפטריות לאחר הגשם, שמטרתם עיקרית מסחרית וככל שיאובחנו יותר ירוויחו יותר.
ה. החדרה לשוק שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה, "תרופות חדשות" להפרעת קשב עם כוונה מסחרית בעיקרה, שנועדו מלכתחילה לטיפול בדיכאון, חרדה, אלכוהוליזם, ופסיכוזות.
ו. שיווק אגרסיבי בלתי מבוקר של חברות תרופות בקרב הרופאים, לאבחון וטיפול בתרופות.
ז. ישנו קידום לאבחון ולטיפול בתרופות ע"י קבוצות תמיכה (עמותות) להפרעות קשב וריכוז, שעובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חברות התרופות, כדי לקדם את הטיפול בתרופות.
כיצד לפעול כדי למנוע הידרדרות נוספת בריבוי אבחון ADHD בארץ
-> להקפיד על אבחון קליני מדויק במהות הפרעת קשב, עם הפרעת התנהגות, ונלוות לה חרדה, דכאון ועוד, ולא לאבחנה כ"הפרעה בלימודים".
-> בדיקות ממוחשבות גורמות לאבחונים מיותרים, מטעות רופאים, ומכשילם במתן תרופות שלא נחוצות. יש לאסור את השימוש בהם.
-> בתי"ס יימנעו מלשלוח ילדים עם לקויות למידה ברורה (ניתן לקבוע זאת גם ללא אבחון דידקטי, אם ילד בכיתה א'-ג' בבי"ס יסודי מתקשה באחד או יותר ממקצועות בסיסיים אלה: כתיבה, קריאה, הבנת הנקרא, וחשבון), כדי שיאובחנו עם הפרעת קשב ויטופלו עם ריטלין, מה שקורה כיום לצערנו. תפקידו וחובתו של בי"ס שאמור יותר טוב מכל אחד להכיר בקשיי לימוד/לקויות למידה אצל תלמידים ולסייע להם מירבית בלימודים לפי צרכי כל תלמיד, ובמקרים נדרשים להתאים מסגרת לימודית מתאימה לילדים הזקוקים, לפני ששולחים אותם לאבחון הפרעת קשב, כפי שקורה כיום.
-> משרד בריאות יגבש ולפרסם תקנות ברורות וקפדניות להענקת רישוי ל "מכונים רפואיים פרטיים" העוסקים באבחון וטיפול בהפרעות קשב, ובהמשך לשם מעקב ופיקוח על פעילותם.
-> יש למנוע מחברות תרופות שיווק אגרסיבי במדיה והשפעה בלתי אובייקטיבית בכינוסים רפואיים. להקפיד על אתיקה רפואית, בקשרי רופאים-חברות תרופות (בייעוץ, הרצאות וכדומה), ולהצהיר בגילוי נאות בהרצאות בכינוסים רפואיים, על קשרים עם חברות תרופות.
-> לא להיסחף למגמה המסתמנת לטיפול בסטימולנטים במבוגרים שפרשו כבר מעבודתם, שאינו חיוני לתפקוד היומי. הם נוטלים מספיק תרופות הנחוצות להם ולא צריך להוסיף תרופות שלא לצורך.
לסיכום, אלה שמתכחשים לקיומו של אבחון יתר בארץ של הפרעת קשב וריכוז כ-15% (עד 20% בשכבות סוציו-כלכליות גבוהות) בילדים, תיכוניסטים, וסטודנטים – או שאינם מכירים ולא מעורים בתחום, או שמא עוצמים עיניים ואוטמים אוזניים לקורה ומתרחש סביבנו, בעוד הדבר ברור, ידוע ומוכר לבקיאים בתחום. הגיעה העת שמנהלים רפואיים בקופו"ח יירתמו לבקרה רפואית קפדנית למניעת אבחונים וטיפולים מיותרים להפרעת קשב ריכוז (ADHD) . לצערנו, לא ניתן לצפות שמשרד הבריאות יעשה את המלאכה.