ילדי גן עם ADHD הראו הקטנה בנפח המוח באזורים הנחוצים לבקרת התנהגות

 ADHD – הוכחה לאנומליות בהתפתחות המוח בילדי גן עם הפרעת קשב והיפראקטיביות
Anomalous Brain Development Is Evident in Preschoolers with ADHD, Mark Mahone, research scientist Kennedy Krieger Institute. Journal of the International Neuropsychological Society, March 26, 2018;

ילדי גן גילאי 4 שנים עם תסמינים של הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) הראו הפחתה בנפח המוח באזורים הנחוצים לבקרה על התנהגות, כך עולה ממחקר חדש, שפורסם בימים אלה בכתב עת J.of Neuropsychological Society המחקר, שמומן ע"י המכון הלאומי לבריאות (NIH), מייצג בדיקה מקיפה ראשונה של נפח קליפת המוח בילדי גן עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, מספק אינדיקציה לכך שאנומליות ניכרת במבנה המוח קורה בשלבים מוקדמים של התפתחות. החוקרים השתמשו במחקרי MRI אנלוגיים ברזולוציה גבוהה עם מדדים קוגניטיביים והתנהגותיים. החוקרים בחנו את התפתחות המוח אצל 90 ילדים בגילאי 4 עד 5 שנים. המחקר, מצא כי ילדים בגיל הגן עם ADHD הראו נפח מוח מוקטן באופן משמעותי במספר אזורים בקליפת המוח, כולל האונה הקדמית, הטמפורלית והראשית. אזורי המוח שהראו את ההקטנה הגדולה יותר בילדי גן עם ADHD, כללו את אלה הידועים כקריטיים לשליטה קוגניטיבית והתנהגותית ויכולת חיזוי של תסמינים התנהגותיים.
ממצאים אלה מאשרים את מה שהורים מכירים במשך זמן מה גם אצל ילדים צעירים מאוד, ADHD הוא מצב ביולוגי ממשי עם ביטויים פיזיים וקוגניטיביים מובהקים. ADHD היא הצורה הנפוצה ביותר של פסיכופתולוגיה במהלך שנות הגן, ובמהלך הילדות המוקדמת, אשר קשורה לעלויות בריאות וכלכליות משמעותיות לטווח הארוך. עד כה, מחקרים העריכו התפתחות מוחית במוח אצל ילדים עם ADHD בגיל בית הספר, למרות שרוב הילדים עם ההפרעה הראו תסמינים מוקדמים בשנות הגן. מחקר זה זיהה בקפידה ילדים עם סימפטומים של ADHD קרוב יותר לתחילתם, מה שמאפשר הבנה טובה יותר של מנגנוני המוח הקשורים להתפרצות המחלה.
מחקרי MRI בילדים יכולים להיות מאתגרים במיוחד בילדים צעירים עם ADHD מכיוון שהוא מחייב  לשכב בשקט לתקופות של עד 30-40 דקות. כדי להתמודד עם האתגר הזה, השתמשו בתהליך ביטול רגישות התנהגותית אישית באמצעות סורק מדומה כדי לעזור להכין את הילדים לסריקות, מה שהוביל לשיעור הצלחה של כמעט 90%. ממצאי המחקר מייצגים שלב מחקרי ראשון שיימשך בעקבות הגילאים מגילאי גן לגיל ההתבגרות, בתקווה לזהות סימנים ביולוגיים מוקדמים בגיל הגן, שיכולים לעזור לחזות אילו ילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח ADHD.
התקווה היא כי ע"י מעקב אחר ילדים אלה מוקדם בתחילת החיים, ניתן יהיה לקבוע אילו סימנים מוקדמים במוח ובסימפטומים התנהגותיים, קשורים ביותר לקשיים מאוחרים יותר, ואילו היבטים של התפתחות מוקדמת יכולים לחזות תוצאת טיפול טובה יותר ו/או התאוששות מהמצב. ע"י הבנת מוחות הילדים אשר גדלים עם הפרעת ADHD, אפשר יהיה להתחיל ליישם התערבויות ממוקדות ומניעתיות בילדים צעירים במטרה להפחית תוצאות שליליות או אפילו להפוך את מהלך ההפרעה.
הערותיי:  על פי המחקר, אם אכן יתאפשר בעתיד לאבחן פעוטות בהדמיה מוחית, הדבר יהווה פריצת דרך. אם כי עדיין רחוקה הדרך שניתן יהיה לאבחן ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), הפרעה בספקטרום אוטיזם(ASD), הפרעת התנהגות(CD), ואולי להבדיל ביניהן, באמצעות הדמיה מוחית ב-MRI, שתראה שינויים ביולוגיים מבניים באזורי מוח שונים. זה מחקר נוסף מיני רבים שכמותם מתפרסמים בשנים אחרונות. אולי אפשר ליטוע תקווה לעתיד רחוק, אך לא מעבר לזה.
מאידך, כיום אבחון קליני של ילדי גן לאבחנת ADHD עדיין אינו ברור דיו ולא פשוט כלל. ולאבחון פעוטות בגיל 3-5 שנים נדרש ידע,ניסיון, ומיומנות רבה. מעטים הרופאים העוסקים בתחום זה אשר רוכשים ניסיון עשיר לאבחון וטיפול ב-ADHD בפעוטות. רצ"ב קישור למאמר שהצגתי בכינוס רפואי ופרסמתי באתרי בשנת 2014, על טיפול בפעוטות/ילדי גן המאובחנים עם ADHD –>
מה ידוע כיום על אבחון וטיפול ADHD בפעוטות 3-5 שנים
שלבים לטיפול בפעוטות המאובחנים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). כל מחקרי ADHD בפעוטיות/ילדי גן בנוסף לניסיון קליני שנצבר, מלמדים ומכוונים אותנו לפעול בזהירות מרבית, תוך הקפדה על הנחיות AAP, AACAP לאבחון ADHD בגיל 3-5 שנים. באותה עת, צריך לבדוק אם לילד יש הפרעה נלוות, כמו: CD ,ODD, חרדה, דיכאון.
לקביעת טיפול לפעוטות וילדי גן, ממליץ לנהוג לפי שלבים אלה:
א. כקו בחירה טיפולי ראשון, ממליץ על מגוון טיפולים רגשיים התנהגותיים, והדרכת הורים.
ב. בגיל 2-3 אין הצדקה רפואית לטפל בתרופות. הטיפולים ניתנים בהתפתחות הילד.
ג. בגיל 3-4 ניתן לקבוע אבחנת הפרעת קשב, אולם בד"כ אין צורך בטיפול תרופתי.
ד. בגיל 4-6 באבחון הפרעה קשה של ODD + ADHD, יש לשקול טיפול תרופתי.
ה. בגיל 5-6 בגן חובה, עם ADHD ופגיעה תפקודית קשה, ניתן לשקול טיפול תרופתי.
ו. לטפל עם מתילפנדאט, ריטלין במינון נמוך מפחית תופעות לוואי השכיחות יותר בילדי גן.
ז. להסתפק בטיפול לטווח השפעה עד 8 שעות אלא אם יש בעיית התנהגות קשה בערב בבית.
ח. נדרש מעקב רפואי תדיר על תוצאות הטיפול ותופעות לוואי, וגם זמינות הרופא לשאלות הורים.
ט. תוצאות הטיפול במרבית הפעוטות טובות מאד וחל שינוי ניכר בתפקודם (לעיתים דרמטי).
י. מאז בריאות הנפש עברה לקופות חולים, יש רופאים פסיכיאטרים מחוזיים בקופו"ח שמפקחים ובודקים את הטיפול בילדים עם ADHD ביחוד בפעוטות וילדי גן. יצא לי לשוחח עם שני רופאים מחוזיים של שתי קופו"ח על טיפול ספציפי בילדי גן. קשר כזה בונה ומפרה לכל הצדדים ותורם למתן טיפול איכותי בילדי גן. אני מברך מאד על כך.