אי שקט בגיל הרך מנבא פסיכופתולוגיה בנוער ופגיעה תפקודית- מחקר פרוספקטיבי 12 שנ'

Preschool Irritability Predicts Adolescent Psychopathology and Functional Impairment: A 12- Year Prospective Study
Leah K. Sorcher Article in Press, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Sept 2021

התוצאות הקליניות והתפקודיות ארוכות הטווח של אי שקט בגיל הרך אינן ידועות. מחקר זה בחן קשרים אורכיים של אי שקט בגיל הרך עם הפרעות פסיכיאטריות ופגיעה תפקודית שהוערכו בגיל ההתבגרות, במדגם קהילתי גדול.
במחקר נכללו 453 ילדים שהוערכו בגיל שלוש שנים ושוב בגיל 12 שנה ו/או 15 שנה. בגיל שלוש התראיינו הורים על אי שקט בילדם, תסמינים פסיכיאטריים אחרים ופגיעה תפקודית עם הערכה פסיכיאטרית לגיל הגן Preschool Age Psychiatric Assessment (PAPA) בגיל ההתבגרות התראיינו הורים וגם בני הנוער לתסמיני הפרעות רגשיות וסכיזופרניה Kiddie-Schedule of Affective Disorders and Schizophrenia (K-SADS) לצורך הערכת פסיכופתולוגיה של בני נוער ופגיעה בתפקוד; בני נוער השלימו גם את ראיון סטרס החיים להערכת תחומי תפקוד שונים. לבסוף, בני נוער והורים השלימו את תסמיני דיכאון הילד (CDI) ואת ההפרעות הקשורות לחרדה (SCARED).
תוצאות המחקר הראו כי אי שקט בגיל שלוש שנים ניבאו הפרעות הפנמה והחצנה (internalizing and externalizing disorders) בגיל ההתבגרות, חרדות וסימפטומים דיכאוניים, והפרעות תפקודיות קשות יותר, ויותר לקוי תפקודי כולל בריאות גופנית, וגם שימוש בנוגדי דיכאון ובחינוך מיוחד, גם לאחר שליטה על הפרעות פסיכיאטריות בסיסיות. כל האסוציאציות נמשכו לאחר התאמה נוספת לסימני סיכון מוקדמים ומרקרים לפסיכופתולוגיה. מסקנת המחקר מדגישה את המשמעות הקלינית ואת כוח הניבוי של אי שקט בגיל הרך ומספקים תמיכה לשימוש מוקדם במאמצי זיהוי והתערבות רחבי היקף.
הקדמה: אי שקט/עצבנות, המתאפיינת בסובלנות נמוכה לתסכול והתפרצויות זעם, היא אחת הסיבות השכיחות להורים לפנות לטיפול בילדיהם. עצבנות היא מקדם טרנס-אבחוני החוצה הפרעות מרובות, כולל הפרעות דיכאון ראשיות (MDD), הפרעת חרדה כללית (GAD) והפרעה מתנגדת מתריסה (ODD), והיא התכונה הקרדינלית של ההפרעה בוויסות מצב הרוח (DMDD). אי שקט ועצבנות בצעירים קשורה עם פגיעה תפקודית גם בהעדר הפרעות פסיכיאטריות. עצבנות בקרב ילדים ובני נוער בגיל בית הספר מנבאת הפרעות רגשיות, במיוחד הפרעות דיכאון וחרדה, כמו גם ODD, אובדנות ופגיעה תפקודית כוללת יותר בבגרות. כתוצאה מכך, גדל המיקוד ותשומת הלב לזיהוי אי שקט ועצבנות מוקדם יותר בהתפתחות הילד, בגיל הרך.
עצבנות נפוצה יחסית בגיל הרך. עם זאת, עדויות עדכניות מוכיחות כי ניתן להבחין ברגישות משמעותית מבחינה קלינית ממצבים נורמטיביים והיא חוזה הפרעות פסיכיאטריות ופגיעה בילדים בגיל בית הספר. יתר על כן, מצבים עצביים והתנהגותיים של עצבנות בגיל הרך דומים לממצאים בקרב בני נוער ובוגרים, המספקים אימות נוסף של המבנה ובכך תומכים ברגזנות בגיל הרך כסמן סיכון חשוב. ביסוס עצבנות בגיל הרך כסימן חיזוי מוקדם של סיכון לאורך ההתפתחות היא קריטית לשימוש בו במאמצי זיהוי והתערבות רחבי היקף.
החוקרים דיווחו בעבר על תקפות הניבוי של עצבנות בגיל הרך במחקר Stony Brook Temperament Study, מחקר אורך גדול מבוסס קהילה שהעריך ילדים החל מגיל שלוש. מצאו כי עצבנות בגיל שלוש ניבאה דיכאון, ODD ופגיעה תפקודית לקויה יותר בגיל שש, וכן הפרעות חרדה, כולל GAD וחרדת נטישה, ליקוי תפקודי ושימוש בשירותי בריאות הנפש בגיל תשע. עצבנות בגיל הגן ניבאה גם סימפטומים של דיכאון וחרדה ע"י הורים בגיל תשע. יחדיו, ממצאים אלה מראים קשרים עקביים עם תוצאות גרועות במהלך הילדות המוקדמת ולאחריה.
עבודות קודמות מוכיחות כי עצבנות בקרב בני נוער ומתבגרים מנבאת הפרעות דיכאון וחרדה בבגרותם, אך עדיין לא היה ידוע אם יכולת החיזוי של עצבנות בגיל הרך נמתחת להפרעות הפנמה בגיל ההתבגרות. בנוסף, לא ידוע אם עצבנות היא מנבא ייחודי מעבר לבעיות פסיכיאטריות אחרות. לפיכך, במחקר הנוכחי הרחיבו החוקרים את ממצאיהם הקודמים כדי לבחון האם עצבנות בגיל הרך מנבאת פסיכופתולוגיה אצל מתבגרים. תקופת התבגרות היא לא רק תקופה פגיעה בשל שינויי התבגרות והעצביים המהירים המתרחשים, אלא היא גם תקופה בה צורות רבות של פסיכופתולוגיה נעשות שכיחות יותר ולרוב מנבאות את המשך חוסר הסתגלות עד לבגרות. יתר על כן, גיל ההתבגרות מלווה בלחצים חברתיים חדשים (למשל גורמי לחץ אקדמיים, עמיתים ורומנטיים) שהופכים אותו לתקופת סיכון ייחודית במיוחד. לפיכך, הבנת הקשרים בין עצבנות בגיל הרך לתוצאות המתבגרים תיידע על הבנת הפסיכופתולוגיה לאורך משך החיים.
מטרת המחקר העיקרית הייתה לבחון האם עצבנות הנמדדת בגיל שלוש מנבאת הפרעות ותוצאות פסיכיאטריות אצל מתבגרים, לרבות פגיעה בתפקוד, שימוש בתרופות ושירותי בריאות הנפש, בריאות גופנית ופגיעה עצמית. החוקרים שיערו כי עצבנות בגיל הגן תנבא דיכאון, חרדה והפרעות התנהגות משבשות (DBD) בגיל ההתבגרות בהתחשב בכך שהעצבנות מראה קשרים חזקים הן עם הפרעות הפנמה והן חיצוניות, עם זאת, לא היה ברור אם עצבנות בגיל שלוש תחזה במיוחד הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בהתחשב בממצאים המוגבלים והמעורבים בספרות קודמת. שיערו גם כי עצבנות בגיל הגן תמשיך לחזות פגיעה תפקודית ושימוש בשירותי בריאות הנפש שנים מאוחר יותר מעבר להפרעות רגשיות או התנהגותיות בגיל שלוש.
בדקו האם מין בני נוער ממתן קשר בין עצבנות לגיל הרך לתוצאות במתבגרים. דיווחו בעבר על הבדלים בין המינים בקשרים בין עצבנות לגיל הרך ותוצאות קליניות בגיל 9 שנים: עצבנות בגיל הגן ניבאה הפרעות חרדה לבנים בלבד והפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD אצל בנות רק בגיל תשע.
במחקר הנוכחי בדקו קשרים אורכיים בין עצבנות בגיל הרך לבין תוצאות נפשיות אצל מתבגרים במדגם גדול מבוסס קהילה. מצאו כי עצבנות בגיל שלוש ניבאה הפרעות חרדה אצל מתבגרים, כולל פוביה ספציפית, פוביה חברתית ו-GAD, ו-ADHD ו-DBD, גם לאחר שליטה על הפרעות פסיכיאטריות בסיסיות. בהתאם לממצאים הקודמים שלהם בגיל ההתבגרות, עצבנות בגיל הגן ניבאה תסמיני דיכאון וחרדה בדיווחים אימהיים ואבהיים. באופן דומה, עצבנות בגיל הגן ניבאה ליקוי תפקודי גדול יותר, כולל תפקוד לקוי יותר של בריאות גופנית בגיל ההתבגרות, כמו גם סיכוי גבוה יותר לפגיעה עצמית לא אובדנית ושימוש בטיפול פסיכיאטרי ובשירותי חינוך מיוחד. יתר על כן, עצבנות בילדות המוקדמת המשיכה לחזות את כל תוצאות המתבגרים גם לאחר שנלקחו בחשבון סימנים מבוססים אחרים של סיכון לחיים מוקדמים, וסיפקו ראיות משכנעות לתועלת ההדרגתית שלה במאמצי זיהוי והתערבות רחבי היקף.

לסיכום, מחקר חשוב ומלמד המחזק מחקרים אחרים לפניו אשר התוו אותו כיוון ומטרה, וראוי שכל העוסקים בתחום יטמיעו את תכניו. הממצאים במחקר הנוכחי מדגישים את המשמעות הקלינית ותוקף הניבוי של אי שקט ועצבנות בגיל הרך. אי שקט בגיל הרך/הגן ניבא הפרעות הפנמה והחצנה בגיל התבגרות, וסימפטומים דיכאוניים שדווחו על ידי הורים, והפגיעה גדולה יותר בתפקוד, גם לאחר שליטה בהפרעות פסיכיאטריות בסיסיות. אי שקט בגיל הרך/הגן ניבאה הפרעות חרדה אצל מתבגרים וכן הפרעות התנהגות משבשת (DBD) והפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). חשוב לציין שההשפעות של אי שקט ועצבנות בגיל הגן נמשכו לאחר התאמה לסמנים מבוססים אחרים של סיכון בחיים המוקדמים. ממצאים אלה תומכים מאוד בצורך בזיהוי מוקדם של אי שקט אצל ילדים צעירים ובחשיבות של התערבות מוקדמת ככל האפשר. יתר על כן, חקר המנגנונים שבאמצעותם אי שקט בגיל הרך מוביל לפגיעה כה נרחבת ומתפתחת לפנוטיפים אצל מתבגרים ובוגרים הוא דבר חשוב ביותר בכדי לסייע בקביעת מטרות וגישות טיפול בגיל הרך.

לד"ר ענתבי שלומי,

תודה!
רלוונטי ביותר!
בברכה, ד"ר טליה קוסטר
פסיכיאטריה של הילד והמתבגר
מנהלת יחידה לגיל הרך ולינקות
מרפאת ילדים ונוער- הרצליה, מרפאות ילדים ונוער שלוותה
טל': 09-7946200| פקס: 09-7946201