שיעור הטיפול בתרופות ל-ADHD בילדים גדל עם הזמן אולם קיים שוני רב בין המדינות

למרות העלייה בטיפול תרופתי ל-ADHD, שיעור מרשמים הנרשמים לתרופות ADHD נותר עדיין מתחת לשיעורי אבחון ADHD 

Raman SR et al, prof at Duke Uni School of Medicine. Lancet Psychiatry, 2018

שכיחות שימוש בתרופות לטיפול ב-ADHD גדלה עם הזמן בילדים ובוגרים בין השנים 2001-2015, לפי נתוני מחקר שכלל יותר מ-154 מיליון אנשים מ-14 מדינות שפורסם ב- Lancet Psychiatry. המחקר הראה כי למרות העלייה בטיפול תרופתי ל-ADHD, שיעור המרשמים לתרופות ADHD משתנה לפי אזורים, ונותר מתחת לשיעורי אבחון ADHD במדינות רבות.
השימוש ב- ADHD עולה באופן גלובלי כוללני בכל העולם אבל קיימות ווריציות שונות בין מדינות. מרכזי בקרת רעלים רואים עלייה בחשיפה לתרופות לטיפול ב-ADHD בילדים. אם כי הנתונים אינם תומכים בכך שרוב טיפולי ADHD אינם פרמקולוגיים.
עד כה, מחקרים מעולם לא בחנו את השימוש בתרופות לטיפול ב-ADHD ברחבי מדינות רבות כפי שנעשה במחקר זה. החוקרים הדגישו שיש צורך באומדנים לגבי מגמות השימוש בתרופות לטיפול ב- ADHD לאורך זמן בארצות רבות ברחבי העולם, כדי לכוון מחקרים על בטיחות ויעילות תרופות ADHD בילדים ומבוגרים. שלא כמו מחקרים אחרים, החוקרים השתמשו בגישת פרוטוקול משותף לכל המדינות כדי לצמצם מאד משתנים במחקר שהפריעו בעבר להערכות קודמות על השימוש בתרופות ADHD.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי, תצפיתי באמצעות מסדי נתונים מבוססי אוכלוסין מ-13 מדינות ואזור מנהלי מיוחד, כדי לקבוע את השכיחות – הן האזורית והן הלאומית – של שימוש בתרופות לטיפול ב- ADHD אצל ילדים ומבוגרים, תוך התמקדות במגמות הזמן, על שכיחות מתן התרופות. החוקרים העריכו את השכיחות השנתית של שימוש בתרופות לטיפול ב- ADHD במהלך תקופת המחקר בכל מדינה ואזור, בודדו על-פי גיל ומין, ודיווחו על השינויים השנתיים המוחלטים ויחסית באחוזים, על מנת לתאר במגמות זמן של כל האנשים בני 3 שנים ומעלה, בתקופה משנת 2001 עד 2015. בסך הכל נכללו במחקר 154.5 מיליון איש.
לפי תוצאות המחקר, בממוצע 2% מהילדים ו-0.4% מהמבוגרים קיבלו לפחות מרשם אחד לתרופת ADHD. השכיחות האזורית הגבוהה ביותר לשימוש בתרופות ADHD היתה בארה"ב עם 4.5% מהילדים ו-1.4% מהמבוגרים, והנמוכה ביותר היתה במערב אירופה. ברוב המדינות, מתילפנידאט היתה תרופת ADHD הנפוצה ביותר, ואילו תרופת אמפטמין היתה הטיפול העיקרי בחולים בארה"ב המבוטחים ביטוח בריאות פרטי.
נתונים ממחקר שכלל למעלה מ- 154 מיליון בני אדם מ- 14 מדינות הראו כי שכיחות השימוש ב-ADHD עולה עם הזמן בילדים ומבוגרים בשנים 2001-2015. החוקרים מסבירים כי שימוש במחקר בנתונים ממקורות ממשיים בעולם, אשר עדיף על ניסויים קליניים, גילה כי שכיחות ילדים ומבוגרים שהשתמשו בתרופות לטיפול ב- ADHD גדל בכל המדינות.
שכיחות השימוש בתרופות לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים עלה מ-2001 עד 2015 בכל המדינות וכל האזורים, כאשר הגידול המוחלט לשנה נע בין 0.02% ל-0.26%. בקרב מבוגרים, התוצאות הראו כי הגידול המוחלט בתרופות לשימוש ב- ADHD בשנה נע בין 0.0006% ל-0.12%. בשנת 2010, שכיחות השימוש בתרופות ADHD בילדים השתנתה בין 0.27% (בצרפת) ל-6.69% (בארה"ב, המבוטחים בביטוח בריאות ציבורי), ובקרב מבוגרים בין 0.003% (יפן) ל- 1.48% (בארה"ב, המבוטחים בביטוח בריאות פרטי).
הבדלים גדולים בין אומדנים מוחלטים של שימוש בתרופות ADHD בין מדינות מצביעים על כך שיש וריאציה רחבה לגבי הטיפול ב- ADHD. זה רלוונטי במיוחד עבור מבוגרים עם ADHD, מאחר שרוב המחקרים נעשו עד כה על תרופות ADHD בילדים. מסר לרופאים, שתוצאות אלו תומכות בשימוש עקבי בקווים מנחים מבוססי ראיות.
בני נוער בקנדה חוו את העלייה המשמעותית ביותר בתרופות לטיפול ב- ADHD,עם עלייה ממוצעת של יותר מ-45% בשנה. אצל מבוגרים, ביפן היה הגידול המהיר ביותר מאשר במדינות אחרות, עם עליות ממוצעת של 76% בשנה. לעומת זאת, לפי תוצאות המחקר, קצב הגידול בארה"ב היה איטי יותר מאשר במדינות אחרות הן בקרב ילדים והן במבוגרים, עם עליה בשנה של כ-3% בילדים ו-13% במבוגרים.
למרות העלייה הגדולה שנצפתה בעולם, שימוש כולל בתרופות נשאר נמוך יותר משעורי אבחון ADHD, כך עולה מהממצאים. השוני הגדול בין אזורים ובתוך אזורים עשוי להצביע על שוני רב בגישה קלינית לטיפול ב-ADHD. חשוב במיוחד גם הממצא כי השיעורים וסוג טיפול תרופתי הנרשמים תלויים במידה רבה במקום שבו אתה חי. יש צורך במעקב אחר בטיחות התרופות ויעילותן באוכלוסיות החשופות, במיוחד אצל מבוגרים. לכל אזור תרבותי וגיאופוליטי יש מערכת גורמים משלו המשפיעים על אופן ההתנהגויות לרישום מרשמים ולטיפול תרופתי ב-ADHD.
הערותיי: מחקר חשוב המוכיח את הידוע "יש עלייה חדה בשיעור אבחון הפרעות קשב (ADHD) אולם לא כל המאובחנים מטופלים בתרופות". להערכתי מניסיוני זה קורה מכיוון:
א) הרבה ילדים ובני נוער "מאובחנים" עם הפרעות קשב, בעוד כנראה קביעת האבחנה אינה תמיד נכונה ולכן ממילא אינם נזקקים לטיפול תרופתי. (מאובחנים יותר באוכלוסייה מבוססת)
ב) יש מקרים עם סימפטומים קלים של קשיים בקשב וריכוז שלא ניתן להגדירם באבחנת ADHD/ADD ולכן גם אינם נזקקים לטיפול תרופתי.(מטופלים יותר באוכלוסייה מבוססת- ללמידה).
ג) כאלה שאבחונם נכון עם הפרעת קשב קלה ויכולים להסתפק בטיפול התנהגותי קוגניטיבי  שמשפר סימפטומים של קשב, ואין צורך בתרופות. (מטופלים יותר באוכלוסייה מבוססת- ללמידה).
ד)  משמעות הדבר,כפי שידוע זה מכבר שיש אבחון יתר של הפרעת קשב, שלא לפי הקריטריונים הקליניים הנכונים, ולכן במילא אינם מקבלים טיפול תרופתי, וטוב שכך. רק ילדים שמאובחנים קלינית עם ADHD המלווה בבעית התנהגות (ODD או CDׂ) עם קשיי תפקוד בולטים בפעילות היום יומית – נזקקים לטיפול תרופתי. וכאלה להערכתי מהווים 3% – 5% ולא 15%-10% המאובחנים בישראל.
עובדה נוספת הידועה אשר מוכחת גם במחקר על השוני הרב בין המדינות בעולם על שכיחות אבחון ADHD בילדים ובני נוער, משמע יש שוני בהקפדה על הקריטריונים הקליניים לאבחון.
היבט נוסף מעניין שעולה מהמחקר, על השוני בטיפול התרופתי, כאשר מטופלים פרטיים מטופלים יותר עם אמפתמינים. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s