סיווג הפרעת קשב וריכוז לשבע דרגות חומרה Antebi's ADHD Classification

   קלסיפיקציה להפרעת קשב וריכוז  -  Antebi's ADHD Classification

 הפרעת קשב וריכוז במקורה זו הפרעת התנהגות נפשית, הטרוגנית מורכבת. בישראל מאובחנת בקרב 9.6% מהילדים (6-18 שנים), 4.5% מהבוגרים. עדיין ישנן תהיות רבות על ההפרעה: מהותה, מורכבותה, שכיחותה, מתי נדרש טיפול, ואצל מי ממשיכה למבוגר. מענה על שאלות מסקרנות אלה קבלתי במעקב משך שבע שנים אחרונות אחר 2600 ילדים ו- 180 מבוגרים הלוקים בהפרעה, שאובחנו וטופלו במרפאתי לקשב וריכוז. המעקב איפשר לי לקבוע קלסיפיקציה ייחודית להפרעת קשב וריכוז לשבע דרגות בהתאם למאפיינים, שכיחות, צורך בטיפול תרופתי, והמשכיות למבוגרים. הדירוג מקל על רופאים להבחין במהות ההפרעה, בטיפול, ובמהלכה. ומאפשר לאנשים הלוקים בה להבין טוב יותר את הפרעתם ומתי לטפל בה.

Antebi's ADHD Classificationלראשונה, פרסמתי והצגתי קלסיפיקציה להפרעת קשב וריכוז לפני שלוש שנים (פברואר 2011), ובה סכמתי 900 ילדים ובוגרים. השוני היחידי בקלסיפיקצייה הנוכחית לעומת הקודמת, הוא בעלייה במספר הילדים המאובחנים עם הפרעה קלה - 74% לעומת 46% לפני 3 שנים. יש הסבורים שמקרים קלים אלה אינם הפרעת קשב האמיתית ההתנהגותית ,אלא ניתן להגדירם כקשיי למידה עם קשיי קשב ובעייה רגשית (גם אני סבור כך). הגידול במספר המקרים הקלים המאובחנים יכול להסביר את העלייה הדרסטית בשנים האחרונות בשכיחות אבחנת ADHD. כיום ידוע על שכיחות 15%-20% בקרב תיכוניסטים וסטודנטים (על פי נתונים מארה"ב וסקר באר-שבע בארץ).

רשימת 52 המדינות (פרט לישראל) מהם נכנסו בשנה אחרונה לאתרי להפרעת קשב ורכוז – ADHD

מדינה צפיות
דגל IsraelIsrael
דגל United StatesUnited States
דגל United KingdomUnited Kingdom
דגל FranceFrance
דגל ItalyItaly
דגל GermanyGermany
דגל SwitzerlandSwitzerland
דגל NetherlandsNetherlands
דגל CanadaCanada
דגל HungaryHungary
דגל BelgiumBelgium
דגל Czech RepublicCzech Republic
דגל ColombiaColombia
דגל IndiaIndia
דגל PhilippinesPhilippines
דגל AustriaAustria
דגל GreeceGreece
דגל JordanJordan
דגל אוסטרליהאוסטרליה
דגל BulgariaBulgaria
דגל Russian FederationRussian Federation
דגל BrazilBrazil
דגל IndonesiaIndonesia
דגל RomaniaRomania
דגל Palestinian Territory, Occupiedהרשות הפלסטינית
דגל ThailandThailand
דגל SwedenSweden
דגל DenmarkDenmark
דגל MalaysiaMalaysia
דגל UkraineUkraine
דגל MexicoMexico
דגל NorwayNorway
דגל BahamasBahamas
דגל FinlandFinland
דגל TurkeyTurkey
דגל קפריסיןקפריסין
דגל Korea, Republic ofהרפובליקה של קוריאה
דגל South AfricaSouth Africa
דגל BangladeshBangladesh
דגל NigeriaNigeria
דגל JapanJapan
דגל IrelandIreland
דגל Saudi ArabiaSaudi Arabia
דגל SenegalSenegal
דגל ספרדספרד
דגל ZimbabweZimbabwe
דגל הונג קונגהונג קונג
דגל ג'מייקהג'מייקה
דגל סינגפורסינגפור
דגל גואטמלהגואטמלה
דגל CroatiaCroatia
דגל לוקסמבורגלוקסמבורג
דגל ארגנטינהארגנטינה

לאתרי על הפרעת קשב (ADHD) נכנסו בשנה האחרונה 60,000 קוראים מ- 52 מדינות (פרט לישראל), כולל ממדינות מוסלמיות ו"רשות פלסטינית"… מעניין. ד"ר שלומי ענתבי.

הצעה לשר החינוך החיונית לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הצעה לשר החינוך החיונית לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב

יש לי הצעה קטנה וחשובה לשר החינוך, שתוכל לתרום רבות ולעזור לילדים עם קשיי למידה ותקל על שלובם ברמה הממוצעת של תלמידי הכיתה; תימנע אבחונם הלא נכון בהפרעת קשב וריכוז (ADHD); ותחסוך מהם נטילת תרופות שלא לצורך להפרעת קשב וריכוז.
לקויות למידה יש לאחוז נכבד (10%-20%) מתלמידי בי"ס . העזרה הלימודית שמקבלים הילדים מבי"ס אינה מספקת ולכן חלקם מדרדרים בלימודים לעומת יתר התלמידים. באין מוצא, רובם נשלחים לאבחון הפרעת קשב, וחלקם מאובחנים לא נכון בהפרעת קשב, ומטופלים בתרופות שלא לצורך, בעוד בעייתם הדומיננטית העיקרית ולעיתים היחידה הינה קשיי למידה (Learning Disorder), ובה יש לטפל.
שר החינוך הכריז זה מכבר על הקצאת תקציב רציני המיועד להעסקת ילדים מספר שבועות בחופשת הקייץ. במקום בזבוז כסף לקייטנות קייץ (זה יהיה בפועל יישומה של התוכנית לכל הדעות), ממליץ להשקיע את התקציב לביצוע תוכניות להשלמת לימודים בקייץ לתלמידים עם קשיי למידה (לקויות למידה שונות), בכיתות לימוד במקצועות שונים ובקבוצות לפי רמות התלמידים.  לימודי הקייץ יאפשרו להם להשתלב טוב יותר בשנת הלימודים הבאה, וללא אחור לימודי לעומת ממוצע בני כיתתם. ניתן לעשות זאת מיידית בחופשת הקייץ הקרובה. אם ייעשה כן התקציב ינוצל היטב למטרה נעלה לתלמידים עם לקויות למידה. 

פסיכיאטרית ילדים דובקת בעמדות לא נכונות על הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

פסיכיאטרית ילדים דובקת בעמדות לא נכונות על הפרעת קשב וריכוז

פסיכיאטרית ילדים ממשיכה לדבוק בדעותיה המיושנות על הפרעת קשב (ADHD): כאילו הפרעת קשב ברורה כשמש ואין התלבטויות ולא היסוסים לאבחונה וטיפול בה; כאילו טבעי הדבר ששכיחותה בילדים בישראל הושלשה ב 5 שנים אחרונות מ 3% לשכיחות של 10%, ובתיכוניסטים נסקה ל- 15% עד 20%; וכאילו מוצדק הדבר שככל שנעלה את מינון התרופה כך זה ייטיב עם הילד הזומבי.
פסיכיאטרית זו הופיעה לאחרונה בתקשורת ובמענה לשאלה "מה הסיבה לעלייה בנטילת טיפול תרופתי להפרעת קשב בילדים", היא התעלמה מהמציאות והשיבה בזחיחות כי גם בוגרים נוטלים כיום תרופות (זו הסיבה לעלייה בילדים?). ולרופא שהשתתף בדיון אשר טען בצדק כי ססטימולנט היא תרופה מעוררת פסיכיאטרית, תגובתה של הפסיכיאטרית היתה נחרצת ו"מנומקת": "ריטלין אינה תרופה פסיכיאטרית, עובדה שנוירולוגים רושמים אותה" (רופאי משפחה רושמים ציפרהלקס לכן היא לא תרופה פסיכיאטרית?)
בתקופה זו עושים במרפאתי התמחות בקשב וריכוז רופאי ילדים ומשפחה. בשבוע שעבר הגיע למרפאתי ילד בן 8 שקיבל טיפול עם קונצרטה במינון ממוצע גבוה ולדברי האם עשה אותו זומבי. אני הרהרתי בליבי הנה עוד מקרה מיני רבים  שמתחילים בילד קטן בטיפול עם סטימולנט לטווח ארוך (קונצרטה) שלא לצורך ובמינון לא הדרגתי. הרופא המתמחה נחלץ לעזרתי וללא היסוס הסביר לאם בסבלנות שאם התרופה עשתה את הילד זומבי זה סימן שצריך לעלות את מינון התרופה. המשכתי באבחון הילד ובסיכום המלצתי להפסיק עם קונצרטה ולעבור לטיפול הדרגתי התחלתי נמוך עם ריטלין LA. לאחר יציאת המטופל שאלתי את הרופא המתמחה מדוע הוא סבור שצריך לעלות את המינון בילד זה? המתמחה סיפר לי שזה מה שלימדה אותם אותה פסיכיאטרית בקורס משרד הבריאות… אחרי יומיים הגיעו למרפאתי להתמחות שני רופאים אחרים ושאלתי אותם בעיניין זה, ושניהם אמרו שאותה פסיכיאטרית הדגישה בפניהם בקורס שוב ושוב ש"אם הילד זומבי זה סימן שצריך לעלות לו את מינון התרופה". למרפאתי הגיעו לא מעט ילדים כאלה שנפגעו בגלל העלאת מינון קיצונית שאינה הדרך הנכונה והמתאימה לטיפול בילדים.
להזכיר, שזו אותה פסיכיאטרית שבקורסים הקודמים: התעלמה לחלוטין מהפרעות נפשיות נלוות להפרעת קשב וריכוז, ולא לימדה עליהן דבר. ושנית, ריכזה את כל הדרכתה באבחון הפרעת קשב באמצעות בדיקת Tova במקום ביצוע תהליך אבחון קליני מלא. (הדברים מתועדים באתרי).
אני מצפה שמשרד הבריאות האחראי על הקורסים יפעל לשינוי ההדרכה השגויה למתמחים בהפרעת קשב. ולקופות החולים, משעברה בריאות הנפש לאחריותכם, אין זה יותר מתפקידו של משרד הבריאות להכשיר רופאים לטיפול בהפרעת קשב, ראוי שקורסי לימוד לרופאים ייעשו על ידכם ובאחריותם לטובת הרופאים ולמען החולים. אתם ערוכים לזה, יש לכם מחלקות הדרכה מנוסות, ראוי שתבחנו הצעתי זו. 

שילוב שירותי בריאות נפש במרפאת ילדים משפר טיפול בבעיות התנהגות והיפראקטיביות (ADHD)

 

שילוב שירותי בריאות נפש במרפאות ילדים משפר טיפול בבעיות התנהגות והיפראקטיביות (ADHD)

Collaborative Care Outcomes for Pediatric Behavioral Health Prob Randomized Trial:  Clusteror David Kolko, professor of psychiatry, psychology, pediatrics, clinical and translational science in Pitt's School of Medicine, PEDIATRICS, 2014; 133 (4): e981

מחקר חדש שפורסם בגיליון אפריל של PEDIATRICS  מצא כי תכניות בריאות התנהגותיות ונפשיות קצרות לילדים יכולות להיות מסופקות ביעילות בתוך מרפאות ילדים כאלטרנטיבה להפניה למומחה קהילה. טיפול בבריאות גופנית והתנהגותית במרפאת רופא הילדים הוא יעד בר השגה המספק יתרונות רבים לילד, לרופא ולמאבטח. כך דווחו, חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בי"ס למדעי הבריאות, מכון לאומי למחקר, בגיליון אפריל של כתב העת לרפואת ילדים (PEDIATRICS), כי טיפול בריאות התנהגותי הניתן במרפאת רופא ילדים מביא: לשיפור הנגישות לטיפול; השתתפות גדולה יותר של הילדים והמטפלים שלהם בתוכניות טיפול; ושיעור גבוה יותר של השלמת טיפול, מבלי להעמיס על מרפאת ילדים.
ד"ר קולקו ועמיתיו גייסו יותר מ -300 ילדים והמטפלים שלהם בשמונה מרפאות רופאי ילדים בקהילה המסונפות עם בי"ח לילדים של פיטסבורג, אשר הופנו לטיפול בבעיות התנהגות, ורבים היו גם עם הפרעת קשב (ADHD ) או חרדה. מחקר זה הוא שלישי בתכנית המשלבת שירותי בריאות הנפש התנהגותית עם מרפאות לילדים ולרפואת משפחה ראשוניות. שיטת המחקר: מחצית הילדים קיבלו טיפול שיתופי בקליניקת הרופא, עם מנהל טיפול מיומן לבריאות התנהגותיות, ששיתף פעולה עם רופא הילדים של הילד, כדי לספק שירותי בריאות נפש במשרדו של רופא הילדים. מחצית הילדים השנייה  קיבלו טיפול משופר רגיל שבו החולים קיבלו חומרי הדרכה חינוכיים והופנו למומחה לבריאות נפש מחוץ למשרדו של רופא הילדים.
גיל משתתפים הממוצע היה 8 שנים, שני שליש היו בנים. לרובם הייתה אבחנה ראשונית של הפרעת קשב וריכוז, ואחריו הפרעת התנהגות הרסנית והפרעת חרדה. 10 אחוזים בלבד קיבלו בעבר תרופות ל-ADHD בתכנית טיפולית במרפאת רופא הילדים, הילדים והמטפל שלהם השתתפו בשישה עד 12 מפגשים אישיים או משפחתיים במהלך שישה חודשים שבו מטפל בריאות הנפש עבד על מטרות אישיות להתמודדות בתחום בריאות התנהגותיים וקיבלו חומרים חינוכיים כדי לסייע בהשגת מטרות אלה. הקלינאי תקשר עם רופא הילדים במפגשים קבועים ובאמצעות הערות על התקדמות. בשתי התוכניות במשרד ומחוצה לו רופאי הילדים עודכנו על הטיפול בילדים ויכלו לרשום תרופות לילד בעת הצורך.
תוצאות המחקר:
1. המשתתפים שטופלו במרפאת רופא הילדים, 99.4% החלו בתכניות הטיפול ו-76.6% השלימו את כל הטיפולים. לעומת זאת הילדים שטופלו ע"י מומחה מחוץ למשרד רופא הילדים, 54.2% התחילו טיפול ורק 11.6% השלימו אותו. 2. תכנית הטיפול במרפאת רופא הילדים הייתה קשורה עם שיעור גבוה יותר של שיפור בבעיות התנהגות והיפראקטיביות; הוריד את הלחץ של ההורים; והביא תגובה טובה יותר לטיפול ולשביעות רצון המטופל. 3. רופאי ילדים שבקליניקות שלהם הופעלה התכנית דיווחו על יעילות גדולה יותר ואמון רב יותר במיומנויות שלהם לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בהשוואה לתכנית רופא מומחה חיצונית.
מסקנות: "למעשה, קליניקות ילדים שהשתתפו בניסוי קליני זה, מאוחר יותר שכרו רופאים לבריאות הנפש שלהם כדי להמשיך ולספק שירותים במרפאתם, לאחר שהמחקר הסתיים " אמר ד"ר קולקו.
" ובכל זאת יש צורך במחקר נוסף כדי להבין כיצד פרקטיקות ילדים יסגלו אסטרטגיות קליניות וכספיות כדי להפוך לספק שירותי בריאות התנהגותיים בקליניקות שלהם, עם משאבים ברי קיימא. רופאי ילדים הצופים בתכנית הפעולה עשויים להיות מוכנים למצוא דרך לתמוך במשאבים אלה ולעשות שהשירות יפעל."
הערותיי: עבודה נחמדה ומלמדת, היכולה לשפר הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז וייתכן ויחסוך לחלק מהם טיפול בתרופות ל- ADHD. בארץ אני ממליץ לנסות זאת במרפאות ילדים גדולות כמו מרכזי בריאות הילד. כיוון שבריאות הנפש הועברה השנה לאחריות קופות חולים (סוף סוף, וטוב שכך, כבר בשטח נצפות תוכניות טובות של קופו"ח!), ניתן יהיה לממש ניסוי מחקרי זה הלכה למעשה, ולהערכתי בהצלחה.
תוכנית למניעה שהייתי מציע למשרד הבריאות לבצע היא לשבץ רופא פסיכיאטר ילדים אחראי על מספר בתי-ספר שידריך את המורים על בעיות נפשיות בילדים ומתבגרים, ויסנן את הילדים הזקוקים לאבחון הפרעה נפשית ויפנה אותם לרופאי בריאת הנפש של קופו"ח. בכך נשיג שלוש מטרות עיקריות: 1. ילדים עם הפרעות נפשיות יאותרו ויטופלו. 2. יימנע אבחון וטיפול מיותר בהפרעת קשב בילדים עם קשיי למידה ללא הפרעה נפשית. כך, ששכיחות ADHD תחזור לקדמותה 3% עד 5% בילדים ולא 15%-20% כפי שמסתמן כיום. 3. יימנע את חוסר הידע והתושיה של בתי"ס והבלבול המטורף של הורים חסרי אונים. 

נטייה גנטית לפעילות אמפטמין מפחיתה את הסיכון לסכיזופרניה, והפרעת קשב (ADHD)

נטייה גנטית לפעילות אמפטמין מפחיתה את הסיכון לסכיזופרניה, והפרעות קשב וריכוז (ADHD)

A. B. Hart , Genetic variation associated with euphorigenic effects of d-amphetamine is associated with diminished risk for schizophrenia and ADHD, National Academy of Sciences, April, 2014; University of Chicago Medical Center.

מדענים מאוניברסיטת שיקגו של האקדמיה הלאומית למדעים דווחו ב 7 אפריל 2014, על פי תוצאות מחקרם כי: "וריאנטים גנטיים הקשורים בקשר עם השפעות של d-אמפטמין החומר הפעיל ב Adderall קשורים גם לירידה בסיכון להתפתחות סכיזופרניה והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). המחקר שלנו מספק תובנות חדשות על הביולוגיה של אמפטמין ואיך זה קשור לביולוגיה של סיכון למחלות פסיכיאטריות אלה. תוצאות המחקר תומכות בהשערה ותיקה שדופמין, מוליך העצבים קשור לסכיזופרניה והפרעת קשב וריכוז. המחקר שלנו מספק תובנות חדשות על הביולוגיה של אמפטמין ואיך זה קשור לביולוגיה של סיכון למחלות פסיכיאטריות אלה" – מוביל המחקר אברהם פאלמר, פרופ' לגנטיקה אנושית באוניברסיטת שיקגו.
"בעוד שגישה זו לא תהווה בדיקת אבחון שימושית, אנו מצפים שאנשים עם נטייה להשפעות של אמפטמין יהיו בפחות סיכון לפתח סכיזופרניה והפרעות קשב וריכוז. ואנשים ללא נטייה להשפעת אמפטמין, יכולנו לחזות בהם יותר סיכון לפתח מחלות אלו". אמר פאלמר.
תוצאות המחקר מספקות ראיות גנטיות ייחודיות על תפקידו של דופמין בסכיזופרניה ובהפרעת קשב וריכוז. סכיזופרניה מטופלת בד"כ ע"י תרופות החוסמות את האיתות מדופמין, בעוד בהפרעת קשב וריכוז מטפלים באמצעות תרופות, כולל d-אמפטמין, המשפרות איתות הדופמין. למרות טיפולים הפוכים, אמפטמין הפחית את הסיכון להתפתחות שתי המחלות, המצביע על תפקידו של דופמין שהוא יותר מורכב ממה ששיערו.
המחקר מציע גם כיוון חדש לניתוח מגוון רחב של מחקרים גנטיים דומים,במיוחד אלו עם מדגם קטן יותר, ע"י ניתוח תוצאות מחקרים אלה החופפים עם נתוני מחקרים גנטיים גדולים הרבה יותר, מבטיח שווריאנטים גנטיים שלעולם לא יכלו להתבלט בין מאות אלפי וריאציות אקראיות אחרות- יכול להיות מזוהה. גישתנו זו מציעה כיוון חדש ומבטיח ללימוד התנהגויות פסיכיאטריות מורכבות באמצעות גישת הגנום כולו – פאלמר.
הערותיי: מחקר מעניין מבטיח כיוונים חדשים בגנטיקה להבנה, אבחון וטיפול מדויק יותר להפרעות נפשיות.

סטימולנטים בילדים עם ADHD גורמים לריבאונד מאוחר בגדילה (BMI) בהתבגרותם

סטימולנטים בילדים עם ADHD גורמים לריבאונד מאוחר בגדילה (BMI) בהתבגרותם

Child ADHD stimulant medication use leads to BMI rebound in late adolescence
Johns Hopkins University Bloomberg School of Public Health,  Brian S. Schwartz, MD, MS, Professor of Environmental Health Sciences, Pediatrics, March 18, 2014

 מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב- Pediatrics מאונברסיטת ג'ונס הופקינס, מצא שככל שמתחילים מוקדם יותר בילדים את הטיפול התרופתי להפרעת קשב וריכוז (ADHD), וככל שהתרופה נלקחת לתקופה ממושכת יותר – כך איטית יותר הגדילה (BMI) בילדותם המוקדמת, אולם יהיה להם ריבאונד של BMI חזק יותר מאוחר בהתבגרותם, אחרי הפסקת הטיפול בתרופות.
מחקר אנליטי על 163,820 ילדים מ-37 אזורי מגורים בפנסילבניה בגיל 3 עד 18 שנים. מספר זהה של בנים ובנות. 8.4% (13,789) אובחנו עם ADHD. מספר הילדים שקיבלו סטימולנטים  15,473.
המחקר הראה גדילה (BMI) איטית יותר בילדים עם ADHD שטופלו עם סטימולנטים, מאשר בילדים שלא אובחנו או לא טופלו, ובהתבגרותם נראה ריבואנד מהיר ב BMI שיכול להימשך גם להשמנה (OBESITY). החוקרים מסיקים כי השימוש בסטימולנטים, ולא אבחנת ADHD, זה מה שקשור להשמנה. ומכאן החוקרים מסיקים שלטיפול ממושך עם סטימולנטים בילדים יש השפעה ניכרת על התפתחותם של ילדים והשמנתם. החוקרים טוענים שיש לייחס לזה תשומת לב ביחוד לאור העלייה הדרמטית בעשור האחרון באבחנת הפרעת קשב בילדים והטיפול בסטימולנטים ובו בעת האפידמיה של השמנה בילדים, הקורים במקביל.
מחקרים קודמים הוכיחו שטיפול בסטימולנטים להפרעת קשב קשור עם חוסר או אחור בגדילה.
תוצאות מחקר זה מראים השפעה חזקה של הסטימולנטים על הגדילה BMI עם איחור בגדילה בילדות מוקדמת, וריבאונד חזק מאוחר בהתבגרות, עובדה היכולה להסביר את הקשר בין ADHD ל- OBESITY. המחקר הראה הוכחה מתמשכת שהפרעת קשב שאינה מטופלת קשורה עם BMI גבוה.
הפרעת קשב זו ההפרעה השכיחה ביותר בילדים, 9% מילדי ארה"ב עם ADHD. סטימולנט נמצא במקום השני כתרופה הנרשמת ביותר בקרב ילדי ארה"ב. גידול דרמטי ברישום סטימולנט לילדים עלה פי חמש.
"קבוצת בקורת" במחקר זה היתה של ילדים שמעולם לא אובחנו ADHD ולא קיבלו טיפול סטימולנטים, לעומת שלוש קבוצות: קבוצה ראשונה - אובחנו ADHD ללא מרשם לסטימולנטים. קבוצה שניה - נרשם להם סטימולנט ללא אבחנת ADHD. קבוצה שלישית - אובחנו ADHD וטופלו עם סטימולנטים. הילדים מקבוצה שלישית שאובחנו ADHD וטופלו בסטימולנטים הראו שעור גדילה איטי בילדות, ושיעור גדילה מהיר יותר בהתבגרות לעומת קבוצת הבקורת. הילדים מקבוצה ראשונה שאובחנו ADHD ולא לקחו סטימולנט הראו גדילה (BMI) מהירה אחרי גיל 10 שנים לעומת קבוצת בקורת, אולם בהשפעה קטנה.
לדעת החוקרים האיחור בגדילה בילדות וריבאונד גדילה חזק מאוחר בהתבגרות, יש לזה השלכות חשובות שיש לקחתן בחשבון כאשר מטפלים בסטימולנטים בילדים.
הערותיי: מחקר חשוב מבית המדרש של ג'ונס הופקינס, המשך לעבודות אחרות על השפעות הטיפול תרופתי בילדים עם ADHD. סוגיית אחור בגדילה עם טיפול בסטימולנטים להפרעת קשב העסיקה חוקרים רבים וטרם גובשה מסקנה חד משמעית ברורה. לפיכך, עלינו הרופאים לקחת זאת לתשומת ליבנו ולהיות זהירים ולטפל בילדים עם סטימולנטים רק במקרים של צורך רפואי. בוא בעת תוך מעקב רפואי לבחון אם אפשר להפסיק את הטיפול, או להפסיקו לתקופות מסוימות.